ניתוחגל האבטלה גובר, מספר המובטלים מתקרב לחצי מיליון
ניתוח
גל האבטלה גובר, מספר המובטלים מתקרב לחצי מיליון
שיעור האבטלה זינק מ־4.2% בספטמבר ל־10.4% באוקטובר, אבל הנתון כולל גם הורים לילדים שהתקשו או חששו לצאת לעבוד. בנובמבר היקף הלא מועסקים "האמיתי" יתרחב. באוצר סבורים שאין צורך בעידוד מעסיקים לקלוט עובדים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה אתמול את נתוני האבטלה הראשונים שלה מאז תחילת המלחמה והם סיפקו שתי הפתעות גדולות. הראשונה היא ששיעור האבטלה המורחב זינק מ־4.2% בספטמבר ל־10.4% באוקטובר. כך, בספטמבר היו 191 אלף איש מובטלים, ואילו באוקטובר מספרם מתקרב לחצי מיליון.
שיעור האבטלה המורחב מורכב משלושה "סוגים" של מובטלים: כאלה שמחפשים עבודה, מובטלים שהתייאשו ואינם מחפשים עבודה ועובדים שהוצאו לחל"ת. ההפתעה השנייה בנתוני האבטלה היא שמספרם של מחפשי העבודה לא עלה, ונותר על רמה נמוכה - פחות מ־150 אלף איש.
יש פער גדול בין נתוני הלמ"ס, שמבשרים, כאמור, על התרחבות משמעותית של מעגל האבטלה, לבין נתוני ביטוח לאומי. הפער הזה ניכר היטב בתקופת מגפת הקורונה כשלכל גוף היו הגדרות שונות לאבטלה. על פי נתוני ביטוח לאומי, מספר המובטלים החדשים עמד באוקטובר על כ־50 אלף, שהם שווה ערך לקצת יותר מ־1% אבטלה. על פי נתוני הלמ"ס, נוספו בסך הכל למעגל האבטלה 6.2% שהם כ־280 אלף מובטלים.
הנתון המצומצם של הלמ"ס, זה שכלל לא השתנה באוקטובר, כולל רק מובטלים בהגדרה הקלאסית שלהם — כאלה שמחפשים עבודה. הנתון המורחב, שגדל באוקטובר ב־6.2%, כולל אנשים שנעדרו כל השבוע הקודם מעבודתם מסיבות כלכליות, וחלקם גם מובטלים שהתייאשו ממציאת עבודה.
ההגדרה של נעדר מעבודתו היא שאיתרה בימי הקורונה את הנמצאים בחל"ת. אלא שבאוקטובר עוד היו מעט אנשים בחל"ת וההגדרה איתרה אנשים אחרים לגמרי — כאלה שישבו שבוע או יותר בבית פשוט כי מקום העבודה שלהם היה סגור או כי המדינה היתה סגורה. במילים אחרות, חלק גדול מתוספת המובטלים באוקטובר הוא תוספת של "מובטלים סטטיסטיים", שבימים רגילים מחוברים למקום העבודה שלהם, כאלה שאף אחד מאיתנו לא היה מעלה על דעתו להגדיר אותם כמובטלים.
היה ניתן להפריד בין המובטלים הסטטיסטיים לבין אלה שבאמת הוצאו לחל"ת אם הלמ"ס היתה מסכימה להוסיף שאלה: האם אתה נמצא בחל"ת. אבל היא מסרבת בעקביות, לטענתה בשל המחויבות שלה לתקנים בינלאומיים. אך יש מומחים אחרים שטוענים שהתקנים האלה בהחלט מאפשרים לשאול על חל"ת, כך שיכול מאוד להיות שמדובר רק בשמרנות. במצב הנוכחי, כאשר השאלה היא האם נעדרת בכל השבוע האחרון מהעבודה, המשמעות היא, למשל, שאמהות שנשארו בבית כי מערכת החינוך סגורה, וחזרו לעבודה כשהיא נפתחה, הפכו סטטיסטית למובטלות.
האם זה אומר שבנתוני נובמבר אחרי שרוב העובדים כבר חזרו לעבודה סדירה, האבטלה תצלול? סביר שלא. בנובמבר האבטלה בהגדרה הרחבה, שכוללת חל"ת, באמת גדלה מאוד. זאת הן בגלל מצב המשק, למשל העבודה שענפים רבים לא פועלים בערב, והן בגלל החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להעניק הקלות החל"ת. בכך סמוטריץ' עודד את המעסיקים להעביר את האחריות לשכר עובדיהם לביטוח לאומי.
דו"ח שמפרסם הבוקר שירות התעסוקה מעריך שעד סוף חודש נובמבר יגיע מספר הנרשמים החדשים כדורשי עבודה לכ־183 אלף שהם שווה ערך ל־4% אבטלה. אלה בעיקר אנשים שהוצאו לחל"ת. כך סביר שבנובמבר המובטלים הסטטיסטיים יתחלפו במובטלים אמיתיים, בעיקר כאלה שהוצאו לחל"ת. וסביר גם שהאבטלה בהגדרה הרחבה תישאר גבוהה מאוד, אולי לא 10%, אבל לפחות 8%.
גם הנתון המצומצם שמציג את מחפשי העבודה - ונשאר דומה למה שהיה בספטמבר — צפוי להשתנות בקרוב. מתחילת המלחמה פוטרו או איבדו את מקום עבודתם מסיבה אחרת 32,500 איש. לכן סביר להניח שבנובמבר נראה עלייה גם של האבטלה הצרה, מ־3.4% לכיוון ה־5%.
שני נתונים חשובים נוספים שמפרסם הלמ"ס מעידים על מצב התעסוקה: שיעור המשתתפים בכוח העבודה ירד אומנם במידה מתונה מ־63.4% בספטמבר ל־62.6%, אך זאת מכיוון ששיעור המשתתפים כולל מועסקים, מובטלים וגם אנשים שנעדרים כל השבוע מעבודתם. כלומר רוב מי שנחשבים מובטלים בכל ההגדרות — עדיין משתתפים בכוח העבודה. לעומת זאת שיעור המועסקים (מגיל 15 ומעלה), שאינו כולל אנשים שנעדרים שבוע ויותר מעבודתם, צנח מ־61.1% בספטמבר ל־56.5% באוקטובר.
למרות המספרים המבהילים של 10% אבטלה רחבה וכמעט חצי מיליון מובטלים, באוצר רחוקים מלהיות מודאגים. ההקלות בחל"ת ניתנו עד סוף נובמבר, ובהן קיצור תקופת המינימום לחל"ת מחודש לשבועיים, ביטול החובה לנצל קודם את החופשה הצבורה, קיצור תקופת האכשרה ועוד. הדרגים המקצועיים באוצר שהתנגדו בתחילת הלחימה להנהגת ההקלות בחל"ת, מתנגדים עכשיו להארכה שלהן וגם אינם סבורים שיש צורך בסיוע לעידוד מעסיקים לקלוט את העובדים מחדש כפי שרוצים הארגונים החברתיים בראשות עמותה 121.
באוצר בעד לעודד מובטלים לעבור לפחות זמנית לענפי הבניין החקלאות והאבטחה ולכן לא רוצים להקל עליהם להישאר מובטלים. עוד סיבה שבאוצר לא סבורים שמדובר במשבר כלכלי: כמו בקורונה המובטלים מגיעים בעיקר מענפי המסחר, המזון והאירוח ופחות מההייטק והענפים הפיננסיים.
הדו"ח של שירות התעסוקה משווה את השבועות הראשונים של המלחמה מבחינת שוק העבודה לסגרי הקורונה. הוא מוצא בעיקר קווי דמיון מבחינת הרכב המובטלים. בינתיים מספר המובטלים שעומד על 132.6 אלף מתחילת המלחמה נמוך מאשר בסגר השלישי, אבל כאמור מנהל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה ד”ר גל זהר צופה שעד סוף החודש נגיע ליותר מ־180 אלף מובטלים חדשים, דומה לסגר השלישי בתחילת 2021. זהר אומר שהמעסיקים גילו סתגלנות בקורונה ומסגר לסגר הוציאו פחות אנשים לחל"ת. זה כמובן נובע גם מכך שחלקים גדולים במשק למדו לעבוד מרחוק. מבחינה זאת נראה שאפשר לומר שהמלחמה מתפקדת קצת כמו סגר רביעי. המשק הישראלי התרגל לעבודה מרחוק ולהוצאה של עובדים לחל"ת וקליטתם מחדש.
בינתיים, מסתמנת ירידה בקצב תוספת המובטלים. ביום ראשון שעבר, 12.11, עמדה תוספת המובטלים החדשים על 6,900, ביום שלישי על 6,000, ביום רביעי על 5,100 וביום חמישי, 16.11, על 4,200. גם אם ישנה עדיין אפשרות לעדכון לאחור של חלק מהנתונים, נראה שיש מגמה ברורה של ירידה מרמה של 6,000 מובטלים שהיתה במשך כשבועיים עד יום ראשון שעבר לרמה של 5,000-4,000 מובטלים חדשים ליום.
חשוב, עם זאת, לשים לב: מדובר בירידה בקצב תוספת המובטלים ולא באבטלה. מספר המובטלים החדשים מאז תחילת המלחמה הגיע ל־133 אלף ומאז תחילת נובמבר ל־84 אלף. זאת לעומת ממוצע של 20 אלף לחודש בשגרה.
למרות הירידה, קצב תוספת המובטלים עדיין גבוה מאוד. וכמובן המשך הירידה באבטלה תלוי בכך שלא תיפתח חזית נוספת, בצפון, ביו"ש או בתוך הארץ. כל חזית כזו ובמיוחד בצפון עלולה לגרור גל מובטלים נוסף.
