החזית הירוקהאי היערכות להתמודדות עם החום הגובר תעלה לת"א 4 מיליארד שקל בשנה כבר באמצע המאה
החזית הירוקה
אי היערכות להתמודדות עם החום הגובר תעלה לת"א 4 מיליארד שקל בשנה כבר באמצע המאה
מחקר חדש מגלה שבלי היערכות ראויה, גלי החום הצפויים בבירת העסקים של ישראל יגרמו לתמותה מוגברת. המחקר הוא גם נורת אזהרה למרבית ערי ישראל שמתעלמות מהנושא. לדברי המחברת שלו, פרופ' אופירה אילון, קרן הארנונה המתוכננת "עלולה להביא לכך שגם כסף שאמור היה לשמש להתמודדות עם משבר האקלים ייעלם"
הקיץ הישראלי בפתח. חום קופח אינו חדש לישראלים אך עם משבר אקלימי מחריף, החום רק יעלה והוא יגבה מחיר כלכלי כבד. מחקר חדש של מוסד שמואל נאמן למחקר ומדיניות שנערך עבור עיריית תל אביב־יפו חושף עד כמה עלולה להכביד ההתחממות על קופת העיר: אי־היערכות להתמודדות עם משבר האקלים תסב לעיר נזק של בין 2־4 מיליארד שקל בכל שנה בתוך פחות משלושה עשורים, והיא תאבד בין 1%־2% מהתמ״ג שלה בהתאם.
ערים אמנם משתרעות רק על כ־1% משטח כדור הארץ, אך הן צורכות את מרבית האנרגיה (כ־78%) ומייצרות יותר מ־60% מפליטות גזי החממה בעולם. הן גם הראשונות לשלם על נזקי משבר האקלים: הן חשופות יותר לשיטפונות הגוברים שכן הן מכוסות בטון ואספלט, ובהיעדר צמחייה שתוריד את הטמפרטורה — הן הופכות לסיר לחץ עם חום אדיר, כשהתושבים חשופים גם לפגיעה בריאותית.
בבדיקה שהתבצעה בת"א התגלה כי העיר חמה כבר כיום ב־4 מעלות צלזיוס יותר מהסביבה הכפרית. מחקר של אוניברסיטת אוקספורד חושף עד כמה החום העירוני משפיע על בריאותנו, לא רק בגלל סכנות החום: כשהאספלט פוגש תנאי חום כבדים, יש עלייה של עד 300% בפליטת מזהמים מסוכנים.
חוקרות מוסד שמואל נאמן בטכניון ובראשן פרופ׳ אופירה אילון, מומחית לאנרגיה וסביבה, בדקו עבור עיריית ת"א את השלכות החום הגובר. התחשיב הכלכלי שביצעו החוקרות מעלה כי עלות הנזק בעיר מהתחממות האקלים ב־2050, שאז צפויים לגור בה 749 אלף בני אדם נעה בין 2 מיליארד שקל בשנה, אם יצליחו מדינות העולם לעמוד בהתחייבויותיהן להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת העולמית ל־1.5 מעלות צלזיוס עד אמצע המאה לבין 4 מיליארד שקל בשנה, אם יכשלו והטמפרטורה תעלה ב־2.5 מעלות צלזיוס בממוצע – תרחיש הנחשב לריאלי. התפלגות הנזק אינה אחידה, וזה ישפיע בעיקר על דרום העיר.
השפעות שינויי אקלים צפויות בחזיתות רבות: הצפות, עליית מפלס הים, שריפות, בצורות ועוד. החוקרות התמקדו רק בנזקים הצפויים מהשלכות החום הגובר, וריבוי הימים שבהם הוא עתיד לשבש את שגרת החיים של התושבים. העלויות אותן תשלם ת"א בשל פגיעה בהיבטי בריאות — תמותה עודפת, תחלואה שתגדיל את ימי אשפוז ופגיעה בכושר הגופני בשל היעדר יכולת לבצע פעילות ספורטיבית בחוץ, נאמדת בכ־789 מיליון שקל בשנה בתרחיש התחממות של 2.5 מעלות צלזיוס, ו־581 מיליון שקל בתרחיש התחממות של 1.5 מעלות צלזיוס.
"אנשים ישלמו את מחיר ההתחממות בחייהם", פוסקת בחדות פרופ׳ אילון. "בשנת 2050 מספר מקרי התמותה מחום בלבד בת"א יעלה בעשרות חיי אדם".
היבטי בריאות הם לא היחידים שיובילו לנזקים כלכליים בבירת העסקים של ישראל. שינויי האקלים משפיעים באופן ישיר על הביקוש לאנרגיה, בדרישה לקירור בקיץ. לפי מחקר של הבנק העולמי, בישראל צפויה ירידה בצריכת האנרגיה בחורף עקב ההתחממות הגוברת, אולם העלייה בדרישה לחשמל לקירור בקיץ עלולה לקזז את הירידה, ולהותיר את התושבים עם הנזקים, כמו יותר הפסקות חשמל, והעלויות המוגברות. תוספת העלות להוצאות החשמל ב־2050 של מוסדות העיר ת"א בשל עליית הטמפרטורה מוערכת ב־19 מיליון שקל בתרחיש של פליטות גבוהות (2.5 מעלות), ו־14 מיליון שקל בתרחיש של פליטות נמוכות (1.5 מעלות).
לכך יש להוסיף גם את העלויות החיצוניות כמו פליטת מזהמי אוויר וגזי חממה כתוצאה מייצור החשמל הפוגעים בבריאות, ביבולים חקלאיים ועוד. ועלויות החשמל לתושבים, למשרדים ולעסקים בעיר תגיע לכדי 650 מיליון שקל בתרחיש האופטימי ו־865 מיליון שקל בתרחיש ריאלי".
גם ענף התיירות יידרש להתמודד עם פגיעה אקלימית. תיירות ונופש הן מסוג הפעילויות שנערכות בסביבה פתוחה, וטמפרטורה, משקעים ואור שמש הם גורמים מרכזיים בתיירות, לכן, שינויים במזג האוויר ישפיעו על בחירות של תיירים בנוגע ליעד ומשך חופשתם. לפי החוקרות, התחממות של 2.5 מעלות צלזיוס תוביל לנזק של כ־187 מיליון שקל ב־2050 לענף התיירות, וכ־94 מיליון שקל בלבד בעלייה של 1.5 מעלות.
גם אלו הערכות חסר, מסבירה פרופ׳ אילון. "בדקנו ביחד עם הכלכלנית דנה גבאי, רק חלק קטן מהאיומים שצפויים לת"א. אך יש נושאים שקשורים בהתחממות כמו עליית גובה פני הים, שיטפונות ושריפות שלא נלקחו בתחשיב. גם לא אמדנו את נושאי החינוך, התרבות והספורט או הירידה בביקושים לשטחי רחוב. אלא רק את הנזק הכלכלי הקשור באופן ישיר לחום. גם בהקשר הזה, לא יכולנו להכניס לתחשיב פרמטרים שונים שאין לגביהם ודאות, והנחות אחרות שנלקחו הן שמרניות: החל משנות ה־80, ת"א התחממה בממוצע בכמעט 2 מעלות. . אנחנו יודעים שיהיה רע, אלא אם יעשו פעולות שיוכלו להקל על החיים בעיר".
פרופ' אילון מדגישה: "ת"א נמצאת בחזית ההיערכות. היא היתה העיר הראשונה בישראל שהכינה תוכנית להתמודד עם משבר האקלים, ונטלה על עצמה גם התחייבויות במסגרת גופים בינלאומיים". לדבריה, "המצב של ת"א ביחס לערים האחרות בישראל הוא יחסית טוב — היא גם נערכת וגם יש לה כסף. אבל אם עכשיו ייקחו באמצעות קרן הארנונה כסף גם מהעיריות החזקות, זה אומר שכסף שאמור לשמש גם להתמודדות עם שינויי האקלים ייעלם".
נכון להיום לצד ת"א, גם כפר סבא והרצליה נמצאות בשלבי יישום בפועל של תוכנית היערכות. בשנה החולפת החלו משרדי האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה להקצות מענקים לרשויות נבחרות לכתיבת תוכניות, אך בבסיס תקציב המדינה אין סבסוד להיערכות בפועל, והנושא מוטל בעיקרו על הרשויות עצמן. ללא תקציב משוריין, יישום התוכנית שממילא עשוי להימשך זמן רב, כלל אינו מובטח. בחלק מהרשויות גם כסף שכבר הובטח בעבר, נמצא כעת בסיכון. אשתקד הכריז המשרד להגנת הסביבה על תוכנית הקידום לחברה הערבית. אולם כעת מתברר כי במסגרת תקציב המדינה הנוכחי, יוסטו תקציבים מהחברה הערבית לטובת תוכניות בחברה החרדית.
מדי שנה, אסונות אקלים גורמים לסבל אנושי וכן לנזק כלכלי ואקולוגי גדול. כך למשל, ענקית הביטוח סוויס רה מעריכה כי שינויי אקלים עלולים לעלות לכלכלה העולמית ב-23 טריליון דולר בשנת 2050, בשל תפוקה כלכלית מופחתת. אזורי המזרח התיכון ואפריקה צפויים לחוות את אובדן התמ"ג הגבוה ביותר בעולם, למעט אזור דרום מזרח אסיה. מחקרים שפורסמו לאורך השנים האחרונות הדגישו כי עלויות ההיערכות להתמודדות עם נזקי משבר האקלים יעלו ככל שיחלפו השנים, וכך גם יגברו הנזקים.
בעידן שבו עד סוף המאה מחיה בערים מסוימות, גם במזרח התיכון, תהפוך להיות כמעט בלתי אפשרית בימות הקיץ, ערים חייבות למצוא פתרונות עבור תושביהן ולהחליט כיצד יראו החיים בהן בצל שינויי אקלים קיצוניים. האם נצליח להתעורר בבוקר להמולת הציפורים כשהתחבורה מחוץ לחלון תהיה חשמלית, חסרת קול? האם במקום ערפיח עכור יציצו התושבים החוצה לשמים כחולים שישוחררו מזיהום אוויר חונק, והאם הגינות העירוניות יצליחו לספוג את החום הכבד ולספק לתושביהן גם מקום מוצל לנוח בו, כשהעיר עצמה תתאים את תנאי המחיה בה למציאות הקופחת? נכון להיום, הרשויות בישראל פשוט אינן ערוכות לעתיד שמבצבץ כבר מעבר לפינה.
״במרכז הידע לשינויי אקלים שעמדתי בראשו ב-2013 הגשנו למשרד להגנת הסביבה מסמך והראנו מה הנזק שיכול להיגרם לרשויות ואיך הן יכולות להיערך על מגוון הפתרונות״, מסבירה אילון. ״אנחנו עשור שלם אחרי ותל אביב היא כמעט העיר היחידה שהרימה את הכפפה. אנחנו כבר רואים את שינויי האקלים בעיניים, אנשים מתים כאן, ושום דבר משמעותי לא קורה. פתרונות רבים כבר קיימים על המדף ומחכים ליישום. אנחנו רואים את העבודה שעושות ערים בעולם בפועל, וכל עיר בישראל צריכה ויכולה למצוא את הפתרונות המתאימים לה. אנחנו צריכים יותר פארקים עירוניים, אבל פתרונות הצללה הם לא הכל. אנחנו צריכים להתאים את מערך החיים שלנו לעידן של כאוס אקלימי. למשל, לדעת לתגבר תחבורה ציבורית בימים חמים במיוחד ולהצליל את התחנות, להקים ברזיות שתייה במרחב הציבורי, להקים מקלטי קירור שבהם אנשים יוכלו להצטנן אם אין להם נגישות למזגן. גם להסיט פעילויות לשעות מאוחרות יותר, שחורגות מזמני החום הכבד״.
יישום תוכניות יכול להיערך שנים ארוכות, בזמן שישראל כבר מתמודדת עם גלי חום רבים, ממושכים ועוצמתיים יותר משנה לשנה, אך מאז 2013 ועד היום, בזבזו הרשויות בישראל זמן היערכות יקר. החלטות תכנון ומדיניות שנמצאות בסמכותן של רשויות מקומיות יכולות להפחית את הפגיעה הצפויה בבריאות הציבור בשל נזקי משבר האקלים, אך לפי דוח מבקר המדינה, ל- 84% מהגופים הציבוריים בישראל ובתוך כך גם הרשויות המקומיות, אין כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים. מינהלת האקלים אמנם גיבשה בשנים 2020 - 2021 מדריך היערכות לשינויי האקלים עבור הרשויות המקומיות שכולל המלצות לפעולות היערכות, אך מרכז השלטון המקומי מסר למשרד מבקר המדינה כי בהיעדר תקציב ייעודי לנושא, צפוי קושי לקידום הפעולות על ידי רשויות מקומיות.
יו״ר השלטון המקומי חיים ביבס מדגיש כי "למרות התרעות השלטון המקומי המדינה עדיין לא הכניסה לבסיס התקציב תקצוב לתחום, מה שיקשה על רשויות להיערך כיאות במצב שבו חלקן נאבקות באופן יומיומי על מימון התפעול השוטף".
לדברי חובב צברי, יו"ר ועדת ביטחון וחירום בשלטון המקומי וראש מועצת קריית עקרון, "מדברים על זה, אבל לא מתקצבים. אנחנו רואים בעולם מקומות שסופגים הרוגים ופגיעה מאקלים, ורק אז מתקצבים. אנחנו יודעים שבהיעדר תקציב ומוכנות, נשלם באסונות. אנחנו לעיתים בישראל מפיקים לקחים רק אחרי אסונות וצריכים לתת מענה לפני אסון. בשביל זה צריך תקציב".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "בימים אלה מכין המשרד תוכנית לחברה החרדית, הסובלת אף היא מבעיות סביבתיות. סוכם עם משרד האוצר על אפשרות להסטת תקציבים מהתוכנית לחברה הערבית בהתאם לצורך. אולם, אין הכרח כי ייגרע תקציב מהרשויות. המשרד יבחן את מקורותיו התקציב לשתי התוכניות".
