פרשנותבחירתו של סער: בין חיות לשקד
פרשנות
בחירתו של סער: בין חיות לשקד
שני תסריטים לבחירת שופטי העליון: קואליציית הימין נגד העליון בוועדה לבחירת שופטים או קואליציה של סער עם העליון ולשכת עורכי הדין. בשני התסריטים מובטח מקומם של שניים: שופט ערבי, כנראה חאלד כבוב, וגילה כנפי־שטייניץ
לא פחות מ־24 מועמדים לבית המשפט העליון פורסמו ביום חמישי האחרון, רשימה שהיא מסך עשן מטבעה שכוללת שמות רבים נטולי סיכוי שנועדו להותיר בידי מוקדי הכוח בוועדה לבחירת שופטים מרחב תמרון אין־סופי. מי הם השופטים בעלי הסיכויים הטובים יותר להעפיל לרשימה המצומצמת, שמתוכה ייבחרו ארבעה שופטים בלבד?
הסינון שיוצע כאן נגזר מניתוח פוליטי־משפטי של מוקדי הכוח, והוא מציג שני תסריטים שמהם ייגזרו השמות: הראשון הוא הקרב בין הליברלים לשמרנים - בין קואליציית הימין, שכוללת את שר המשפטים גדעון סער, שרת הפנים איילת שקד וח"כ שמחה רוטמן, לבין נציגי בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה אסתר חיות.
בתסריט השני נפרד סער משקד ורוטמן וחובר לעליון וללשכת עורכי הדין, כשהוא מותיר את שקד ורוטמן כמיעוט. סער ושקד הם חברים באותה ממשלה ונאבקים על אותו בייס פוליטי. היפרדות ממנה יכולה לסכן אותו כששערי הגיהינום של הימין ייפתחו על ראשו. מצד שני היא תמצב אותו במרכז הימין השפוי.
התסריט הראשון: ימנים נגד ליברלים
החשבון הפשוט מלמד שארבעה שופטים ניתנים לחלוקה פשוטה – שניים לכל צד. שני ליברלים מול שני שמרנים. אלא שהחשבון משתבש קצת כי מקום אחד מובטח לשופט ערבי. ברשימה מועמד אחד, חאלד כבוב, שייבחר ככל הנראה. מה שיכול להעיב על הבחירה הוא תחקיר תקשורתי וגם חקירה משטרתית על ניסיון של העבריין אמיר ברמלי לסחוט את השופט. הסיפור התברר, וכרגע אין עקבות שמכתימים את השופט, אבל גם סימני שאלה עלולים להיות כתם. העובדה שהוא המועמד הערבי ברשימה מעידה שמרכיביה, כלומר שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון, בטוחים בניקיון כפיו.
נותרנו עם שלושה מועמדים, מספר שאינו ניתן לחלוקה שווה. ואז הפתרון ההגיוני הוא שכל צד יבחר את המועמד המועדף עליו, שמרן וליברל, והשלישי יהיה מועמד ניטרלי ששני מוקדי הכוח יוכלו להסכים עליו.
מועמדת אפשרית לכיסא הזה היא השופטת גילה כנפי־שטייניץ. הנה מקצת ממעלותיה: ראשית, היא גם אישה וגם מזרחית, כלומר יש לה תרומה כפולה לפוליטיקת הזהויות שכה הכרחית בבחירת שופטים. את מועמדותה הציע שר המשפטים גדעון סער, והנשיאה חיות לא צפויה להתנגד. בין היתר כי לנשיאה חשוב מאוד להגדיל את מספר הנשים בעליון.
ועכשיו לשאלה הגדולה: מי הם שני המועמדים המועדפים על שני מוקדי הכוח המתחרים, חיות כמובילת נציגי העליון והקו הליברלי וסער כ"מרכז" קואליציית הימין בוועדה. שני נתמכים מובהקים של חיות ידועים: מנהל בתי המשפט יגאל מרזל והשופטת רות רונן. שניהם לא יורדים טוב בגרון של השמרנים. רונן נפסלה בעבר בידי שקד מפני שבעלה היה חבר בהנהלת הקרן החדשה, שסכנתה למדינה בעיני הימין גדולה אפילו מחמאס. מרזל, לשעבר עוזרו המשפטי של אהרן ברק, הוא משפטן מצוין אך דג קר וטכנוקרט מובהק שחוג אוהדיו ותומכיו מקרב השופטים מצומצם ביותר. למזלו הוא כולל את הנשיאה חיות שמחויבת אליו בתמורה להסכמתו לכהן כמנהל בתי המשפט. מכשול נוסף על דרכו של מרזל הוא גילו הצעיר, מה שעשוי להפוך אותו בבוא היום לנשיא בית המשפט העליון, וזו תוצאה שגם פוליטיקאים וגם שופטים לא ששים לה.
ומיהו המועמד השמרני הריאלי שיכול להיות מוסכם על סער, שקד ורוטמן. שקד ורוטמן ישאפו לשמרן ימני מובהק, למשל אחד משלושת מומלציו של ארגון "בצלמו" – רם וינוגרד, תמר בזק־רפופורט או אליהו ביתן, שלושה שחיות תתקשה לעכל. לביתן תיתכן עדיפות כי סער הציע את מועמדותו ובגלל תרומתו הכפולה לפוליטיקת הזהויות – הוא גם דתי וגם מזרחי (וגם אחיו של ניצב דוד ביתן סגן המפכ"ל). מצד שני ביתן לא יעבור את חיות, לרם וינוגרד סיכוי מעט טוב יותר, ומועמד שמרן שהעליונים יוכלו להכיל הוא צבי ויצמן, אבל לפי חוק הכלים השלובים הוא לא מספיק שמרן לטעמם של שקד ורוטמן.
התסריט השני: הלשכה מצטרפת למשחק
לפי התסריט הראשון, יש ברשימה שופטים בלבד. אין בה עורכי דין מהשוק הפרטי. לשכת עורכי הדין מתעקשת על מחליף לחנן מלצר שפרש. התסריט שיאפשר לה להכניס מועמד משלה הוא כזה: חבירה לבית המשפט העליון והפרדת סער משקד ורוטמן. ואז שלושת הנבחרים, לצד כבוב, יהיו מועמדים של סער, חיות והלשכה.
בתסריט הזה מנוכים מועמדי הימין הקשה. שני נציגי הלשכה הם עורכי הדין אילנה סקר ומוחמד נעמנה, שממילא לא יצביע למועמדים אלה וישמח לחתום על הקואליציה שתהפוך את שקד ורוטמן למיעוט. גם לחיות יש אינטרס בתסריט הזה, שגם יחזק את יחסיה עם הלשכה וגם יוריד מהמשוואה את שקד ורוטמן.
מועמדי תסריט 2 הם: מטעם סער תהיה זו בוודאות כנפי־שטייניץ, שמקובלת גם על הנשיאה וגם על הלשכה. מצדה של חיות יעלו מניותיה של רות רונן. גם כי מתנגדיה הקשיחים, כלומר שקד, אינם בתמונה, וגם כי ההתנגדות למרזל היא כה גדולה. למקרה שגם רונן וגם מרזל ייתקלו בקשיים, תוכל חיות "לסגת" לתמיכה בשופטת רויטל יפה־כץ ולהתנחם בעובדה ששתי נשים ייבחרו בסבב הזה.
המועמד המוביל של הלשכה הוא עו"ד יעקב שרביט מהרצוג פוקס נאמן. אבל גם פרופ' יואב ספיר יכול להיכנס לתמונה בזכות חברת הוועדה ח"כ אפרת רייטן. קואליציית סער־עליון־לשכה זקוקה לרייטן כקול השביעי מפני שבחירת שופט לעליון דורשת שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. כיוון שהשמיכה קצרה מכדי לאפשר לרייטן מועמד משלה, היא תוכל להטביע חותם בהטיית מועמד הלשכה מיעקב שרביט ליואב ספיר. ממועמד שמייצג משרד מסחרי גדול לסנגור הציבורי לשעבר, שמזוהה עם זכויות חשודים ונאשמים. ספיר מתאים גם לסער ולדגל הזכויות הזה שהשר מניף במשרד המשפטים.
ואלה שמות עשרת מועמדי הגמר
לסיכום, אלה שמות עשרת המועמדים שיעפילו לרשימה המצומצמת לפי שני התסריטים שתלויים בסער: בראשון הוא חובר לשיתוף פעולה עם שקד ורוטמן, ובשני הוא זונח אותם לטובת ברית עם העליון והלשכה.
תסריט הליברלים־שמרנים: כבוב, מרזל, רונן, יפה־כץ, כנפי־שטייניץ, ויצמן, וינוגרד, ביתן.
תסריט סער־עליון־לשכה: כבוב, מרזל, רונן, יפה־כץ, כנפי־שטייניץ, יעקב שרביט, יואב ספיר.
שתי הערות לסיום. הראשונה, השמות הם הערכה בלבד. הם פרי תסריטים הגיוניים שמציעים את שני החיבורים ה"קואליציוניים" האפשריים בוועדה. כמובן שכל תסריט יכול להציע שמות אחרים מאלה שהוצעו כי מועמדים לעליון לא רק אמורים להתברך במיטב תכונות של הצטיינות מקצועית, איכות אנושית ועמוד שדרה, אלא גם ביכולת להחליק בגרונם של מתנגדיהם בתהליך המשא ומתן המייגע שעומד להיפתח בדרך לצמצום הרשימה הרחבה ולהתכנסות סביב ארבעת השמות הסופיים.
ההערה השנייה נגזרת מקודמתה: השמות אינם משקפים בהכרח את המועמדים הטובים ביותר ברשימה. השופט גרשון גונטובניק למשל היה בראש כל רשימה מיטבית שניתן להרכיב מהרשימה המלאה.
