פרשנותמורים במערבולת פוליטית: מה הטעם בשביתה כללית כשאין מישהו להתנהל מולו?
פרשנות
מורים במערבולת פוליטית: מה הטעם בשביתה כללית כשאין מישהו להתנהל מולו?
מזכ"לית הסתדרות המורים ניסתה להקדים את המאבק ככל האפשר, אך נקלעה לסחרור מערכת הבחירות. כעת הקשב למורים יאבד לחלוטין, ודרישתם שהמערכת הפוליטית תפנה אליהם תשומת לב - נראית חסרת סיכוי
למרות מערכת הבחירות המתקרבת הסתדרות המורים הכריזה אתמול על שביתה כללית הבוקר בבתי הספר היסודיים וגני הילדים. זאת, לאחר שלושה ימים שבהם התחילו הלימודים ב-10:00, ובטענה שטרם קיבלו כל הצעה קונקרטית מהאוצר. ההחלטה מהווה הפתעה שכן הסתדרות המורים מחריפה את צעדיה, למרות העדר קשב ציבורי ופוליטי. במצב הזה היא מסתכנת באובדן לא מעט אהדה ציבורית.
כל כמה שמזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד ניסתה להקדים את מאבק המורים, זה לא הספיק לה. גם קודם הדרישה שלה שהמערכת הפוליטית תפנה לה משאבי תשומת לב נראתה די חסרת סיכוי. עכשיו היא קרובה יותר למדע בדיוני. בעיה נוספת: עד כה כל עמדה שנקט פוליטיקאי בסכסוך המורים נחשדה במניעי בחירות. מעכשיו זה יהיה שקוף לחלוטין.
הסתדרות המורים נחשבת לאחד הוועדים החזקים במשק, גם בגלל כמות החברים הגדולה, כ־120 אלף איש, אבל בייחוד בגלל היכולת להשבית חלק גדול מהמשק באמצעות מערכת החינוך. אלא שהעיתוי שבו מתנהל מאבק המורים, רגע לפני סוף שנת הלימודים, אומר שהאקדח של בן דויד טעון בכדורי סרק.
זה לא שהלחץ הציבורי לגמרי לא עזר. אם עד עכשיו זכו המורים להתעלמות כמעט מוחלטת, שלשום הם קיבלו הצעה משר האוצר אביגדור ליברמן להפסיק את העיצומים וההשבתות ולהיכנס למשא ומתן רציף מיום ראשון הקרוב. אלא שמשמעות ההצעה של ליברמן היתה שהמורים מתבקשים לוותר על האפשרות להשבית את הלימודים במשך רוב זמן הלימודים שנותר (עד סוף השבוע הבא). זאת, כשברור שהמשא ומתן יתפוצץ מהר מאוד בגלל חילוקי דעות.
לכן הסתדרות המורים דחתה את פניית ליברמן והשביתה היום את הלימודים יום שלישי ברציפות עד השעה 10:00. בן דויד קראה לו להגיע בעצמו למשא ומתן כבר היום והודיעה שהעיצומים לא ייפסקו עד לקבלת הצעה עם סכומים. ההערכה באוצר היא שכל הצעה תידחה ותשמש בסיס לעיצומים נוספים, ולכן בשלב זה יש פה מבוי סתום. עכשיו, כשהולכים לבחירות, כל הקלפים נטרפו מחדש, וכלל לא ברור כיצד יימשכו העיצומים. על הסכם לפני תחילת שנת הלימודים אין כנראה מה לדבר.
אי אפשר לעצור את הדימום
עיצומי המורים מוזרים כי הם נערכים מתי שאפשר ולא מתי שצריך. הציבור לא מבין על מה בדיוק השביתה ולא במקרה. כי הנושא האמיתי של השביתה זו הדרישה של הסתדרות המורים שהאוצר יציג סכומים עכשיו כשעוד יש שנת לימודים ואפשר לשבות ולא ביולי כשכבר אי אפשר.
מכיוון ששום סכום שייראה לאוצר סביר לא יכול להתקבל על ידי הסתדרות המורים, לאוצר יש עניין לדחות את זה כמה שיותר. מה שברור הוא שבעוד שבוע וחצי הילדים ייצאו לחופש, ולכן סביר שהמשא ומתן יימשך לפחות עד תחילת שנת הלימודים ואולי גם קצת לתוך ספטמבר. בלי הדדליין של שנת הלימודים המתקרבת קשה מאוד לצדדים לעשות את הוויתורים הדרושים.
הסתדרות המורים ניהלה קמפיין תקשורתי מוצלח סביב הטענה שנטישת המורים יוצרת סכנה למערכת החינוך. על טענת המחסור במורים יש מחלוקת לא פשוטה. אבל גם אם בן דויד צודקת שהמערכת מדממת, לשנת הלימודים הקרובה שום חוסם עורקים כבר לא יועיל וגם לא יהיה עירוי דם של מורים חדשים.
השבוע פרסמה הלמ"ס נתונים חדשים שלפיהם מספר מסיימי התואר הראשון בהוראה ירד בשלוש השנים האחרונות ב־8%. מנתונים אחרים של הלמ"ס עולה שמספר הסטודנטים המצטרפים למכללות לחינוך הגיע לשיא של 7,000 ב־2015 ומאז הוא נמצא בירידה מתמדת עד לשפל של 5,900 ב־2020, צניחה של 16%. מספר המורים שביקשו לעזוב את המערכת השנה עמד על 7,300. זה הרבה יותר מ־4,900 לפני שנה אבל די דומה ל־7,200 לפני שנתיים. ומעל הכל, המנהלים מדווחים על גל עזיבות ומחסור קשה במורים, בין היתר בשל הלחץ הגדול בקורונה והקשיים הגדולים בעקבותיה.
הבעיה היא שמנתוני המאקרו עולה שבעשור האחרון גדל מספר המורים ב־3.2% בממוצע בשנה בעוד מספר התלמידים גדל ב־1.5% לשנה בלבד. כלומר, מספר המורים גדל בקצב יותר מכפול ממספר התלמידים. מנתוני הלמ"ס עולה שממוצע התלמידים למורה ירד ב־14% מ־12 תלמידים למורה בשנת 2000 ל־10.3 ב־2021. כלומר, בהחלט יכול להיות ששימוש נכון יותר במורים היה פותר את הבעיה או את חלקה.
שני הצדדים מייחסים הרבה מאוד חשיבות למאבק על דעת הקהל. אחרי ההכרזה על הבחירות כבר די ברור שאין טעם בשביתה כללית של יותר מיום אחד, כשאין כתובת ברורה לשביתה. אבל למאבק דינמיקה משלו שקשה לצפות. בכל מקרה, מרגע שהחופש יתחיל, הסתדרות המורים תוכל לאיים לכל היותר בחוסר שיתוף פעולה בהכנות לשנת הלימודים הבאה.
תלוי למי משווים את השכר
השכר למשרה מלאה למורה ביסודי הוא כ־6,900 שקל ברוטו בחודש. אלא שמנהלים מעסיקים בדרך כלל מורים מתחילים במשרה חלקית ולכן השכר הממוצע למורה מתחיל הוא 5,300 שקל בלבד. השכר למשרה מלאה למורה מתחיל בתיכון ששירת בצה"ל הוא 8,750 שקל. האוצר רוצה להביא את המורים ביסודי פחות או יותר לרמת התיכון, אלא שבתור למו"מ מחכה גם ארגון המורים העל־יסודיים. בן דויד כמובן רוצה לפתוח פער מולם.
הדרישה העיקרית של בן דויד מהאוצר היא להציג סכומים, כלומר כמה כסף הוא מוכן להשקיע. באוצר טוענים שאי אפשר להציג סכומים לפני שתגובש מסגרת תקציבית כללית. כשיוצגו סכומים הפערים יהיו תהומיים, בן דויד דורשת שכר של 10,500 שקל למורה מתחיל. סביר שהאוצר יתחיל עם 8,500 שקל. בן דויד רוצה תוספות משמעותיות למורים ותיקים. האוצר רוצה שכמעט כל הכסף ילך לחדשים. באוצר אומרים שבן דויד לא מסכימה לדבר על שום דרישה נוספת שלו. מדובר בין היתר בשינויים בימי החופשה, תוספות שכר למורים מצטיינים ומורים במקצועות מבוקשים, חוזים אישיים ואפשרות פיטורים. בהסתדרות המורים טוענים שהאוצר בכלל לא מעלה את הנושאים האלה.
כולם מסכימים ששכר המורה המתחיל בישראל נמוך מאוד. כך, למשל, שכר מורה מתחיל ביסודי נמוך ב־35% מממוצע ה־OECD. לעומת זאת, שכר מורה ביסודי בשיא המשכורת נמוך ב־2.5% בלבד, כלומר הוא לגמרי סביר במונחי המדינות המפותחות. לכן מבחינת האוצר מרבית הבעיה היא השכר ההתחלתי שמרחיק מורים חדשים ופוגע במעמד המקצוע.
את התמיכה המלאה שמעניקה שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון למורים קשה שלא לראות כעמדת בחירות. ברור ששאשא־ביטון בעד תוספות למורים. אבל בחירת הצד מבטאת גם את העובדה שלא יאושר תקציב נוסף ולכן היא כבר לא תצטרך את האוצר בקדנציה הזו. בעוד ליברמן סימן את המאבק מול המורים כחלק מקמפיין הבחירות שלו, לשאשא־ביטון יש עניין מובהק לא להיות שרת החינוך שפתחה את שנת הלימודים בשביתה.
