המכולות באשקלון: הסוגיות המסקרנות של דיני המשפט הימי
המכולות באשקלון: הסוגיות המסקרנות של דיני המשפט הימי
המראות שהגיעו מאשקלון בשבוע שעבר, מעלים מספר סוגיות משפטיות. החל משאלת האחריות הפלילית של ההמון וכלה בשאלה האם ניתן לתבוע את בעלי האונייה על הנזק הסביבתי שנגרם. עו"ד דניאל בכר, ממשרד GBK מנסה לעשות סדר ולהסביר את המשמעויות של האירוע עבור בעלי עסקים
תכולת האונייה שנסחפה באשקלון: האם ניתן לתבוע את בעלי האונייה על הנזק הסביבתי שנגרם?
בשבוע שעבר, היינו עדים לאירוע ייחודי ויוצא דופן, במהלכו מכולה של אוניה זרה שעגנה סמוך לאשקלון, התנתקה ונסחפה לחוף בעקבות הסופה העזה, כשהסחורה שהייתה בה התפזרה על החוף. התמונות שהגיעו מהמקום, כללו תיעוד של העוברים והשבים, לא מבזבזים את הזמן ולוקחים מכל הבא ליד מוצצים, צעצועים, חומרי ניקוי ועוד, כמוצאי שלל רב ואפילו מנסרים את המכולה לצורך כך. הסרטונים שצילמו התושבים, אף תיעדו איך ההמונים ממלאים שקיות עם מוצרים ומעמיסים למכוניתם, במשך דקות, עוד לפני שהמשטרה מגיעה.
האירוע האחרון מעלה מספר סוגיות בעייתיות מאוד, החל מבזיזת המוצרים, כלה בשאלת האחריות של האונייה לנזק הסביבתי שנגרם, כאשר מספר עצום של מיכלי פלסטיק התפזרו בו לכל עבר. וכן, מעלה גורם לבעלי עסקים וחברות רבות, המייצאים סחורה למדינות רבות מעבר לים, לשאול את עצמם, האם הביטוח יהיה מחויב לפצות אותם על נזקים כאלה ואחרים, שעלולים לקרות גם להם, עקב מזג האוויר הסוער.
חוק השבת אבידה: האם הדין מותיר לקחת ציוד שנפל מהאונייה או שנמצא בשטח ציבורי?
בהתאם לחוק השבת אבידה, הסחורה שנפלטה לחוף מוגדרת כאבדה, שהעוברים ושבים שמצאו אותה, חייבים להשיב אותה לבעלייה או להודיע על מציאתה בהקדם למשטרה, אלא אם כן בנסיבות העניין הם מניחים שהבעלים, השאיר אותה שם בגלל שוויה הנמוך. שנדמה שזה לא המקרה באשקלון.
אם המוצא הודיע למשטרה הוא יצטרך למסור לה את האבידה, אם ביקשה ממנו. אם עשה את המוטל עליו לפי החוק, ואחרי 4 חודשים אף אדם לא דרש את הרכוש או הכסף שנמצא, הבעלות על האבידה עוברת עליו והיא נחשבת לשלו מבחינת החוק.
צריך להדגיש, שמי שלא מקיים את הוראות החוק הללו ולוקח את הרכוש אליו, מסתכן במאסר של 6 חודשים או קנס.
עוד שאלה שמתעוררת בהקשר הזה, היא מה קורה אם מי שמצא את האבידה מוכר אותה לצד שלישי, שלא מודע לכך שמדובר בסחורה שלא שייכת למוכר. האם יום אחד יכול להגיע הבעלים המקורי ולדרוש אותה אליו בחזרה?
הכלל הבסיסי בדיני הקניין אומר שאדם אינו יכול להעביר יותר זכויות מאלה שיש לו. כלומר, אותו קונה יהיה חייב להחזיר את המוצר לבעליו המקוריים. אבל לכלל הזה יש חריג מפורסם, שנקרא תקנת השוק הנמצאת בסעיף 9 לחוק המקרקעין, ונועדה לאפשר חיי מסחר תקינים ומקורה במשפט העברי הקדום. התקנה למעשה מכשירה את אותה רכישה, והופכת את אותו צד שלישי לבעלים החוקיים של האבידה, אם כל התנאים הבאים מתקיימים:
אם מדובר בנכס מטלטלין (רכוש נייד, שניתן להזיז אותו ממקום למקום):
עיסוקו של המוכר במכירת נכסים מסוגו של הממכר - כלומר, אם מדובר למשל בטלפון נייד, רכשתי אותו מחנות סלולרי.
המכירה נעשתה במהלך העסקים הרגיל - כלומר, קניתי את המוצר בשעות הפעילות הרגילות של העסק למשל.
התמורה שהעביר המוכר שווה או קרובה לערך הנכס הממשי
הקנייה נעשתה בתום לב
אם בוחנים את התנאים האלה, הרי צד שלישי שקנה את הרכוש שנלקח מהחוף באשקלון, לא יהיה זכאי להגנה של תקנת השוק, ועליו לדעת שהבעלים של הסחורה המקורי, רשאי על פי חוק לבוא ולדרוש אותה בחזרה אליו. כך שהכספים עמם רכש את המוצר, עלולים לרדת לטמיון.
מה קורה אם רכשתי מקרקעין ואחרי זמן מה מגיע הבעלים המקורי וטוען שהם שלו?
על קצה המזלג, נאמר שתקנת השוק מתקיימת גם אם מדובר במקרקעין שנמכרו לצד שלישי, ולאחר זמן מה הבעלים המקורי בה ודורש אותם בחזרה אליו, בטענה שהם שייכים לו ונמכרו מבלי ידיעתו. התקנה תעניק הגנה לאותו קונה בהתקיים כל התנאים הבאים:
הרכישה הייתה של זכות במקרקעין אשר רשומים במרשם המקרקעין.
הקונה ערך בדיקה בטאבו לפני, שם נמצא כי המקרקעין היו רשומים על שם הקונה ממנו הוא רכש אותם.
ההסתמכות על המרשם נעשתה בתום לב, כלומר, לא היה לו חשד או סימנים שהמרשם לא תקין מסיבות כאלה או אחרת.
הקונה נתן תמורה לצורך ביצוע העסקה.
התקנה הנוכחית מגנה על הרוכש רק במקרה שרכש זכויות רשומות בטאבו ולא חלה על עסקאות נוגדות, שהדין לגביהם מעוגן בסעיף 9 לחוק המקרקעין ובפסיקות רבות. כלומר, אין לתקנה זו תוקף במצב שהמוכר מכר זכויות מקרקעין לא רשומות, לשני אנשים או יותר במקביל.
חוק מפגעים סביבתיים, מעניק לכל אדם אפשרות להגיש תביעה אזרחית בגין הזיהום הסביבתי שנגרם
ראשית, בכל הנוגע לסוגיות הסביבתיות והאחריות של האונייה לנזק שנגרם, צריך לומר שבהתאם לחוק למפגעים סביבתיים, כל אדם לרבות ארגוני סביבה, יכולים להגיש תביעה אזרחית כנגד בעלי האונייה על הנזק הסביבתי, שנגרם לחוף. במסגרת ההליך, ניתן לבקש מביהמ"ש להוציא צו עשה או צו לתיקון המעוות, שיחייב את בעלי האונייה לבצע פעולות לניקוי החוף ופינוי המוצרים שנערמו בו, ולהחזיר את המצב לקדמותו. סעיף 10 לחוק, גם מאפשר להגיש תובענה קבוצתית לחיוב האונייה לתיקון הנזק. כל אדם יכול להגישה בנוסף לארגונים חברתיים המצוינים בחוק. אך תביעה קבוצתית זו, יכולה להיות מוגשת רק אם השר או בעלי האונייה לא נקטו בצעדים ממשים לתיקון הנזק.
יצואנים, בדקו את ביטוח התכולה שברשותכם ושימו לב לחריגים ובעבור אילו מקרים הוא מעניק לכם כיסוי.
סוגיה מרתקת נוספת, נוגעת להיבטים הביטוחיים והאם מבטחי האונייה, ככל וקיימים, יהיו צריכים לפצותה על הנזק שנגרם, בעקבות הסחורה שנסחפה לחוף ונבזזה או נפגמה, וכן עבור הוצאות ההליכים המשפטיים והרגולטורים השונים, שייתכן ויוגשו נגדה. לרוב, הביטוחים של אותן אוניות, יכללו סעיפים המעניקים להם פיצוי בגין פגעי מזג האוויר השונים, שאוניות לא פעם נאלצות להתמודד עמם. כמובן, שגם בעלי האונייה וגם כל בעל עסק, צריך בעקבות המקרה, לעבור על הביטוח שברשותם ולראות אילו פגעי מזג אוויר הוא כולל, אילו מקרים הוא מחריג, האם במקרה של רשלנות של צוות האונייה למשל, הוא מפחית את סכום הכיסוי או מבטל אותו לחלוטין. סביר להניח שהמכולות עצמן לא שייכות ליבואן ישראלי, ולכן הוא יתבע את חברת הביטוח בגין אובדן המכולות ואני משוכנע שיקבל פיצוי.
d&b – לדעת להחליט
