פינוי עוטף עזה עלול לפגוע באספקת ירקות לשוק
פינוי עוטף עזה עלול לפגוע באספקת ירקות לשוק
עוטף עזה נחשב לאסם הירקות של המדינה וגדלים בו 70% מהעגבניות בישראל, לצד עשרות אלפי דונמים של תפוח אדמה, גזר, בטטות, חצילים, כרוב, פלפלים ועוד. כעת, כשהעבודה בשדות הקיבוצים והמושבים שבטווח 7-0 ק"מ מהרצועה לא מתאפשרת, במשרד החקלאות מחפשים פתרונות חלופיים, בין היתר שתילה וגידול במבנים באזורים אחרים בארץ
חקלאי עוטף עזה ממלאים חלק חשוב מדי שנה בביטחון התזונתי של אזרחי ישראל, באמצעות אספקה סדירה של מגוון ירקות היישר לשווקים. אולם כעת, בשל האסון הגדול שפקד את קיבוצי ומושבי האזור ומונע שתילה ועיבוד של השדות באופן רציף, ייתכן כי תתעורר בעיית אספקה של ירקות שונים בחודשים הקרובים.
כבר היום נרשמים בשווקים חוסרים נקודתיים בשל המצב הביטחוני, ובנוסף החקלאים ברחבי ישראל נאלצים להתמודד עם נטישה של עובדים זרים, שעליהם מתבסס הענף עבור עבודות קטיף. בחלק מהמשקים אף קראו בימים האחרונים לאזרחים להתנדב לסייע בקטיף של תוצרת, בכדי שזו לא תרד לטמיון ותגיע לשווקים. לנוכח המצב, משרד החקלאות פנה היום (א') לחקלאים בקריאה להפעיל מבנים ריקים לצורך שתילה של ירקות שתוכננו להישתל בשטחי העוטף, בדגש על עגבניות.
אסם הירקות של המדינה
בימי השגרה, אזור עוטף עזה - הכולל מעבר לעיר שדרות את המועצות האזוריות אשכול, שדות נגב, שער הנגב וחוף אשקלון - מהווה את אסם הירקות של המדינה. על פי נתוני משרד החקלאות ומועצת הצמחים, באזור הדרום מגודלים כ-60 אלף דונם תפוחי אדמה, כ-22 אלף דונם של גזר בשטחים פתוחים, לצד כ-16 אלף דונם חממות עגבניות לסוגיהן - כ-70% מהעגבניות המגודלות בישראל. עוד מגדלים באזור כ-4,500 דונם בטטה, כ- 2,500 דונם פלפלים (מכל הסוגים), 2,500 דונם חצילים, 2,000 דונם כרוב, כ-1,000 דונם צמחי עלים במבנים ללא חרקים וכ-300 דונם מלפפונים לצד כ-2,500 דונם חממות של פרחים וצמחי בית.
בשלב זה, בהתאם להנחיות פיקוד העורף, לא מתקיימת פעילות חקלאית בשטחי הגידול בטווח של 7-0 ק"מ מרצועת עזה ובאזורים נוספים באזור, ועל כן היבול לא נאסף. בנוסף, בחודשים אלו אמורים להישתל גידולי תפוח האדמה והגזר בעוטף, לאחר שהסתיים איסוף גידולי הבטטה. הקושי העיקרי הוא בקטיף ושתילת העגבניות, בשל איסור הכניסה לשטחים החקלאיים בעוטף כעת. עגבניות רבות מכל הסוגים הפופולריות במיוחד בישראל, מגודלות בעוטף - משרי על סוגיו השונים לעגבניות מגי ועגבניות חממה שונות.
משרד החקלאות קיים בימים האחרונים הערכות מצב במסגרת היערכות לתרחישי פגיעה באספקת המזון מן הצומח ומן החי, בכדי לדאוג לרציפות תפקודית בשוק המזון. כדי לצמצם את הסיכון בטווח הזמן הקרוב, משרד החקלאות פונה לחקלאים אשר יש בבעלותם מבנים חקלאיים שאינם פעילים, ומבקש לגייס אותם להפעלה מחודשת של המבנים לצורך גידול ירקות חממה, בעיקר עגבניות. המטרה היא לאפשר קליטתם של השתילים המוכנים במשתלות שיועדו להישתל בשטחי העוטף. מהלך זה יאפשר לישראל להמשיך ולשמור על ביטחון מזון של התושבים, להסיט את הגידולים הקריטיים מאזורי הלחימה, ולהשלים את כושר הייצור של חקלאי העוטף שנפגע במלחמה.
במשרד החקלאות החלו לאסוף נתונים בסוף השבוע על היקף השטחים החליפיים אשר בהם ניתן יהיה לשתול את הגידולים השונים. בשלב זה, לא ידוע מה פוטנציאל הקליטה של חקלאים אחרים ברחבי ישראל, אך במשרד החקלאות מדגישים כי יינתן סיוע כספי לחקלאים שיוכלו לתקן או לשפץ את המבנים החקלאיים ולאפשר את הפעלתם מחדש. היקף התקציב והתמיכה ייקבעו רק בהמשך, "בהתאם לצרכים שימופו באמצעות הסקר שמועבר לחקלאים", במטרה לאפשר שתילת הירקות כבר בתחילת חודש נובמבר.
החשש העיקרי מפני מחסור הוא הפגיעה בקטיף ושתילת העגבניות בטווח המידי, ובטווח הבינוני מפני מחסור בתפוח אדמה, גזר ועגבניות חממה הנשתלים כעת. במשרד החקלאות מדגישים כי השאיפה היא להשלים את החוסרים הללו באמצעות יבוא. בחודש אוקטובר בימי השגרה כ-50% מהעגבניות הנאכלות בישראל מקורן בייבוא, בשל המעבר בין הגידולים בשדות. באוקטובר הנוכחי, בשל השלכות המלחמה, מעריכים במשרד החקלאות כי יהיה מדובר ב-70%, כאשר רובו המכריע של היבוא נסמך על ייצור בטורקיה. כך או כך, הייבוא המסיבי עלול להשפיע גם על מחירי הירקות בשווקים בשל צמצום ההיצע המקומי.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אורי דורמן: "בצד של התפוקות החקלאיות אין מחסור, אבל יש היום בעיות בשרשרת כמו בעיות לוגיסטיות של הובלה, בתי אריזה, עובדים וכוח אדם. ההשלכות בהסתכלות קדימה הן שיכולה להיות בעיה מכך שלא שותלים שטחים חדשים. מה שיהיה חסר, ישלימו באמצעות יבוא. עגבניות למשל מייבאים היום באופן רחב. המצב שאנחנו נמצאים בו כרגע דווקא מעיד על כמה ההסתמכות על יבוא היא שגויה: התפוקות בארץ יורדות ושטחי הגידול קטנים, ועכשיו צריך להשלים ביבוא. 4,000 דונם של ירקות בנגב המערבי התחסלו ב-6 השנים האחרונות, כי החקלאים היו שרויים בחוסר ודאות ומול תחרות יבוא, ולא קיבלו את התמיכות שהבטיחו להם. הגענו למצב שמדינת ישראל תלויה ביבוא שבכל רגע מישהו יכול להתעצבן ולעצור אותו".
