סגור
מטה נציבות האיחוד האירופי בריסל בלגיה
מטה נציבות האיחוד האירופי בבריסל בלגיה (צילום: REUTERS/Yves Herman)

סנקציות כלכליות על התנחלויות והכרה במדינה פלסטינית: כך מנסה בלגיה לסחוף את אירופה

רה"מ בלגיה אלכסנדר דה קרו הודיע בתקשורת המקומית כי הוא מנסה לגבש קואליציית מדינות אירופאיות שיפסיקו לסחור במוצרים מהתנחלויות; מדינות שעלולות להצטרף לצעד זה כוללות בין היתר את אירלנד, סלובניה, מלטה ולוקסמבורג; שרת החוץ הבלגית הודיעה כי בכוונת המדינה להכיר במדינה פלסטינית ולהכניסה כחברה קבועה באו"ם

אחרי שבשבוע שעבר הודיעה טורקיה כי היא מפסיקה את קשרי הסחר שלה עם ישראל, מדינות נוספות מתכוונות ליישם מדיניות של סנקציות כלכליות כנגד ישראל, כך לפי דיווחים בתקשורת הבלגית. לפיהם, ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה קרו הודיע היום (ב') כי הוא מנסה לגבש קואליציה של מדינות אירופאיות שיפסיקו לסחור במוצרים שמגיעים מההתנחלויות. יש להדגיש כי סנקציות של האיחוד האירופי מתקבלות רק כאשר כלל החברות מסכימות פה אחד, ולכן הסיכוי שהמהלך הבלגי יצלח הוא כרגע נמוך ובעיקר מעיד על הסנטימנט הרווח ביותר ויותר מדינות בעולם.
הצעד הזה מצטרף לשורה ארוכה של סנקציות שהוטלו כנגד מתנחלים וארגוני ימין קיצוני ישראליים בחודשים האחרונים על ידי ארצות הברית, האיחוד האירופי ובריטניה. מדינות שעלולות להצטרף לצעד הבלגי כוללות בין היתר את אירלנד, סלובניה, מלטה ולוקסמבורג המציגות קו מדיניות ניצי כלפי ישראל.
דה קרו מבקש לגבש קואליציה רחבה ככל שניתן מפני שלטענתו אם רק בלגיה תפסיק את הסחר, לצעד לא תהיה השפעה משמעותית. כמו כן, שרת החוץ של בלגיה האדג'ה לביב הודיעה כי בכוונת בלגיה להצביע בעד הכרה במדינה פלסטינית והכנסתה כחברה קבועה באו"ם.
בלגיה עומדת כעת בראשות המועצה האירופית בראשות שארל מישל שכיהן כראש ממשלת בלגיה בין השנים 2014 ל-2019. ראש הממשלה הנוכחי דה קרו מבקש להשתמש במעמד זה בכדי להשפיע על חברות נוספות באיחוד להצטרף לסנקציות על ישראל.
בבלגיה מתקיימות בחודשים האחרונים הפגנות משמעותיות נגד ישראל, ואלו הוחרפו לאחר שאזרח בלגי מאחד מארגוני הסיוע נהרג בתקיפות צה"ל בעזה. בנוסף, מתקיימות במדינה בחירות לפרלמנט בחודש הבא.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישראל ייצאה לבלגיה בשנת 2023 סחורות בשווי של 1.6 מיליארד דולר, מה שהופך את בלגיה למדינה התשיעית במספר מבחינת היקף הייצוא מישראל. ישראל מייבאת מבלגיה סחורות בהיקף של כ-3.8 מיליארד דולר, מה שהופך את בלגיה למדינה השביעית במספר מבחינת מדינות שישראל מייבאת מהן. בתקשורת הבלגית צוין כי בלגיה היא היבואנית מספר 4 באיחוד האירופי של סחורה ישראלית, וכי הצעד צפוי להשפיע על תוצרת חקלאית ישראלית שמגיעה למדינה כמו יין, שמן זית ותמרים.
כזכור, בשבוע שעבר הודיע משרד המסחר בטורקיה על הפסקה מלאה של הסחר מול ישראל, וכתוצאה מכך היה חשש כי מדינות נוספות "יחקו" את המדיניות הטורקית ויטילו סנקציות כלכליות נוספות על ישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בשנת 2023 ישראל ייבאה סחורות מטורקיה בהיקף של כ־4.6 מיליארד דולר, 5% מכלל הייבוא הישראלי, מה שהופך את טורקיה ליבואנית החמישית בגודלה מבחינת ישראל והיא ניצבת רק אחרי סין, ארה"ב, גרמניה ושוויץ.
החרם הטורקי עלול להוביל לעליית מחירים ואף למחסור בישראל במספר רחב של מוצרים עד שהשוק יתאזן וימצא תחליפים למוצרים המיובאים מטורקיה. אלה כוללים קשת רחבה של סחורות: אוכל יבש ושימורים, תוצרת חקלאית ודגים, חומרי גלם, מוצרי חשמל ומכוניות. גם אם יימצאו אלטרנטיבות למוצרים, המחירים עלולים לעלות עקב צמצום ההיצע, הגדלת מחירי הייצור וגידול בזמן ובמחיר השינוע.