תקציב המדינה מגיע לכנסת: הצבעה ראשונה צפויה בשבוע הבא
תקציב המדינה מגיע לכנסת: הצבעה ראשונה צפויה בשבוע הבא
תקציב המדינה לשנת 2023 עומד על כ-485 מיליארד שקל, ואילו לשנת 2024 התקציב עומד על כ-514 מיליארד שקל. בתוך כך האוצר בנה מנגנון המכונה "תקציב התאמות", למקרה שהתמונה הכלכלית לקראת שנת 2024 תהיה שלילית לעומת מה שמעריכים כעת
משרד האוצר הניח את מסמכי התקציב על שולחן הכנסת, ומליאת הכנסת צפויה לאשר את חוקי התקציב בקריאה ראשונה כבר בראשית השבוע הבא. מסמכי התקציב כוללים חמש הצעות חוק, הצעת תקציב לשנת 2023, הצעת תקציב לשנת 2024, התוכנית הכלכלית לשנים 2024-2023 (המוכרת יותר בשם "חוק ההסדרים") ושתי הצעות חוק נוספות המסדירות "רזרבה" למקרה שהתמונה הכלכלית לקראת שנת 2024 תהיה שלילית לעומת מה שמעריכים כעת.
המסמכים הללו לבדם מגיעים לכ-800 עמודים, אך בהמשך היום צפוי משרד האוצר לפרסם חוברת נוספת המפרטת על התקציב בהיקף של כ-300 עמודים ועוד עשרות חוברות פרטניות העוסקות באופן מפורט יותר בתקציב של כל משרד ומשרד. לחברי הכנסת יעמדו הפעם קצת יותר מחודשיים בשביל להשתלט על החומר, עד שהתקציב יאושר באופן סופי בסוף חודש מאי.
תקציב המדינה לשנת 2023 עומד על כ-485 מיליארד שקל, זאת ללא החזר חובות (כ-126 מיליארד שקל) וללא הוצאות המותנות בהכנסה (כ-48 מיליארד שקל). לשנת 2024 התקציב עומד על כ-514 מיליארד, ללא החזר חובות (כ-140 מיליארד שקל) והוצאות נוספות המותנות בהכנסה (כ-48 מיליארד שקל). בשל העובדה כי תקציב 2024 יעבור בכנסת כחצי שנה לפני שהשנה תיכנס לתוקף, משרד האוצר החליט על בניית מנגנון המכונה "תקציב התאמות". מנגנון זה נועד לאפשר לממשלה לשנות את תקציב 2024 במקרה שלקראת שנת 2024 רואים שהתמונה הכלכלית שונה מזו שהעריכו בהתחלה.
על פי המנגנון, על הממשלה להפריש כ-0.7% מתקציב המדינה, אך השנה הופרשו רק 2 מיליארד שהם 0.4% בלבד, ולקראת סוף 2023 על הממשלה לראות אם גם בתחזיות העדכניות יישמר יעד הגירעון שהוסכם עליו בעת בניית התקציב. במקרה שלא, ייעשה שימוש בתקציב ההתאמות, אם תקציב ההתאמות לא יספיק לגשר על הפער, על הממשלה יהיה להציג תוכנית מאזנת שכוללת קיצוצים או הטלת מס חדש.
בדברי ההסבר להצעת החוק הוסבר כי קיימים סיכונים לתחזיות ללא פירוט, אך כדאי להזכיר כי הכלכלנית הראשית כתבה במסמך שהוצג לשר האוצר השבוע כי התממשותה של הרפורמה המשטרית עשויה להביא להפחתת תחזית ההכנסות וממילא לעדכון תקציב 2024 כלפי מטה.
מלבד ארבעת המסמכים הללו (הצעות התקציב ובניית מנגנון תקציב ההתאמות), הוגשה התוכנית הכלכלית הידועה בשם "חוק ההסדרים", זה המסמך המסיבי ביותר בתקציב המדינה, והוא מורכב משלושה חלקים מרכזיים. החלק הראשון הוא "רפורמות מבניות", שנועדו ליישום המדיניות הכלכלית. בחלק זה מצויים 26 פרקי חקיקה הנוגעים לענפים כלכליים רבים, הרפורמות הבולטות בחלק זה הן קרן הארנונה (תחת הפרק רשויות מקומיות), צעדים להגברת התחרות בעולם הבנקאות וצעדים שנועדו להקל על היבוא לארץ.
החלק השני של חוק ההסדרים מכונה "מפחיתים", והוא כולל שורה של צעדי מיסוי שנועדו להשגת יעדי התקציב. חלק זה נועד בעיקרו להגדיל את הכנסות המדינה או להקטין את הוצאותיה, וכך ניתן למצוא שם צעדים למלחמה בהון השחור, חובת דיווח על משכירי דירות הנהנים מפטור משכירות, היטל מימון המטרו וההסכמות בנוגע למבנה פנסיות הגישור והגדלות הרמטכ"ל.
החלק השלישי של חוק ההסדרים, הקצר מאוד אבל אולי החשוב מכולם מבחינה מאקרו כלכלית, כולל את יעדי הגירעון החדשים ואת כלל ההוצאה החדש של הממשלה. מגבלת ההוצאה הקודמת יצרה מצב שבו התקציב הנוכחי היה אמור להיות מהודק מדי, ולא לשקף את האינפלציה בשנה האחרונה, לכן הוחלט כי תקציב 2023 יצמח בשיעור של 4.4% בשנה, וב-2024 ב-3.3%. עם זאת, יעד הגירעון לשנת 2023 נותר עדיין על 2.75%, ול-2024 על 2.25%. הגירעון בפועל צפוי לעמוד על כ-1% בלבד בשנתיים הקרובות.
