דעה אין מקום לגויה: כשהרשעות נוספת לגזענות
דעה
אין מקום לגויה: כשהרשעות נוספת לגזענות
רשויות ההגירה פתחו בהליכים לגירוש אם מתאילנד שנישאה לישראלי וגם התאלמה ממנו ונותרה עם בת דניאל, כיום בת 8. לאמא הוצבה הברירה: להסתלק מכאן עם דניאל או להשאיר את הילדה כאן לבד ללא שני הוריה
הטור הזה קטן מלהכיל את כמויות הרשעות והעוול שיש בסיפור הזה. דניאל לב (האיבר שחסרונו ניכר אצל אנשי משרד הפנים) היא בתו של שמואל, אב יהודי־ישראלי שנישא לקולטידה, אישה תאילנדית. הזוג בנה את ביתם בישראל וכאן נולדה דניאל, היום כבת 8, תלמידת כיתה ב׳ בבית ספר ״ביכורים״ בתל אביב.
האב נפטר ומשרד הפנים זיהה הזדמנות להיפטר גם מהאם הגויה. רשויות ההגירה פתחו בהליכים לגירוש האם מישראל. וכמו שעבירה גוררת עבירה, גם רשעות גוררת רשעות נבזית אף יותר. וזאת בגלל התנאי שהוצב למעשה לאם: להסתלק מכאן עם דניאל או להשאיר את הילדה כאן לבד ללא שני הוריה, זה שנפטר וזו שגורשה. שתי ברירות מזוויעות לגבי הילדה שהיא ישראלית לכל דבר. אילו הגורל היה מזמן זיווג הפוך - אם ישראלית ואב תאילנדי - היהדות של האם היתה מחסנת אותה מפני גירוש והשתיים היו נשארות כאן גם אם האב היה נפטר.
הסיטואציה הזו מחזקת את הגזענות שמצטרפת לרשעות. במדינת היהודים אין מקום לגויה גם לאחר שנישאה ליהודי וילדה כאן את בתו, בתם. הבעל הוא תעודת הביטוח שלה. כל עוד הוא חי — חייה וחיי הבת מובטחים. מובטחים על תנאי. כי כשנפטר האב, אז הצער והיגון יוכפלו וישולשו בזכות משרד הפנים. משה רבנו ובעז, אבי סבו של דוד המלך, נישאו לגויות ציפורה ורות. גם אותן היו מגרשים?
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מינה אתמול את עו״ד דוד תדמור לייצג (בהתנדבות) את טובתה של הילדה שלא נבחנה בידי רשויות ההגירה בעת הדיון על גירוש האם. השופטת תמר סנונית-פורר קיבלה הזדמנות לתקן את הרשעות הגזענית הזו. נקווה שכך יהיה. ונקווה שבעקבות התיקון הזה לא תמצא שרת הפנים איילת שקד, שהיא גם חברה בוועדה לבחירת שופטים, עוד הוכחה לכך שצריך למנות שופטים שמרנים־דתיים־לאומיים שיקפידו יותר על טוהרה היהודי של המדינה.
