הבחירות בדרך אז הממשלה תעביר 300 מיליון שקל לאשקלון
הבחירות בדרך אז הממשלה תעביר 300 מיליון שקל לאשקלון
הנימוק להעברה הוא חיזוק העיר לנוכח מצבה הבטחוני. אולם לפי סעיפי התקציב, שכוללים מתקן לטיפול בגזם ותוכנית לפינוי פסולת, נראה שיש פה ניסיון להיטיב עם ראש העיר תומר גלאם, בכיר בליכוד ובמרכז השלטון המקומי
300 מיליון שקל לפחות יועברו לעיר אשקלון בעקבות החלטת ממשלה שצפויה לעלות השבוע לאישור. התקציב הוא לתוכנית שהנימוק הרשמי לה הוא חיזוק העיר אשקלון והחוסן האזרחי של התושבים נוכח מצבה הבטחוני והאיומים עליה בשנים האחרונות.
ההסבר חשוב אך קשה למצוא קשר בין סעיפים רבים בהחלטה לבין האיומים הביטחוניים שאליהם מכוונים מנסחיה. למשל: תוכנית למניעת אלימות ושימוש בסמים ב־2.8 מיליון שקל, מתקן לטיפול בגזם ב־4 מיליון שקלים, תוכנית לפינוי פסולת גושית בסכום דומה, וסכום דומה יושקע גם בחינוך סביבתי. מיליוני שקלים יושקעו על פי התוכנית בתחום התחבורה. ויש גם סעיפים הכוללים עשרות עד מאות מיליוני שקלים מתחום הבנייה למגורים. באשקלון נבנו מאז 2015 כ־16 אלף דירות חדשות והיא תקלוט 60 אלף תושבים חדשים. זה אכן אתגר כלכלי נכבד, אלא שבדיוק לשם כך היא חתמה עם הממשלה על שני הסכמי גג שבמסגרתם זורמים לעיר מיליארדי שקלים. ההחלטה חדשה כוללת לפחות עוד 80 מיליון שקל שיתווספו לסכומי כסף שהיא מקבלת למטרות שעליהן חתמה בהסכמי הגג. ההחלטה כוללת גם תוכנית לסבסוד פרויקטים של התחדשות עירונית שיכולה להגיע לעשרות מיליוני שקלים, בהתאם למספר הדירות.
למעשה המסמך נראה יותר כמו רשימת מכולת מאשר תוכנית עם מטרות ויעדים ברורים. נראה כי משרד ראש הממשלה, שעומד מאחורי התוכנית, ליקט תקציבים מגוונים ממשרדים וגופים שונים במטרה להיטיב עם ראש העיר תומר גלאם. הסכום המצטבר בכל הסעיפים שהופיעו בטיוטה שהגיעה לידי "כלכליסט" הוא 285 מיליון שקל, וההערכה היא כי עד ישיבת הממשלה שבה התוכנית תאושר - הסכום יגדל.
גלאם הוא לא רק ראש עיר אלא גם סגן יו"ר מרכז השלטון המקומי, וחשוב מכך נחשב בעל מעמד רם בליכוד. ב־2017 נבחר כנציג מפלגת כולנו של משה כחלון, אך מאז עבר לליכוד. בסבבי הבחירות של השנים האחרונות עמד בראש מטה הבחירות של הליכוד בעיר. בכירים במפלגה הרבו לבקר בעירו ובהם שר החוץ אלי כהן, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ, וכן מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי. ראש הממשלה נתניהו עצמו הצטלם לא פעם עם גלאם בין היתר לסרטוני הסברה של הליכוד.
ההצעה שתובא לאישור הממשלה היא הרביעית מאז שנת 2020 שמלקטת תקציב ייעודי לאשקלון. במצטבר בכל ההחלטות שאושרו עד עתה הוקצו לעיר מעל ל־500 מיליון שקלים. במרץ 2022 התקבלה ההחלטה המקיפה ביותר שנועדה לשפר את מיגון הדירות ומבני הציבור בעיר בתקציב של כ־320 מיליון שקל. גם בשלוש התוכניות הקודמות היו סעיפים שכדי להסביר את הקשר בינם לבין המצב הבטחוני צריך ראש יצירתי במיוחד. למשל, תחנה מרכזית ב־50 מיליון שקלים, מערך לטיפול בפסולת בניין ב־16 מיליון שקל או 5 מיליון שקלים לצורך איזון הכנסות בעקבות הכרזה על אזורי תעשייה.
הצעת ההחלטה שנרקמת כעת חריגה לא רק בגלל מספר הסעיפים שאינם קשורים למצב הבטחוני אלא גם בגלל העיתוי הבעייתי: שלושה חודשים לפני הבחירות המוניציפליות. מבדיקת "כלכליסט" נמצא כי ראשי ערים נוספים פועלים לקידום הצעת החלטה עם תקציבים יעודים לעירם. במסדרונות הממשלה מסתובבת הצעת החלטה לעיר טבריה, שבראשה עומד ראש הוועדה הקרואה בועז יוסף מקורבו של ראש ש"ס אריה דרעי. לפני חודש אושר חוק שיאפשר לו להתמודד בבחירות הקרובות (ובשבוע שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד החוק, שיידון בסוף החודש).
ראש ועדה קרואה אינו נבחר ציבור אלא מינוי של שר הפנים. במקרה של יוסף, דרעי הוא זה שחתם על מינויו. עד עתה החוק חייב תקופת צינון של קדנציה לפני שראש ועדה קרואה יוכל להתמודד בבחירות לראשות שאותה ניהל וזאת כדי להימנע ממצב ששר הפנים משפיע על זהות ראש העיר. השילוב של תיקון החוק שיאפשר ליוסף להתמודד יחד עם תקציבים שהעיר תקבל ערב הבחירות - יתרום באופו ניכר לסיכוייו להיבחר. ערים נוספות שבממשלה מבקשים לגייס להן תקציב הן באר שבע ונוף הגליל. יש גם בקשות לסיוע ליהודה ושומרון ולגליל.
החלטות עם תקציב ייעודי לערים אינן המצאה של הממשלה הנוכחית. הסכר נפרץ ב־2019 כאשר ממשלה שבראשה גם עמד נתניהו אישרה תוכנית סיוע לעיר אילת בתקציב של 520 מיליון שקל. אחר כך הגיעו החלטות הסיוע לאשקלון. ממשלת לפיד־בנט אישרה החלטות ייעודיות לערים חריש, בית שמש, באר שבע, ומועצות נגב מזרחי ורמת הגולן.
ההחלטות כאלו מאתגרות את הייעוץ המשפטי משום שהן בתחום האפור שבין מה שנראה כסיוע מטעמים פוליטיים לבין סיוע מוצדק לעיר שסובלת ממשבר. במקרה של אשקלון מתבקש לשאול מדוע שדרות שסופגת גם היא מטחי טילים לא נהנית מסיוע כלכלי דומה.
המנגנון שנועד למנוע העדפה של עיר אחת על פני עיר אחרת הוא בהגדרת אזורי עדיפות לאומית שאליהן נכנסים ישובים על פי קריטריונים ברורים ושוויוניים.
