סמוטריץ' מקרקע את ה־F35 אך שומר על תקצוב הבייס
סמוטריץ' מקרקע את ה־F35 אך שומר על תקצוב הבייס
שר אוצר שמדלל בשיטתיות את הקופה הציבורית לטובת בוחריו ביהודה ושומרון ומממן כספים קואליציוניים במיליארדי שקלים לתומכי הממשלה - בולם את הליך רכש הטייסות החדישות משיקולים לא ענייניים. וברקע מתחזקות רוחות המלחמה
הווטו שהטיל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על כינוס ועדת השרים לענייני הצטיידות לקראת אישור רכש של טייסת מטוסי F35 וטייסת של מטוסי F15 בסכום כולל של כ־35 מיליארד שקל הוא חלק בלתי נפרד מהטרלול הכללי של ממשלת נתניהו שהוביל את מדינת ישראל עד הלום.
מטוסי הקרב החדשים שישראל מבקשת לרכוש בארה"ב אמורים להחליף עשרות מטוסי קרב מיושנים שעדיין משמשים את חיל האוויר כמו מטוסי F16 מדורות קודמים ומטוסי F15 שהראשונים בהם נחתו בארץ עוד בשנות השבעים של המאה הקודמת. עלות האחזקה שלהם גבוהה, חלקי החילוף שלהם יקרים והיכולות המבצעיות שלהם אל מול היקף ועוצמת האתגרים הביטחוניים העדכניים - מאוד מוגבלות.
באף מקום בעולם לא מייצרים מטוסי קרב בשביל המלאי, שכן תהליכי הייצור שלהם מתחילים רק עם קבלת הזמנה מסודרת ודורשים זמן רב. אם ועדת השרים לענייני הצטיידות לא תחליט בקרוב על רכש כזה, ולפי סמוטריץ' ההחלטה בנושא ניתנת לדחייה עד למיצוי הדיון המעמיק, כביכול, בהרכב תקציב הביטחון, ישראל תקבל את המטוסים שבהם חיל האוויר חפץ מאוחר יותר.
3 צפייה בגלריה
אביגדור ליברמן ועפר שלח. לדייק השקעות ביטחוניות
(צילום: עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי)
האישור שוועדת השרים להצטיידות אמורה לתת הוא טכני, שכן ההחלטות המקצועיות בנושא מתקבלות בידי חיל האוויר שמתכנן את בניין הכוח שלו שנים ארוכות קדימה. הוא לוקח בחשבון את משך תהליכי האספקה של המטוסים, בונה תוכניות אימון והכשרה לצוותי האוויר ולצוותים הטכניים שיהיו אמונים על הפעלתם ואחזקתם, מאפיין את המערכות השונות שהם יישאו — ולרוב מדובר במערכות שונות לגמרי מאלה שמותקנות במטוסים מאותו הדגם ומשמשים חילות אוויר אחרים בעולם.
כל אלה דורשים זמן כי אין מחסן לוגיסטי גדול שמחזיק מטוס לפי הדרישה המפורטת של ישראל יש מאין. אפשר לשתף פעולה עם הגישה של סמוטריץ', לעצור כעת את תהליכי רכש, להעמיק ולשאול שאלות על אודות האופן שבו מערכת הביטחון וצה"ל העדיפו למקד את השקעותיהם בבניין הכוח, אך יש להביא בחשבון שכל דחייה בישראל תוביל בהכרח לדחייה בקליטת המטוסים החדשים. ישראל היא לא המדינה היחידה בעולם שמצטיידת במטוסים, ובמפעלים של בואינג שבהם ייוצר דגם ה־EX של ה־F15 החדש שחיל האוויר חפץ בו עלולים להיווצר תורים. באחרונה פולין מתעניינת ברכש של מטוסים מאותו הסוג, גם חיל האוויר של אינדונזיה מקיים מגעים לקראת עסקה, חיל האוויר האמריקאי כבר הזמין מבואינג 190 כאלה. לא בטוח שיכולת הייצור של בואינג תמתין עד למיצוי הגחמות של סמוטריץ' בישראל.
3 צפייה בגלריה
שר הביטחון יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. על מה מבוססות ההחלטות על ההוצאות הביטחוניות
(צילומים: קובי קואנקס , שאול גולן)
מעבר לכך, טייסת שלישית של F35 שהצטיידות בה כרוכה באותה עסקה היא תוכנית שמוכרת למערכת הביטחון כבר כמה שנים, ובחיל האוויר שואפים להתחיל בקליטתה לקראת סוף העשור הנוכחי. זאת, תוך קיצור מרבי של לוחות הזמנים מסיום האספקה של הטייסת השנייה של מטוסים אלה.
כיום יש בידי חיל האוויר 39 מטוסים מסוג זה ועוד 11 יימסרו עד שנת 2026 ממפעלי לוקהיד מרטין בארה"ב. בעוד מטוסים אלה אמורים לספק לחיל האוויר יכולות תקיפה תוך הבטחת יכולות מודיעין, היתוך מידע וחמקנות מתקדמות, המטוסים החדשים של בואינג אמורים להיות "המובילים המרכזיים" של פצצות וסוגי חימוש בזכות יכולתם לשאת כמעט 18 טונות נשק ובכך לפצות על יכולת נשיאת החימוש המוגבלת יחסית של מטוסי ה־F35 בתצורתם החמקנית.
סמוטריץ' מחמם את הגזרה עם ארה"ב
סוגיית הביטחון אמורה להעסיק רבות את ישראל במהלך השנים הקרובות, ברקע המלחמה בעזה שבימים אלה מציינת חצי שנה ואין סימן באופק על כוונה כנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לסיים אותה — כשהוא מקבל רוח גבית חזקה מהצד הימני־קיצוני בממשלתו. ברקע מתחזקות רוחות המלחמה עם חיזבאללה ועם הפטרון שלו איראן, שמטפחת חזיתות נוספות מול ישראל באמצעות המורדים החות'ים בתימן, ומיליציות שהולכות ומתחמשות בסוריה ובעיראק.
הצורך בהחלטות הקשורות לתהליכי רכש מורכבים שמטבעם דורשים זמן הוא קריטי. למרבה האבסורד שר אוצר שמדלל בשיטתיות את הקופה הציבורית לטובת הבייס שלו ביהודה ושומרון, מממן כספים קואליציוניים במיליארדי שקלים ומשרדי ממשלה מיותרים - הוא שתוקע כעת את ההליך באמתלה של "חשיבה מחודשת בקשר לתקציב הביטחון".
עלות האחזקה של מטוסי F16 ו־F15 ישנים היא גבוהה. חלקי החילוף שלהם יקרים, והיכולות המבצעיות שלהם מאוד מוגבלות אל מול היקף ועוצמת האתגרים הביטחוניים העדכניים
מעבר לכך, שתי טייסות הקרב שאמורות להירכש עבור חיל האוויר יירכשו על בסיס כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי שהיקפו השנתי כ־3.8 מיליארד דולר. באופק עומד סיוע מיוחד שמכין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עבור ישראל והיקפו כ־14.5 מיליארד דולר, בעקבות המלחמה בעזה וההתכתשויות היומיומיות של ישראל עם חיזבאללה בלבנון והצרות שהולכות ונערמות בחזיתות נוספות. בחודשים האחרונים, כשתשומת הלב הציבורית בישראל מופנית ממילא למלחמה המתמשכת בדרום, ארה"ב נאלצה להטיל סנקציות כלכליות אישיות על קבוצת פעילי ימין קיצוני באיו"ש שפגעו בפלסטינים וברכושם. המהלך החריג בחריפתו הסלים עוד יותר את הטרמינולוגיה של שר האוצר הישראלי כלפי הממשל האמריקאי, זאת לאחר שעוד לפני המלחמה בעזה הוא התנצח עם האמריקאים שביקרו את מדיניות הממשלה הקיצונית ביותר שהיתה כאן, וקרא להם לא להטיף מוסר על פגיעה בזכויות אדם, והטיח ש"כבר ראינו איך הם פעלנו באפגניסטאן ובעירק".
גורמים ביטחוניים הגיבו בתדהמה על הווטו שסמוטריץ' מנסה להטיל על קידום רכש המטוסים. אחד מהם אמר בשיחה סגורה שלא רק שישראל מקבלת מארה"ב מתנה בשווי של 35 מיליארד שקל, סמוטריץ' גם רוצה לקבוע את התנאים לקבלתה ועל הדרך הוא גם מטנף את הבית הלבן. "טירוף וטרלול גם יחד", הגדיר אחד מהם.
"הקמת חיל טילים אפקטיבי"
בלי קשר לתוכנית רכש מטוסי הקרב החדשים שבוודאות דרושים לחיל האוויר הישראלי, ממשלת ישראל חייבת לקיים דיון עמוק וכן בכל הקשור להוצאות הביטחוניות שלה וטיב ההחלטות שהיא מקבלת לגביהן. ועדיין, סדר חדש בהוצאה הביטחונית של ישראל הוא אך מתבקש נוכח המלחמה בדרום, התרחבות האיומים שיעסיקו אותה בשנים הבאות ובולמוס הרכש שהמדינה עשויה להישאב אליו . לפי ח"כ לשעבר עפר שלח, כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון (INSS) "התהליך שבו קושרים את רוב הרכש של הפלטפורמות לתקופה של שנים בלי לקיים דיון על מרכיבי הביטחון והשתנותם יביא לכך שנבנה כוח שלא מתאים למשימות האמיתיות שיעמדו לפתחה של ישראל".
שר האוצר ושר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן צייץ לפני ימים אחדים בנושא והניח מצדו נקודה לדיון. לדבריו "אין הצדקה לרכש מטוסים בכ־35 מיליארד שקל. לא ייתכן שמיליציות בסנדלים מסוגלות לשגר לעבר ישראל טילי שיוט וכטב"מים בשעה שכדי לתקוף בתימן היא צריכה להעלות לאוויר טייסת שלמה לטווח של אלפי קילומטרים. במקום לרכוש מטוסים בעשרות מיליארדי שקלים, מוטב להשקיע חלק מהכסף בהקמת חיל טילים אפקטיבי שיענה על האתגרים הביטחוניים ולהקצות עוד חמישה מיליארד שקל בחיזוק זרוע היבשה של צה"ל".
