התאוששות הכלכלה העולמית נחלשת, ישראל - נקודת אור
התאוששות הכלכלה העולמית נחלשת, ישראל - נקודת אור
סכנת אינפלציה, פגיעה בשרשראות אספקה ואי ודאות הולכת וגוברת בעתיד - אלה רק חלק מהנתונים שפוגעים בהתאוששות העולמית. תחזיות פסימיות חדשות של קרן המטבע וה־OECD הורידו את הצמיחה של העולם ב־2021. החדשות הטובות: ישראל ממשיכה לדהור קדימה
שני הגופים הכלכליים הגדולים בעולם – קרן המטבע הבינלאומית (ה־IMF) וארגון המדינות המפותחות (ה־OECD) פרסמו אתמול (ג') בהפרש של שעות ספורות תחזיות פסימיות בנוגע לכלכלה העולמית. זאת תוך שהם מורידים את הצמיחה החזויה לשנה, מתריעים מפני סכנות האינפלציה, לצד עלייה ניכרת בסיכונים ואי ודאות הולכת וגוברת בעתיד הנראה לעין על רקע התחדשות המגיפה.
ראשונה היתה ה־IMF שפרסמה את התחזית הכלכלית העולמית לחודש אוקטובר 2021 תוך ניתוח חצי שנתי על הכלכלה העולמית. "התאוששות הכלכלה העולמית נמשכת אך המומנטום דועך על רקע התחדשות המגיפה בגרסת הדלתא שלה, המאוד מדבקת, כאשר מספר המתים העולמי בשל הקורונה מתקרב ל־5 מיליון איש, והסיכונים הבריאותיים עולים ומונעים חזרה מלאה לנורמליות. התפרצויות המגפה בצמתים קריטיים בשרשראות האספקה העולמיות גרמו לשיבושים ארוכים מהצפוי, והזינו את האינפלציה בהרבה מדינות. בסך הכל, הסיכונים לכלכלה הגלובלית גדלו והדילמות בכל הקשור למדיניות הכלכלית הפכו למורכבות יותר", כותבים כלכלני הארגון בפתח הדו"ח.
כלכלני ה־IMF הורידו במקצת את תחזית הצמיחה לעולם (בעשירית נקודת האחוז) לעומת התחזית האחרונה שהתפרסמה ביולי (ביצעו עדכון מיוחד בגלל הקורונה) לרמה של 5.9% ב־2021. בשלב זה הם הותירו את התחזית לשנה הבאה על 4.9%. ובכל זאת ב־IMF מזהירים כי העדכון הכמותי הצנוע עלול להסוות הרעה לא מבוטלת בכמה וכמה קבוצות מדינות. בראש ובראשונה, לקבוצת המדינות המתפתחות בעלות הכנסה נמוכה, שממשיכות להיפגע על רקע החמרה במגיפה (בעיקר בגלל היעדר חיסונים). אך גם לגבי הכלכלות המפותחות – המועדון החשוב שקובע את קצב הצמיחה הגלובלית – הפסימיות ניכרת. ב־IMF הורידו את תחזית הצמיחה ב־0.4 נקודות אחוז לרמה של 5.2% (לעומת 5.6% בתחזית של יולי) והעלו מקצת (+0.1) את תחזית הצמיחה ל־2022 ל־4.5% לעומת התחזית הקודמת.
מכאן אפשר להבין כי ב־IMF סבורים שחלק מהצמיחה שהיתה חזויה השנה, תחול רק בשנה הבאה. אך כאשר מסתכלים על השנתיים האלו יחד (2021–2022), מדובר בפירוש בהורדת תחזית על פני כל התקופה.
סיכונים בשרשרת האספקה
הורדת התחזיות בכלכלות המפותחות מגיעה על רקע הגברת הסיכונים, לנוכח העמקת השיבושים בשרשראות האספקה. יתרה מזו, השיפור בתחזית שראו חלק מהמדינות – לרבות יצואניות של חומרי גלם - איננו נובע מהגברת הפעילות הכלכלית, אלא דווקא מהגדלת הכנסות ממכירת אותם חומרי גלם, אשר מחירם מזנק בימים אלו. ולא פחות חשוב: ב־IMF מסבירים כי השיבושים הקשורים למגיפה במגזרים "עתירי מגע" גרמו לעיכובים משמעותיים בהתאוששות של שוק העבודה, התאוששות איטית בהרבה לעומת זו שמשתקפת בצמיחת התוצר (תמ"ג).
לפי קרן המטבע בעיית אי השוויון תחריף. המדינות המפותחות, שהשיגו חיסונים ונקטו מדיניות מרחיבה, צפויות לשוב לרמות התוצר של ערב המגיפה מוקדם בהרבה מהמדינות העניות
במלים פשוטות מסבירים שם כי אותה התאוששות שנראית בצמיחה, לא תואמת את ההתאוששות של שוק העבודה – וזה גם המקרה של ישראל. למרות האופטימיות בנוגע לישראל (תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מעלה בחדות), שיעור האבטלה עודכן כלפי מעלה ל־5.1% (לעמת 5% בתחזית הקודמת) בהתאם להערכות של כלכלני בנק ישראל וגם של האוצר, שלפיהן מימדי התעסוקה בישראל יתאוששו בקצב איטי יותר ממה שחשבו – דבר מטריד בפני עצמו.
מדו"ח ה־IMF עולות עוד כמה נקודות מטרידות. בראש ובראשונה, אי השוויון. לפי הקרן, המדינות המפותחות – אלו שהשיגו את החיסונים וגם זכו לכריות ביטחון כדי לנקוט במדיניות מרחיבה הן בהיבט הפיסקלי והן בהיבט המווניטרי – צפויות לשוב למסלול הצמיחה ולרמות התוצר של ערב המגיפה מוקדם בהרבה מהמדינות העניות ביותר אשר עדיין נאלצות להתמודד עם הפנדמיה. הכלכלות המפותחות צפויות לשוב לרמות התמ"ג של 2019 כבר בשנה הבאה, ואילו הכלכלות המתפתחות (למעט סין) עלולות למצוא עצמן 5.5% מתחת לרמת התוצר ערב המגיפה – עוד ב־2024 (אין תחזיות מעבר לשנה הזו).
השיבושים בשרשראות האספקה מככבים בדו"ח שכן הם מהווים אתגר מדיניות נוסף: מצד אחד התפרצויות נוספות בצורה של זן דלתא, יחד עם שיבושים במזג האוויר, הביאו למחסור, לעתים חמור, בתשומות ובחומרי גלם ופגעו בייצור בכמה מדינות. מאידך, לצד המחסור החדש שמאפיין את העולם בימים אלו, אנו עדים לשחרור של ביקושים כבושים – דבר שהטיס את מחירי הסחורות והקפיץ את האינפלציה לצרכן בחדות ובמהירות, לרבות במדינות כמו ארה"ב, גרמניה ושווקים מתפתחים רבים.
3 צפייה בגלריה
יו"רית קרן המטבע קריסטלינה גיאורגייבה ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. הקרן צופה צמיחה של 7.1% בישראל
(צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס)
במקביל, גם כלכלני ה־OECD החליטו להוסיף פסימיות לתמונה הכלכלית הגלובלית כאשר עדכנו כלפי מטה את תחזית הצמיחה לשלוש הכלכלות הגדולות בעולם: ארה"ב, סין ויפן.
"קצב ההתרחבות בפעילות הכלכלית של גוש מדינות ה־OECD בכללותו מתמתן לאחר הריבאונד שנצפה אחרי המגיפה, זאת על פי המדדים המובילים האחרונים של ה־OECD", כתבו כלכלני הארגון בדו"ח החודשי של ה"מדד המשולב" לחודש ספטמבר 2021. המדד המשולב למצב כלכלות ה־OECD הוא אינדיקטור מוביל שמיועד לתת קריאת כיוון בכל הנוגע לקצב וכיוון הצמיחה. המדד מורכב מכמה פרמטרים שעליהם כן קיימים נתונים חודשיים וזמינים, ומהם ניתן להסיק את הכיוון של התוצר ואת המגמה. מדד זה מסייע לזהות תפניות במצב הכלכלה שכן נתוני צמיחה אמיתיים מתקבלים בפיגור רב (בוודאי כאשר מדובר בכמה כלכלות יחד ובכלכלות ענק שקשה לאסוף את הנתונים עליהן).
המדדים של יפן ושל ארה"ב נמצאים בהאטה מתמדת זה חמישה חודשים ברצף, כאשר בחודש האחרון ניכר כי הם אפילו ירדו. לגבי סין, אשר זכתה עד אוגוסט לדירוג "צמיחה בעלייה", היא ספגה הורדה לרמה של "צמיחה יציבה"
מדדים משולבים קיימים בכל מדינה מפותחת והם מונפקים מדי חודש בחודשו (בארץ בנק ישראל הוא הגוף האחראי והמנפיק אותם), כאשר לעתים הם אינם זוכים לתשומת לב רבה. אלא שדווקא בתקופה כה קריטית, תנודתית ומורכבת – עידן הקורונה – מקבלי החלטות מרכזיים חייבים נתונים בזמן אמת כדי לעצב מדיניות כאן ועכשיו.
פגיעה בכלכלות החזקות
מנתוני המדד המשולב המעודכנים ניכרת מגמת הירידה של שלוש הכלכלות הגדולות בעולם. אחרי רצף של נתונים באותו כיוון, כלכלני ה־OECD נוטים לשנות את "תחזית מחזור הצמיחה" – מעין דירוג או ציון מילולי. עם זאת, ב־OECD משנים את הדירוג רק כאשר יש צורך והצדקה לכך. וכך, בחודש ספטמבר שלוש הכלכלות ספגו הורדת דירוג: ארה"ב ויפן, אשר החזיקו עד החודש שעבר בדירוג של "צמיחה יציבה", ראו איך הדירוג יורד ל"צמיחה מתמתנת"— הדירוג שמתחת. המדדים הן של יפן והן של ארה"ב נמצאים בהאטה מתמדת זה חמישה חודשים ברצף, כאשר בחודש האחרון ניכר כי הם אפילו ירדו. לגבי סין, אשר זכתה עד אוגוסט לדירוג "צמיחה בעלייה", היא ספגה הורדה לרמה של "צמיחה יציבה". כמו כן, גם קבוצת חמש האסייתיות הגדולות, המורכבת מסין, הודו, יפן, קוריאה ואינדונזיה, ספגה הורדת דירוג ל"צמיחה מתמתנת". כאשר מסתכלים על כל הטבלה, התפתחות המדדים בכמעט כל הכלכלות המפותחות הגדולות לא משאירה מקום לספק: יש צמיחה, אבל היא מתמתנת. גם כאן התמונה העולה, בדומה לזו שמציירת ה־IMF, היא של התאוששות המאבדת מומנטום.
3 צפייה בגלריה
שר האוצר אביגדור ליברמן התאוששות התעסוקה מפגרת אחרי התוצר
(צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)
"המדד המשולב ממשיך לצפות קצב התרחבות מתון בקנדה, גוש היורו בכללותו ובבריטניה גם, כפי שדווח גם בחודש שעבר. אינדיקציות דומות צצו כעת בארה"ב וביפן. בנוגע לצרפת המדד צופה כי רמות התוצר הריאליות יישארו מתחת למגמה ארוכת הטווח ומעידות גם כי הצמיחה צפויה להתמתן", נכתב בדו"ח.
גם ב־OECD הסבירו את הירידות בדומה להסברים שהתקבלו מה־IMF: "אחד הגורמים שמוריד את המדד המשולב הוא העלייה המתמשכת במדד מחירי הצרכן בחודשים האחרונים, שמונעת על ידי עליית מחירי האנרגיה", נכתב בדו"ח, שכולל גם התייחסות לכלכלה השנייה בגודלה בעולם: "המדד המשולב בסין יורד על רקע התכווצות ייצור הפלדה, ולפיכך הצמיחה הופכת ל'יציבה' וכבר אין תחזית של 'עלייה בצמיחה', כפי שדווח בחודש שעבר".
כלכלני קרן המטבע אופטימיים בנוגע לישראל, בעיקר בשנה הנוכחית. הם העלו בחדות את תחזית הצמיחה ל־2021 לכ־7.1%. מדובר בזינוק חד של יותר מ־2 נקודות אחוז שלמות. במונחים אבסולוטיים מדובר על 28 מיליארד שקל
ב־OECD מזהירים: "למרות ההסרה ההדרגתית של מגבלות הקורונה במדינות מסוימות וההתקדמות במבצעי החיסונים, אי הוודאות המתמשכת עלולה לגרום לתנודות גבוהות מהרגיל בממד המשולב ובמרכיביו. ככזה, יש לפרש את המדד הזה בזהירות ולראות בו אינדיקציה לחוזק האות ולא כמדד מדויק לצמיחה בפעילות הכלכלית".
אינפלציה עולה בישראל
ובכל זאת ישנה נקודת אור: כלכלני ה־IMF אופטימיים בנוגע לישראל, בעיקר בשנה הנוכחית. הם העלו בחדות את תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית מרמה של 5% (אפריל 2021), לכ־7.1% ב־2021. מדובר בזינוק חד של יותר מ־2 נקודות אחוז שלמות. במונחים אבסולוטיים מדובר על פער של יותר מ־28 מיליארד שקל.
מנגד, הם מורידים במקצת (0.2 נקודות אחוז) את תחזית הצמיחה לשנה הבאה מ־4.3% ל־4.1%, כלומר, בקרן סבורים שחלק מהצמיחה שהיתה חזויה ב־2022, תתרחש עוד השנה. אולם יש לקחת את העדכון החד בערבון מוגבל. גם בנק ישראל ביצע מהלך דומה – לפני שבוע – ועדכן בחדות כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה של ישראל לשנת 2021.
הזינוק בתחזיות מחייב בחינה האם העדכון נובע מאופטימיות ביחס כלכלת ישראל או שמא מדובר בתוצאה של השינוי המתודולוגי שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחרונה במדידת התוצר – שגרם לעלייה פתאומית. בבנק ישראל הסבירו כי עדכון התחזיות של הבנק כלפי מעלה נבע ברובו מעדכון חיובי של הפעילות הכלכלית של הרבעונים הראשונים של השנה (כשני שלישים) וחלק קטן יותר (כשליש בלבד) הודות לעדכון של קצב הצמיחה הממוצע של הלמ״ס. לפיכך, סבירות גבוהה מאוד כי גם התחזית של הקרן מושפעת מהעדכון המתודולוגי של הלמ"ס.
שינוי נוסף שניכר בתחזיות הוא העלאת התחזית החדה באינפלציה: אם באפריל חזו כלכלני הקרן אינפלציה כמעט אפסית, 0.3% בלבד השנה ו־0.6% ב־2022, כעת, חצי שנה מאוחר יותר, האינפלציה החזויה בישראל עומדת על 1.4% ב־2021 ו־1.8% בשנה הבאה.
למרות הזינוק החד בתחזיות, עדיין תחזיות אלו נמוכות בהרבה מאלו של הכלכלות המפותחות: שיעורי האינפלציה החזויים לשנים 2021 ו־2022, בהתאמה, הם כדלקמן: 2.2% ו־1.7% עבור אזור היורו, ו־4.3% ו־3.5% עבור ארה"ב. נוסף על כך, גם התחזיות המעודכנות לא רק שנמצאות בתוך יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל־3%) אלא שהן עדיין מתחת לאמצע היעד (2%) – אותו יעד שמוביל את נגיד בנק ישראל אמיר ירון בעת החלטות הריבית בבנק ישראל.
נתון נוסף ומעודד הוא העודף הצפוי בחשבון השוטף – עודף הדולרים שנכנס למשק הישראלי בעקבות היצוא (לרבות הייטק) ואקזיטים (גם בהייטק). לפי התחזיות של אוקטובר, העודף לא יעמוד על 4.1% מהתמ"ג אלא על 4.5% מהתמ"ג ב־2021.
כמו כן, ב־IMF תיקנו לאחור את העודף לשנת 2020 (שבה המשק הישראלי ספג את המיתון החריף ביותר בתולדותיו) בחדות: במקום עודף של 4.9% תמ"ג, הוא תוקן ל־5.4% מהתמ"ג.
