פרשנותהשקט שלפני הסערה: בדרך לנתניהו עוצרים אצל דרעי
פרשנות
השקט שלפני הסערה: בדרך לנתניהו עוצרים אצל דרעי
גזרת המינויים הממשלתיים תמיד הייתה החזית החמה ביותר בין מערכת המשפט לפוליטיקאים. הרפורמה המשטרית מאיימת לנטרל את בג"ץ, שנדרש בינתיים לעתירות נגדה ונגד נתניהו, בן גביר ובקרוב שוב נגד דרעי שנחוש לחזור לממשלה
1. מצד אחד, מאיימת ה"רפורמה" המשטרית להכחיד את בג"ץ, מצד שני בג"ץ מוצף בעתירות שמטרתן לבלום את המכחידים. העתירות, בחלוקה גסה, הן נגד חוקים ונגד מינויים. לפעמים הן גם וגם. כך במקרים של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושל השר שאין בלתו ובלעדיו אריה דרעי.
תופעת בן גביר הניבה שתי עתירות. האחת של חברי הכנסת והשוטרים בדימוס יואב סגלוביץ' ומיקי לוי נגד התיקון לפקודת המשטרה שאיפשר את פלישת השר לסמכויות המפכ"ל. השנייה של אנשי העסקים יוסי שוסמן ואורני פטרושקה שטענו כי מינוי בן גביר הוא בלתי סביר בהיותו "מחולל אי־סדר ציבורי סדרתי, שמעשיו מלווים לא פעם באלימות מילולית בוטה".
תקיפה כפולה דומה - של חוק ושל מינוי – והפעם בחבילה אחת, תוגש נגד "חוק דרעי 2" שאישורו בכנסת בקריאה טרומית נדחה לשבוע הבא. כאן מדובר בחוק יסוד שנועד לעקוף את פסילת דרעי בבג"ץ. חוק יסוד שיבטל את עקרון "כשירות לחוד – שיקול דעת לחוד". מעכשיו כשירות בלבד. ומי כשיר להיות שר? כל מי שהכנסת תקבע.
לצד התיקון הזה (בחוק יסוד: הממשלה) אוטם דרעי, באמצעות שר המשפטים יריב לוין וראש ועדת חוקה שמחה רוטמן, את כל הדלתות מפני התערבות בג"ץ. הוא ייכנס מהחלון לאחר שהעיפו אותו מהדלת, ואם יסגרו את החלון, הוא יבקיע דרך התקרה. וסביב כיסאו המיניסטריאלי נבנות שלוש שכבות הגנה. הראשונה, חוק דרעי 2 להכשרת המינוי. השנייה היא הסעיף שאושר בוועדת חוקה לקריאה ראשונה: האיסור על בג"ץ להתערב בחוק יסוד. השכבה השלישית תהיה ביטול עילת הסבירות, כלי ההתערבות המסורתי של בג"ץ והייעוץ המשפטי נגד מינויים שנויים במחלוקת.
2. לא עברו אלא רגעים ספורים מההחלטה, אתמול, לדחות את ההצבעה על דרעי 2, מיהרו לוין ורוטמן להוציא הודעה משותפת שזה לא נוגע להם ו"חקיקת הרפורמה נמשכת בלי הפסקה". ראשית, הם אומרים, גילויי הרצון הטוב האלה לא שייכים אלינו. שנית, הדחייה של דרעי 2 עוד תפעל לטובתם ולטובת דרעי עצמו. ולמה?
כי יש כאן תחרות מה יחוקק לפני מה. אם החוק לנטרול גורף של בג"ץ מלגעת בחוקי יסוד יחוקק לפני חוק דרעי 2, הוא יקשה על בג"ץ לפסול את דרעי ואת החוק שקרוי על שמו. אבל אם חוק דרעי 2 ייחקק לפני חוק הנטרול הגורף, אז בג"ץ עשוי לפסול את המינוי, ואפילו את החוק. המצב המשפטי כיום הוא שניתן להתערב בחוק יסוד בהתקיים שתי עילות. הראשונה, כשמדובר בתיקון חוקתי לא חוקתי (למשל, חוק יסוד שיסמיך את הממשלה והכנסת לדחות את הבחירות לעוד עשר שנים). השנייה, כשמדובר בשימוש לרעה בחוק יסוד. וזה מתאים ככפפה לפורץ לחוק דרעי 2 - חוק פרסונלי שנתפר במיוחד למי שנפסל בבג"ץ.
3. בעוד היועצת המשפטית לממשלה עשויה להתנגד לחוק דרעי 2, סביר להניח שלא תתמוך בפסילת בן גביר, ותכשיר אותו באמצעות המנטרה הידועה שהמינוי לא חף מקשיים אבל אין מניעות משפטית.
הכשרת או פסילת מינויים, של שרים בפרט ובשירות הציבורי בכלל, היא החזית הדלוקה והשנויה ביותר במחלוקת בין המשפט לפוליטיקה, בין בג"ץ לממשלות לדורותיהן. מהלכת דרעי־פנחסי ועד היום. זו החזית שבה הרחיב בג"ץ את התערבותו מעבר למה שמצווה החוק. בפסקי דין שפסלו מינויים בגלל סבירות ואובדן "אמון הציבור" אם ימונו נאשמים ועבריינים. היה זה אהרן ברק שמצד אחד הרחיב את עילת הפסילה בדרעי־פנחסי ומצד שני, ריסן את עמיתיו שביקשו להרחיבה.
בימים אלה של סבירות נכחדת וביטול ביקורת בג"ץ על המינויים בחוק יסוד, קשה להניח שההיסטוריה של בן גביר, אישיותו, או התנהגותו הפזיזה, הרשלנית, הפירומנית תגרום לפסילתו. גם עילה של אובדן "אמון הציבור" תתקשה להיכתב בימים אלה. כמו שדרעי מיד לאחר הרשעתו בשוחד במחוזי גרף עבור ש"ס בבחירות 1999 את שיא המנדטים בתולדותיה, 17, כך גם בן גביר שמעלליו, רעיונותיו וקווי אישיותו מוכרים היטב לציבור שנתן לו גם אמון וגם 14 מנדטים.
תולדות מאבק המינויים בין הפוליטיקה למשפט מתאפיינות במאמץ המשפטי להרים את רף הפסילה לגזרה שציבור הפוליטיקאים לא יכול ולא רוצה לעמוד בה. לפעמים הרף הזה מתבקש, לפעמים הוא מופרז. אבל המעגל הזה שנפתח עם דרעי צפוי להסתיים עם דרעי. המאבק שנפתח עם הלכת דרעי־פנחסי צפוי להסתיים בחוק דרעי 2.
4. מלבד בן גביר ודרעי, גם מעל ראשו של נתניהו מונפת עתירה. אצלו זה ניגוד עניינים ונבצרות. אם היועצת המשפטית לממשלה טרם דנה בנבצרות, עכשיו אין לה ברירה, ועליה לגבש עמדה לקראת הדיון שנקבע בבג"ץ. קשה להניח שגם היא וגם בג"ץ יכריזו על נבצרות, אבל העתירה הזו משליכה על מעורבות נתניהו בריכוך אפשרי של רוטמן ולוין. וזה מייצר את הדמיון לדרעי. ביחס לחבורה הפרועה שמנהלת את האירוע ביחד עם בן גביר וסמוטריץ' - נתניהו ודרעי נתפסים כתקווה שיכולה למתן, ליצור הידברות, להבין בכלל את הנזקים האיומים שצפויים לכלכלה, לחיילי צה"ל, למעמדנו הבינלאומי. ודווקא שניים אלה לכודים וכבולים ברשת הבג"צית־פלילית. הם חטאו, הם הסתבכו, ואת החשבון משלמת המדינה.
