פרשנותהעידן שאחרי הרב קנייבסקי: לא צפויות מהפכות
פרשנות
העידן שאחרי הרב קנייבסקי: לא צפויות מהפכות
גם הרב גרשון אדלשטיין, שותפו ומחליפו של הרב קנייבסקי בהנהגת דגל התורה, יתנגד לשירות צבאי, לתוכנית ליבה וליציאה לעבודה, ויתמוך בשותפות עם הימין. אבל פטירת קנייבסקי מחריפה עוד יותר את משבר ההנהגה והסמכות של גדולי התורה
דבר אחד בטוח: פטירתו של הרב חיים קנייבסקי לא תביא שינוי כמעט בשום נושא חשוב במחלוקת בין חרדים לחילונים, לא בתחום הגיוס, וודאי לא בתחום החינוך ותוכנית הליבה, וגם לא בתחום היציאה לעבודה. גם מדיניות ההליכה בכל מחיר עם הימין צפויה להימשך. קנייבסקי שמר על המדיניות השמרנית של רוב קודמיו. נשיא מועצת גדולי התורה של המפלגה וראש ישיבת פוניבז', הרב גרשון אדלשטיין, היה עד עכשיו השותף הפחות בכיר של קנייבסקי להנהגה. הוא צפוי להפוך עכשיו למנהיג היחיד של מפלגת דגל התורה הליטאית, שמרן אף הוא, ולא צפוי להוביל מהפכות.
ככה זה קורה בדרך כלל כשמתמנים להנהגה רבנים בני 90 – שהשקפת עולמם התעצבה בחצי הראשון של המאה הקודמת. זאת חוץ מהמקרה החריג של הרב אהרון לייב שטיינמן, שקדם לקנייבסקי ולאדלשטיין, וניסה לקדם יציאה מאוד מוגבלת לצבא ועבודה. הניסיון מלמד שהשאלה לאיזה מעמד יגיע אדלשטיין תלויה במידה רבה בשאלה כמה שנים יכהן בהנהגה. ככל שיאריך ימים, יתחזק מעמדו.
כהונתו של קנייבסקי הגיעה בשיאו של משבר דעת התורה בציבור החרדי. המשבר מתבטא בכך שאין גדולי תורה שכל הציבור החרדי נשמע להם, אלא יש רבנים רבים עם דעות שונות, מה שמאפשר לציבור בעצם לבחור ביניהם או להתעלם מכולם ולעשות מה שהוא רוצה. שתי נקודות שיא במשבר הזה היו פטירתם של מנהיג הציבור הליטאי, הרב אליעזר מנחם שך, ב-2001, ושל מנהיג ש"ס, הרב עובדיה יוסף, ב-2013. לאף אחד משניהם לא קם יורש שהתקרב למעמדם. הרב קנייבסקי נהנה מהערצה בכל העולם החרדי, אבל גם הוא לא התקרב לעוצמה הפוליטית שהיתה להם.
מנהיג כריזמטי וכוח מיסטי
הרב גרשון אדלשטיין הוא מנהיג מכוח מעמדו התורני. קנייבסקי התייחד בכך שהיה מנהיג כריזמטי, שהתמיכה בו התבססה על האמונה בכוח המיסטי של ברכותיו והחלטותיו. לכאורה רגע השפל של מנהיגותו של הרב קנייבסקי היה כשהוביל את הציבור החרדי למרי אזרחי נגד מגבלות הגל הראשון של הקורונה. אלא שבאופן פרדוקסלי העובדה שהיה מרכזי כל כך במשבר הקורונה, ולא היסס לצאת נגד הממשלה, רק חיזקה את מעמדו כמנהיג. אם יש תחום אחד שבו סביר שאדלשטיין יהיה הרבה יותר זהיר מקנייבסקי הוא הקפדה על חוקי הממלכה.
מבחינה מיסטית ורוחנית אביו של הרב חיים קנייבסקי, הרב יעקב ישראל קנייבסקי, שכונה הסטייפלר, הגיע למעמד חשוב יותר. אבל הסטייפלר מעולם לא הגיע לעמדת ההנהגה הבכירה, והוא כיהן בעצם כשותפו של הרב שך להנהגה. זה כנראה התפקיד שייעד לעצמו גם הרב חיים קנייבסקי. כך למשל ב-1984 כשהרב שך החליט שהציבור הליטאי יערוק לתמיכה בש"ס, זה היה הרב חיים קנייבסקי שמילא את תפקיד השותף התומך. הוא כתב על פתק "אני ובני ביתי מצביעים ש"ס". הפתק צולם והופץ, ושני מנדטים של אשכנזים ליטאים ערקו מאגודת ישראל למפלגה המזרחית החדשה. כשהתפתח העימות בין הרב שטיינמן לפלג הירושלמי, קנייבסקי התייצב לצד שטיינמן.
להחלטה של קנייבסקי לעבור לעמדת ההנהגה בעצמו תרם החלל שנוצר בראש הציבור הליטאי אחרי פטירת הרב שטיינמן. תרמה לכך גם הדחיפה של נכדו ינקי, שקידם את מעמד סבו בצורה אגרסיבית. כשגדול בתורה מכהן, קרוביו הם האנשים החזקים ביותר בציבור הליטאי. ביום שלמחרת הם כמעט לא רלוונטיים, והפוליטיקאים ינדדו למקורבי המנהיג החדש.
בציבור החרדי מקובל להשתתף בלוויות של רבנים חשובים, ומחר (ראשון) צפויה הלוויית ענק עם מאות אלפי משתתפים. החרדים אוהבים לראות בהשתתפות ההמונית שלהם בהלוויות הוכחה שהם מכבדים את המנהיגים שלהם יותר. זה נכון, אבל זה לא בהכרח אומר שהמנהיגים טובים יותר, אלא רק שהתרבות שמרנית יותר. לכל מי שיכול, מומלץ להימנע מחר מלנסוע בדרכים המובילות לגוש דן. בשביל ימים כאלה בדיוק המציאו את העבודה מרחוק.
