הנגיד מגביר את הביקורת על הממשלה: "זה לא הזמן לצמצם את התקציב של רשות החדשנות"
הנגיד מגביר את הביקורת על הממשלה: "זה לא הזמן לצמצם את התקציב של רשות החדשנות"
בנאום שנשא בכנס מכון אהרון למדיניות כלכלית שהתקיים באוניברסיטת רייכמן התייחס פרופ' אמיר ירון באופן חריג לסעיף ספציפי בתקציב המדינה. ביחס לתמהיל התקציב אמר: "הוא לא תורם כרגע ואין בו את מחוללי הצמיחה לאתגרים העיקריים במשק". דבריו מצטרפים למגמה הניכרת מנאומיו האחרונים שבהם הגביר את הביקורת על הממשלה
"אני מכיר את עבודת הרשות לחדשנות באופן אישי, אני סבור כי עכשיו זה בדיוק הזמן להגדיל את היקף העבודה של הרשות, ולא לצמצם אותו", כך אמר הנגיד פרופ' אמיר ירון בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית. הנגיד אמר כי "לאחרונה פורסם כי צומצם תקציב רשות החדשנות וקוצץ בכ-100 מיליון שקל, ההשקעה של רשות החדשנות משלימה את המגזר הפרטי, ומשקיעה בסקטורים שאינם זוכים למימון רחב מצד המגזר הפרטי. ולכן, כעת ייתכן והרשות תידרש להיות גורם משלים להשקעות המגזר הפרטי, עם הירידה בקצב הגיוסים בהייטק".
הבחירה של הנגיד להתייחס באופן פרטני לסעיף בתקציב המדינה היא חריגה למדי, ומצטרפת למגמה כללית שניכרת בנאומי הנגיד מהתקופה האחרונה, בה הוא מגביר את הביקורת שלו על הממשלה ומנסח אותה בחופשיות יתר. גם בנאום זה, הנגיד חזר על הביקורת שלו על התמהיל של תקציב המדינה ואמר "איך נגיד את זה?, התמהיל לא תורם כרגע ואין בו את מחוללי הצמיחה לשני האתגרים העיקריים במשק".
הנגיד התכוון לבעיית השקעת החסר בתשתיות, ולצורך להגדיל את שילוב כל האוכלוסיות בשוק העבודה. הנגיד אמר: "בוא נגיד באופן ברור, לא רק שהתקציב לא מתמרץ את זה (כניסה של גברים חרדים לשוק העבודה - ש"ט), אלא יש בו גם פקטורים שליליים בכיוון זה". מדובר בניסוח חריף יותר מזה שהופץ לאחר מכן בהודעה לתקשורת.
בנוגע להשקעת החסר בתשתיות, הנגיד חזר שוב על הניתוח המקובל בבנק ישראל: "יש השקעת חסר לאורך שנים, כי או שיש מלאי תכנוני ואין תקציב, או שיש תקציב ואין מלאי תכנוני". הנגיד חזר שוב על הפתרון שמנסים לדחוף בבנק ישראל כבר זמן רב: "יש להקים קרן חוץ תקציבית לתשתיות תחבורה, אל הקרן יופרש סכום מהתקציב בכל שנה, והיא תהווה מקור מימון להשקעות". נזכיר, כי באגף תקציבים שבמשרד האוצר מתנגדים חריפות להצעה זו.
"על מחירי המכרזים ברמ"י לא להיות מנותקים מתנאי השוק"
בנוגע לאינפלציה התייחס הנגיד לשישה משתנים שונים, על שלושה מהם (התקציב, האינפלציה בעולם, והסכם השכר) אמר הנגיד כי הם "לא מאיימים על האינפלציה". ועל שלושה אחרים אמר הנגיד כי הם מאיימים "ועלולים להשפיע לרעה על התכנסות האינפלציה ליעדה", בגורמים אלו מנה הנגיד, את שער החליפין, את הדיור, ואת אינפלציית מחירי המזון. לגבי שער החליפין אמר הנגיד כי "אולי זה המשתנה החשוב ביותר בימים אלו בנוגע לאינפלציה". הנגיד חזר על כך כי הניתוחים בבנק מראים כי השינויים בשער החליפין "נגזרים בעיקר מסיבות לוקאליות ומושפעים משמעותית מאירועים סביב השינויים החוקתיים".
בנוגע לשוק הדיור, הנגיד הראה שקף לפיו מכרזים רבים של רמ"י לא נסגרים ואמר כי "הפרשנות הסבירה היא שמחירי המינימום ברמ"י גבוהים בצורה שאינה הולמת את תנאי השוק הקיימים. אין ספק כי שוק הדיור עובר התאמה לסביבה מאקרו כלכלית חדשה, על מחירי המכרזים ברמ"י לקחת בחשבון התאמה זו, ולא להיות מנותקים מתנאי השוק".
עם זאת, יצוין כי כבר לפני כחודש החליטה הנהלת הרמ"י להוריד את מחיר המינימום להצעות במכרזיה, כדי להתאים את המכרזים לסביבת המאקרו החדשה.
בנוגע לשוק המזון, הציג הנגיד ניתוח כלכלי המראה שעליית מחירי המזון לא נובעת כולה מעליה בעלויות הייצור, אלא ש"סביבת האינפלציה" מהווה גורם משמעותי בעליית המחירים. הנגיד ביקש בעיקר להדגיש כי סביבת האינפלציה מביאה לעליית מחירים גם במזון, וזו סיבה נוספת שהבנק רואה חשיבות בריסון האינפלציה. הנגיד נזהר בניסוחיו ולא האשים באופן ישיר את חברות המזון ב"העלאת מחירים יותר מהנדרש", אך כן שידר עקיצה כלפי הטענות לפיהן "כל עליות המחירים במזון נובעות מעליה במחירי התשומות".
בפתח דבריו אמר הנגיד כי מצב המשק 'מורכב'. מצד אחד רמת הפעילות הכלכלית גבוהה, קצב הצמיחה גבוה ממה שצפינו בתחילת השנה, ושוק העבודה הדוק. אך מאידך יש אינדיקטורים המעידים על התמתנות בפעילות הכלכלית, כמו ירידה בשיעור המשרות הפנויות וירידה בהוצאה על כרטיסי האשראי וישנה מגמת התמתנות קלה.
עם זאת, התמונה שהציג פרופ' רפי מלניק, חבר הועדה המוניטרית לשעבר, היתה עגומה יותר והוא אמר כי "לפי המדדים שאני עוקב אחריהם (הכוונה ל'מדד מלניק', ש"ט) שהם מהירים יותר מהמדדים הרשמיים, נראה שהמצב של המגזר העסקי בקיפאון והפסיק לצמוח, אני מסתכל בעיקר על הירידה ביבוא תשומות לייצור המקומי, ללא יבוא תשומות מחו"ל, המשק לא מתפקד, כולם בהמתנה להתבהרות המצב, יש ענן שחור של אי ודאות מעל המשק, היעד העליון הוא למנוע את נדידת ענף הייטק למקום אחר בעולם".
