דעהמה האחריות של תאגידים במשבר האקלים?
דעה
מה האחריות של תאגידים במשבר האקלים?
בהיעדר רגולציה וכללים ברורים, הטלת אחריות חברתית על תאגידים באמצעות הליך שיפוטי עשויה להחטיא את המטרה, ובעקבות זאת להביא לפגיעה בבעלי המניות ואף לגרום לתמריץ שלילי להשקיע בתחום
האחריות החברתית של תאגידים לפעול לסיוע בפתרון משבר האקלים נמצאת על סדר היום הציבורי, ובצדק. עם זאת, אחת הסוגיות שעולות היא אם קידום נושא זה צריך להיעשות על ידי תאגידים באופן עצמאי, באמצעות תביעות משפטיות או באמצעות רגולציה. אקדים ואומר כי לטעמי הטלת אחריות בהיעדר רגולציה עלולה להוביל ליצירת תמריצים שליליים לקידום מטרות חברתיות חשובות וראויות באמצעות תאגידים, ובפרט בנושא האקלים.
ראשית, הליכים משפטיים מעצם טבעם מעוררים שאלות מורכבות, כגון על מי בדיוק יש להטיל את האחריות ובאיזו מידה. לאחרונה בית משפט בהולנד הורה לחברת Shell, שעיקר עיסוקה מזהם, להפחית את פליטות הפחמן שלה בתוך פחות מעשר שנים כדי להתאימן להסכם פריז. אך האם מכאן נגזר שבית משפט יחייב מנהלי חברות צעצועים או נדל"ן לטוס פחות במטוסים כדי להפחית זיהום? או שאותן חברות יתקשרו עם ספקים פחות מזהמים? קשה לסבור שבתי משפט יכולים לתת החלטות כאלה, בהיעדר רגולציה שמחייבת פעולות שהוכחו ככאלה שנדרשות. כידוע, הטלת אחריות מצריכה היערכות מצד התאגיד ועשויה להשליך על תהליך הייצור והניהול, ובהיעדר כללים ברורים המתבססים על ממצאים מדעיים, היא עשויה גם לגרום לכך שתאגידים יפעלו באופן שגוי ביחס למטרה. גל תביעות נגד מנהלים לא בהכרח יסייע לקידום המטרות החברתיות, שכן מנהלים יוכלו לטעון, ובמידה מסוימת של צדק, כי בהיעדר רגולציה, סטנדרטיזציה והכוונה ברורה – אין להטיל עליהם אחריות לכך שבחרו לא להשקיע בהיערכות שתוחלתה אינה ברורה.
ממצאים של חברת Institutional Shareholder Services, שלפיהם מתוך 500 חברות מדד ה-S&P רק שליש הציבו מטרות משמעותיות בנוגע לאקלים, ממחישים את הקושי של חברות להתחייב בנושא האקלים, וצריכים להוות תמרור אזהרה מפני הטלת אחריות משפטית באמצעות הגשת תביעות לקידום מטרות חברתיות כאלה או אחרות, בהיעדר התחייבות ממשית של התאגיד לכך או חקיקה מתאימה.
דרך אחרת, אפקטיבית יותר מבחינת איכות וזמן התוצאה, היא שבעלי מניות יפעלו גם הם כדי להשפיע על ההנהלה פנימה. לאחרונה קרן הגידור האקטיביסטית Engine No.1, אשר מבקשת לטלטל את תעשיית הנפט, הצליחה למנות שלושה נציגים בדירקטוריון חברת האנרגיה Exxonmobil במטרה שאלה יאלצו את החברה ליטול אחריות על חלקה במשבר האקלים, ולהניח על השולחן באופן אמיתי יוזמות שיאלצו את החברה להשתנות. הפעילות של Engine No 1 זכתה לתמיכתה של Blackrock, המחזיקה אף היא במניות Exxonmobil, שבשנתיים האחרונות הצהירה שתדחוף דירקטוריונים לקחת בחשבון עקרונות של ESG או להסתכן בכך שחבריהם עלולים להיות מודחים על ידה. מקרה זה ממחיש כי ניתן לעשות שינוי, ואפשר לעשותו.
בנושאים של אחריות חברתיות תמיד עולה השאלה מהו הנושא שיש לקדם, שכן המטרות רבות, מגוונות וחשובות, בין אם מדובר בקידום שוויון ובין אם בהגנת הסביבה. עם זאת, בהיעדר רגולציה וכללים ברורים, הטלת אחריות חברתית על תאגידים באמצעות הליך שיפוטי עשויה להחטיא את המטרה, ובעקבות זאת להביא לפגיעה בבעלי המניות. זאת משום שהגשת תביעות נגד תאגידים בנושאים אלה, אשר ללא התחייבות ברורה או רגולציה, עשויות להידחות, עלולה לגרום לתמריץ שלילי להשקיע בתחום.
טיפול במשבר האקלים הוא נושא חשוב ביותר שנמצא על שולחנם של מנהיגי העולם, ואין להפחית מיכולתם של התאגידים לתרום את תרומתם לכך. אולם כדי לקדם אחריות חברתית, ובפרט בנושא כמו האקלים, בראש ובראשונה ראוי לפעול כדי לקדם רגולציה ודאית וברורה שתשפיע על התאגיד, שכן הגשת תביעות תביא לכך שהתאגידים ישקיעו בהתגוננות מפניהן מראש בהפחתת ציפיות, במקום שיבקשו לפעול כדי לקדם את אחריותם החברתית מלכתחילה.
עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן היא בעלים של משרד עורכי דין המתמחה בליטיגציה מסחרית ותאגידית
