ביזה של 5 מיליארד שקל באותה נשימה עם הגדלת הגירעון
הממשלה אישרה 3 מיליארד שקל לכספים הקואליציוניים, כאשר 2 מיליארד נוספים למורות החרדיות יאושרו בקרוב. במקביל, הוגדל הגירעון בשל תוספות בהיקף דומה למשרדי הביטחון והביטחון לאומי. ההחלטה השערורייתית שהגיש סמוטריץ' לממשלה לביטול הכספים הקואליציוניים ב־2026 תכשיר את האתנן לחלק מבסיס התקציב, תסנדל את הממשלה הבאה ותמנע מהחרדים לפרוש
הביזה קיבלה חותמת רשמית: הממשלה אישרה אתמול בלילה 3 מיליארד שקל עבור כספים קואליציוניים לשנת 2025, מתוך 5 מיליארד שקל של הכספים הללו. 2 מיליארד שקל המיועדים להחלת הסכם "אופק חדש" על המורות החרדיות טעונים אישור של היועצים המשפטיים, אישור שצפוי להתקבל בקרוב. באותה נשימה של אישור הכספים הקואליציוניים, הממשלה החליטה גם שהגירעון בתקציב יגדל מ־4.4% ל־4.7% מהתוצר, עם אפשרות להגדלתו בהמשך ל־4.9%. הטענה הרשמית היתה העלאה של תקציב הביטחון ב־4 מיליארד שקל ליישום המלצות ועדת נגל והגדלת תקציב המשרד לביטחון לאומי ב־1.8 מיליארד שקל. אלא שניתן היה להימנע מהגדלת הגירעון אם הממשלה היתה מבטלת את הכספים הקואליציוניים השערורייתיים – שרובם המוחלט מיועד למטרות פוליטיות של המגזר החרדי והדתי לאומי – ומקצה את הכסף הזה לביטחון ולביטחון הלאומי. בדרך זו המדינה היתה חוסכת תשלומי ריבית על הגדלת הגירעון וגם נמנעת מהעברת כספים פוליטיים. אבל רה"מ בנימין נתניהו עסוק בהישרדות פוליטית ולכן חרף המלחמה המתמשכת שאיש אינו יודע מתי תיגמר הוא מעדיף לרפד את שותפיו בכסף קואליציוני במקום לבטלו.
כאשר הנטל על המילואמניקים שובר שיאים כלכליים ואישיים, לצד הנטל הכבד על שכבות הביניים בצל הגזירות של תקציב 2025, אין לממשלה בעיה להפנות למשל מיליונים להדתה על סוגיה השונים: ממיליונים לרשות לזהות יהודית של אבי מעוז במשרד רה"מ, דרך מיליונים ל"טהרת המשפחה" במשרד הדתות, ו"חיזוק הזהות היהודית" במשרד ההתיישבות ועד ל"מורשת הרב דרוקמן" במשרד החינוך. ואם לא די בכך, אחד הסעיפים המקוממים ביותר הוא תקציב של כ־8.5 מיליון שקל לארגונים המעודדים השתמטות מהצבא. לא זו בלבד שהחרדים לא מתגייסים לצבא, אלא שהמדינה מממנת במו ידיה באמצעות הכספים הקואליציוניים ארגונים המתמחים כיצד להדריך את המשתמטים. כעת, אובדן הבושה גם נכנס לבסיס התקציב — שכן מהשנה הבאה עשויים כספים אלה להוות חלק מהתקציב השוטף.
תרגיל בבסיס התקציב
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כלל לא טרח להיות נוכח אתמול בדיון בממשלה בתקציב לאחר שטס לארה"ב, אך הוא עדיין פועל להכנסת 400 מיליון שקל של כספים קואליציוניים לבסיס תקציב 2025. שר האוצר העז לעשות את מה שלא עשו מעולם קודמיו: הוא הגיש לממשלה החלטה לביטול הכספים הקואליציוניים ב־2026. הוא לא מתכוון כמובן לוותר על הכספים הפוליטיים הללו, אלא פשוט לשנות את ההגדרה שלהם.
כיום הכספים הללו נחשבים ל"כספים פוליטיים" המיועדים בעיקר להתנחלויות ולישיבות. הח"כים החרדים והח"כים מהימין לוחצים בכל שנה על משרד האוצר שיסכים להקצאתם בהצעת התקציב השנתית. כל זאת, מכיוון שהם לא נכללים כיום בבסיס התקציב בכל שנה.
כאשר הנטל על המילואמניקים שובר שיאים, הקואליציה מתקצבת במיליונים ארגונים המעודדים השתמטות. זהו כבר אובדן בושה
לאחר שהאוצר נכנע ומקצה להם את הכספים אזי לצורך העברתם נדרשים מהלכים מסובכים הכרוכים בקבלת אישור של הייעוץ המשפטי של משרד האוצר ושל המשרד הרלבנטי כתנאי להעברתם. רק לאחר קבלת חוות הדעת המשפטיות שולח האוצר, בדרך כלל בסוף שנת התקציב, פניות תקציביות לוועדת הכספים להעביר את הכספים הקואליציוניים. בשל חלק מההעברות הללו הוגשו עתירות לבג"ץ.
כעת מה שמציע סמוטריץ' הוא שבמקום שהכספים הקואליציוניים יוכרו כ"אתנן פוליטי" שניתן בהתאם לגחמות של המפלגות בקואליציה, הכסף יועבר בדרך קלה יותר. הוא יוטמע בתקציב המדינה כסעיף תקציבי לכל דבר. כלומר מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת. כך לא יצטרכו הח"כים בקואליציית הימין–חרדים להיאבק בכל שנה מול האוצר כדי לתקצב אותם, וגם לא יזדקקו לאישורים של יועצים ומשפטיים ושל ועדת הכספים כדי להעבירם ליעדם.
משמעות ההגדרה המחודשת של הכספים הקואליציוניים היא שלמעלה מ־5 מיליארד שקל כספי אתנן פוליטי להתנחלויות, לישיבות ולגחמות שונות, יכללו בתוך מסגרת התקציב. כלומר, לא זו בלבד שהכספים הללו כבר לא יהיו כל כך שקופים, אלא יטמעו בסעיפים גדולים יותר, כך שהממשלה הבאה, במקרה שהשלטון יתחלף, תתקשה לבטלם.
גלגולם של "הכספים הייחודיים"
הכספים הקואליציוניים הם גלגול של מה שנקרא בתחילת שנות התשעים "הכספים היחודיים". הכספים היחודיים היו כספים שחולקו בוועדת הכספים על ידי חברי הוועדה לפי גחמות פוליטיות וקירבה למפלגות: ישיבות, מוסדות חינוך ודת, התנחלויות ועוד. בעקבות הביקורת אז על הכספים היחודיים שחולקו לפי רשימה שקבעה הקואליציה, הוחלט על חלוקת כספים קואליציוניים, כלומר כספים שמחולקים לפי חלוקה פוליטית אבל יש שורה של קריטריונים לחלוקתם לפי כללים אחידים. אלא שבמשך השנים ממשלות הימין ששלטו מאז שנת 2009 (למעט ממשלת לפיד־בנט 2021-2) הצליחו להתאים את הקריטריונים לגופים המקורבים שיקבלו את הכסף.
כך למשל הכספים הקואליציוניים במשרד המשימות הלאומיות בראשות אורית סטרוק מגיעים ל־298 מיליון שקל כשתקציב המשרד כולו עומד על 123 מיליון שקל. ברשימת הכספים הקואליציוניים רואים כיצד תפח תקציב המשרד: תקציב החטיבה להתיישבות שבדרך כלל עומד על 36 מיליון שקל מופיע ככסף קואליציוני עם תקציב של 94 מיליון שקל. החטיבה להתיישבות היא הזרוע הביצועית של ממשלות ישראל מעבר לקו הירוק. בתקופתה של סטרוק, הממשלה פועלת רבות בשטחים באמצעות הכספים הקואליציוניים. עבור חיזוק הזהות היהודית תקבל סטרוק תקציב של 87 מיליון שקל. למרות שלחיזוק הזהות היהודית מוקצים כספים גם במשרדים אחרים כמו חינוך, דתות, וקליטה. מנהלת זהות יהודית תחת סטרוק תקבל 6 מיליון שקלים, כשמינהלת זהות יהודית אחרת בראשות סגן השר אבי מעוז תקבל 25 מיליון שקל. וכאילו לא די בכך: גם המשרד למשימות לאומיות של סטרוק יעסוק בפעולות תרבות יהודית, שתתקיים גם באמצעות משרדים אחרים כמו דתות וחינוך. לאחר חקיקת החוק לביטול הכספים, יקשה להסיט את הכספים הללו, גם אם ממשלה אחרת תחליט לבטל את המשרד.
לצד זאת בכספים הקואליציוניים יש גם כספים למטרות ראויות. האבסורד הוא שכספים ראויים אלה לא צריכים להיכלל תחת כספים קואליציוניים אלא להיות בתוך התקציב. למשל תקציב לתנועות הנוער ב־13.6 מיליון שקל, מכינות אופק 22 מיליון שקל, יד ושם 9 מיליון שקלים, תמיכה במוסדות ציבור הפועלים להגדלת ערך תורמי האיברים 3 מיליון שקלים, תמיכה במוסדות ציבור המפעילים מאגר מידע של תורמי מח עצם 6 מיליון שקלים, תמיכה בארגוני מתנדבים לאומיים 15 מיליון שקל, ותמיכה בארגוני עזר הפועלים ברפואת חירום (כמו זק"א ואיחוד והצלה) 10 מיליון שקל.
לאחר שהכספים הקואליציוניים יוכנסו לבסיס התקציב ב־2026 - אם יופעל תקציב המשכי, במקרה שתקציב המדינה לא מאושר בקריאה השנייה והשלישית בכנסת – הם ימשיכו לקבל את ההקצבות כמו כל יתר המשרדים לפי תקציב חודשי של השנה שעברה (1:12).
לפי הצעת סמוטריץ', שלושה חודשים לאחר אישור התקציב, כלומר ביוני 2025, הממשלה תגיש לכנסת חוק לביטול הכספים הקואליציוניים. החוק הזה יחוקק עד לסוף יולי, מועד צאתה של הכנסת לפגרת הקיץ.
בנתיים היועץ המשפטי של האוצר אסי מסינג, שהירבה לעצור את גחמותיו התקציביות של סמוטריץ', עוזב בסוף החודש ויהיה לסמוטריץ' קל להעביר את החוק החדש עם ממלא מקום יועמ"ש האוצר הבא שייבחר על ידו. רק אם ממלא המקום יספק את הסחורה - הוא עשוי להתמנות כיועץ משפטי קבוע באוצר. כלומר סמוטריץ' הצליח לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: גם לבטל את הכספים הקואליציוניים וגם להיפטר מיועמ"ש האוצר.
מסנדלים את החרדים
הכוונה לחוקק את החוק לביטול הכספים הקואליציוניים עד יוני מסנדלת את השותפים הקואליציוניים גם לאחר אישור התקציב. סמוטריץ' לא יפרוש מהממשלה כל עוד לא יאושר החוק הזה. כך גם יו"ר ש"ס אריה דרעי, שאפילו "תלושי המזון" שהמציא ימצאו לבסוף את דרכם לבסיס התקציב. גם זו סוגיה מקוממת: בכספים הקואליציוניים של משרד הרווחה יש סכום של 1.3 מיליון שקלים להקמת רשות למלחמה בעוני. זאת בנוסף לתלושי המזון לחלשים שיזם דרעי ומתוקצבים ב־277 מיליון שקל. המלחמה בעוני היא לא נחלתה של מפלגת ש"ס בלבד, אבל היא מצליחה לחלק כסף בעיקר לחרדים חלשים ואף להקים רשות למלחמה בעוני במקום להפעילה בתוך משרד הרווחה או המוסד לביטוח לאומי.
נתניהו בדרך לנטרל את המוקשים שאיימו על המשך קיומה של הקואליציה: הכספים הקואליציוניים יובטחו לעד ויחוקק חוק השתמטות
גם יו"ר ועדת הכספים משה גפני יברך כמובן על הכנסתם לבסיס התקציב של 2 מיליארד שקלים להחלת הסכם "אופק חדש" על המורות החרדיות, גם במוסדות שלא מלמדים ליבה. ומה לגבי יו"ר יהדות התורה ושר השיכון יצחק גולדקנופף? הוא אמנם מתכוון להתפטר מהממשלה בעוד שלושה שבועות במחאה על כך שהמוסדות החרדים לא תוקצבו כפי שהוסכם עימו ובמחאה על אי חקיקתו של חוק ההשתמטות. אבל לא צריל לדאוג - הוא יישאר בקואליציה ויחזור לכהן כחבר כנסת. כיום הוא "שר נורבגי" שאינו מכהן כח"כ. כך בסופו של דבר בסוף החודש התקציב ל־2025 יאושר ברוב של 61–62 ח"כים, כולל אלמוג כהן. בסביבתו של גולדקנופף כבר טענו אמש כי בסופו של דבר התקבלה דרישתו להכניס לבסיס התקציב כמיליארד שקלים המיועדים לישיבות.
גולדקנופף יישאר בקואליציה וראש המטה שלו במשרד השיכון מוטי בבצ'יק ימשיך לשלוט במשרד השיכון. מדוע? נתניהו לא נוהג לפטר את העוזרים של השרים שהתפטרו והוא שומר את המשרדים לשרים המתפטרים, בדיוק כמו במקרים של איתמר בן גביר, יצחק סרלאוף ועמיחי אליהו מעוצמה יהודית.
חוץ מזה, נתניהו מאוד מחבב את בבצ'יק, שכבר הוכיח שיש לו יותר כוח פוליטי מאשר לבוסים שלו גולדקנופף וקודמו יעקב ליצמן.
ההפיכה ממשיכה בשלה
בינתיים עד לסוף מרץ ההפיכה המשטרית תקודם במהירות: לא רק החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים שמואץ בוועדת החוקה והחוק לשינוי שיטת בחירת נציב התלונות על השופטים שאושר ביום שלישי לפנות בוקר בקריאה שנייה ושלישית. בשבוע הבא תאשר ועדת הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) למתן חסינות טוטלית לחברי הכנסת. לפי הצעת החוק המקורית ידרש רוב של 90 ח"כים במליאת הכנסת כדי לאשר פתיחתה של חקירה פלילית או חקירה אזרחית נגד חבר כנסת. לפי נוסח מעודכן שהונח על שולחן הוועדה על ידי היועצת המשפטית ארבל אסטרחן יידרש רוב של 75 ח"כים. השאלה אם הח"כים יסכימו להפחית את המספר הנדרש לפתיחה בחקירה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מתנגדת להצעת חוק וטענה שהיא "הופכת את החסינות של חברי הכנסת דה פקטו לעיר מקלט מפני חקירה והעמדה לדין פלילי ומפני הגשת תביעות אזרחיות ויוצרת שכבה מורמת מעם, גם במקרים שאינם נוגעים לתפקידם הפרלמנטרי".
ומה לגבי הגיוס? אמנם היועמ"שית קבעה אתמול שיש לבצע אכיפה על הגיוס של החרדים לנוכח אי חקיקתו של חוק השתמטות. אבל בקואליציה לא ממש מתרגשים. מצד אחד ועדת חוץ וביטחון בראשות יולי אדלשטיין (ליכוד) ממשיכה בדיונים. מצד שני, אתמול נכנס לתפקידו כרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר. בקואליציה בטוחים שיהיה יותר קל להגיע עמו להסדר שיגמיש את נושא גיוס החרדים לצה"ל ופתיחת מסלולים נוספים לחרדים, כך שיאפשר חקיקת חוק השתמטות מרוכך. במקרה כזה, ברגע שתוצג עמדה כזו מצד מערכת הביטחון, גם יולי אדלשטיין שדורש "גיוס אמיתי ולא השתמטות" צפוי להסכים.
כך יוצא שנתניהו בדרך לנטרל את כל המוקשים שאיימו על המשך קיומה של הקואליציה: הכספים הקואליציוניים יובטחו לעד באמצעות שינוי בהגדרתם והכנסתם לבסיס התקציב, ובמקביל בכנס הקיץ יחוקק חוק שיביא להמשך ההשתמטות.
