בנק ישראל בביקורת על הממשלה: אי הוודאות סביב תקציב 2025 עלולה להעלות את האינפלציה
בנק ישראל בביקורת על הממשלה: אי הוודאות סביב תקציב 2025 עלולה להעלות את האינפלציה
בפעם החמישית ברציפות בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי - על 4.5%. על פי הבנק, ההחלטה נובעת מהעובדה שהאינפלציה מרימה ראש, כשבחודש יולי היא עקפה את הגבול העליון של יעד יציבות המחירים. מדובר במגמה הפוכה מזו שנרשמה בארה"ב ובאירופה, שם האינפלציה במגמת ירידה
בנק ישראל הותיר היום כצפוי את הריבית ללא שינוי בשיעור של 4.5%, אך לא חסך ביקורת מהתנהלות הממשלה בעיקר בכל מה שנוגע לתקציב המדינה לשנה הבאה. ״אי הוודאות סביב תקציב המדינה לשנת 2025, וביצוע ההתאמות הנדרשות להקטנת הגירעון באופן מתמשך, תורמת לעלייה בפרמיית הסיכון ועלולה להקשות על חזרת האינפלציה ליעדה", נכתב בהודעת הבנק.
זו הפעם החמישית ברציפות שבנק ישראל משאיר את הריבית על 4.5%, בניגוד למגמה העולמית. סקר רויטרס הראה כי 15 הכלכלנים בגופים המוסדיים שנשאלו, הסכימו כי זו תהיה התוצאה של המפגש הזה.
בנק ישראל הסביר את ההחלטה בכך שהאינפלציה מרימה ראש. מאז פברואר האחרון, האינפלציה עלתה מ-2.5% (שנתית) ל-3.2% ובחודש יולי היא עקפה את הגבול העליון של יעד יציבות המחירים (שנע בין רצפה של 1% לתקרה של 3%).
בבנק ישראל הדגישו את אי הוודאות ואי היציבות כתוצאה מהמלחמה ומהמדיניות הפסיקאלית. "מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' ובחודשים האחרונים בפרט, גברו אי הוודאות הגיאופוליטית והשפעותיה על המשק. אלו, לצד אי הוודאות הפיסקלית, משתקפות גם בפערי התשואות הגבוהים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ארה"ב ובמרווחי ה-CDS שקרובים לרמות שיא", נכתב. כמו כן, הדגישו, כי "על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית" וציינו כי "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
עוד נכתב, כי הוועדה מעריכה שקיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה. "ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות על הפעילות וההתפתחויות הפיסקליות".
מדובר במגמה הפוכה מזו שנרשמה בארה"ב ובאירופה, שם האינפלציה נמצאת במגמת ירידה. יתרה מזו, שיעור הסעיפים במדד המחירים לצרכן שעלו מעל 3%, המהווה מדד ל"עומק האינפלציה", טיפס אף הוא: בינואר 2024 הוא הגיע לשפל של 27% ומאז החל לעלות וזינק ביולי ליותר מ-36%. כלומר, מעל שליש מהסעיפים המרכיבים את המדד עלו מאוד.
בנק ישראל הדגיש עוד את המדיניות התקציבית המאוד מרחיבה כגורם נוסף להחלטה. נזכיר כי הגירעון הממשלתי כבר עומד על 8.1% תוצר והוא צפוי לזנק לרמה של 8.5% בחודשים הקרובים לפי האומדנים של בנק ישראל. זאת עד שהוא יתחיל להתאזן לכיוון של 7% תמ"ג, שעדיין נחשב לגירעון עצום, ומעל תקרת הגירעון בסך 6.6% תמ"ג.
