המפקד חדש, אבל המאבק הישן על התוספת יימשך
המפקד חדש, אבל המאבק הישן על התוספת יימשך
עם כניסתו לתפקיד, ייאלץ הרצי הלוי להתמודד עם נושא תוספות הרמטכ"ל לפנסיות הקצינים, שמיטלטל כבר שלוש שנים בבג"ץ ללא הכרעה. המדינה נמנעה מלהגיש את עמדתה בזכות ארכות שהעניק לה בג"ץ, שצפוי להעניק לה ארכה נוספת
הרמטכ"ל הנכנס הרצי הלוי יידרש כבר בימים הקרובים לרצף של דיונים והחלטות עם משרד האוצר כשברקע הוויכוח המתמשך על הגדלות הרמטכ"ל הבלתי חוקיות שמתווספות לפנסיות של אנשי הקבע.
מדובר בתוספות שמעמיד הרמטכ"ל לקצינים הפורשים כדי להגדיל את היקף הפנסיות שלהם, ובמסגרת עתירה שמנהלות נגדן העמותות "רווח נקי" ו"צדק פיננסי" על המדינה למסור את עמדתה בנושא לבג"ץ בעוד כשבועיים.
הצעת חוק שקידמה הממשלה הקודמת בניסיון להסדיר את הנושא לא הבשילה, ותפוח האדמה הלוהט הזה מתגלגל כעת לפתחם של שרי הביטחון והאוצר, יואב גלנט ובצלאל סמוטריץ', ולרמטכ"ל הנכנס הלוי, שמצוי בפרטי המחלוקת כבר מתפקידו כסגן הרמטכ"ל.
על פי הערכות גם בעוד כשבועיים המדינה לא תניח על שולחנו של בג"ץ מסמך מדיניות סדור בקשר להגדלות הרמטכ"ל. כך, המדינה תבקש מהשופטים תקופת דחייה נוספת, כדי לאפשר לצה"ל, משרד הביטחון ומשרד האוצר למצות את התדיינותם בסוגיה במסגרת המו"מ על תקציב הביטחון.
בשלוש השנים האחרונות שופטי בג"ץ נעתרו פעם אחר פעם לבקשות המדינה להאריך את משך הזמן העומד לרשותה כדי להסדיר את הנושא. במערכת הביטחון מעריכים כי כינונה של ממשלה חדשה וכניסתו של רמטכ"ל חדש מהווים עילה הגיונית לקבלת דחייה נוספת.
בכלל, דו"ח השכר במערכת הביטחון שמשרד האוצר פרסם לפני חודש טוען כי מהלכי צה"ל להפחתת הפנסיות של קציניו איטיים לעומת הקצב שנקבע להם בהסכם שנחתם ב־2016 בין שרי הביטחון והאוצר דאז, משה (בוגי) יעלון ומשה כחלון.
מדובר בהסכם. שהסדיר והשקיט במשך כמה שנים את החזית שבין משרדי האוצר והביטחון, ולפיו עד 2025 תעמוד קצבת הפנסיה הממוצעת של קצין שפורש מצה"ל על סכום של כ־14,500 שקל. אלא שלפי האמור צה"ל לא צפוי לעמוד ביעד הזה.
לפי מחקר שעשתה הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג, לפיו 76.5% מקציני צה"ל שמקבלים את תוספת הרמטכ"ל ונמצאים בגיל העבודה פונים לקריירה שניה בשוק האזרחי שמתגמלת אותם בהכנסה חודשית ממוצעת של כ־21 אלף שקל לחודש
לפי אותו דו"ח, במהלך השנים האחרונות חלה ירידה בקצבה הממוצעת של אנשי הקבע אך היא מתונה בהרבה מזו שסוכמה במתווה של יעלון וכחלון. ב־2015 הקצבה הממוצעת עמדה על 20.8 אלף שקל, בשנת 2021 עמדה על כ־19 אלף שקל ולפי הערכת אגף השכר והסכמי עבודה באוצר, ב־2025 היא תהיה 17.1 אלף שקל. מבחינת משרד האוצר, הדו"ח של הממונה על השכר הוא אחד האדנים לדיונים שצפויים בקרוב עם הרמטכ"ל הנכנס הלוי, עם ראש חטיבת התכנון באג"ת תא"ל אייל הראל ועם היועץ הכספי לרמטכ"ל תא"ל גיל פנחס.
דו"ח הממונה על השכר כולל מחקר שעשתה הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג, לפיו 76.5% מקציני צה"ל שמקבלים את תוספת הרמטכ"ל ונמצאים בגיל העבודה פונים לקריירה שניה בשוק האזרחי שמתגמלת אותם בהכנסה חודשית ממוצעת של כ־21 אלף שקל לחודש.
הטיעון הזה, לפחות מבחינת האוצר, אמור לשמוט את הקרקע מתחת לטענות של צה"ל לפיהן השירות בצבא הוא משלח יד ייחודי, שיוצאיו עשויים להתקשות במימוש יכולותיהם וכישוריהם בשוק האזרחי ומכאן נגזר גם הצורך בקצבאות מיטיבות. בין המנכ"ל לשעבר של משרד האוצר רם בלינקוב והדרג המקצועי במשרדו לבין הרמטכ"ל הנכנס הלוי התקיימו במהלך החודשים האחרונים שורה של דיונים וסיורים בשטח על הנושאים שעל הפרק, לרבות הצרכים הביטחוניים שצפויים לשנים הקרובות ומולם ההיערכויות של צה"ל.
בדומה לעמדותיו של הרמטכ"ל היוצא כוכבי בנושא, גם הלוי צפוי להגן על הגדלות הרמטכ"ל. נוסף על הבעת הוקרה על שירות ממושך ותובעני של קצינים בשורותיו, הצבא רואה בהגדלות הרמטכ"ל גם כלי שמשמש אותו במאמץ לשימור כוח אדם איכותי, בעיקר בשכבות של קצינים בדרגות סרן ורב־סרן ובתפקידים טכנולוגיים.
גם הלוי צפוי להגן על הגדלות הרמטכ"ל. נוסף על הבעת הוקרה על שירות ממושך ותובעני של קצינים בשורותיו, הצבא רואה בהגדלות הרמטכ"ל גם כלי שמשמש אותו במאמץ לשימור כוח אדם איכותי, בעיקר בשכבות של קצינים בדרגות סרן ורב־סרן ובתפקידים טכנולוגיים
לפי גורמים צבאיים, במהלך השנה האחרונה צה"ל הסכים לתקן כמה עיוותים בהליך זה, כך שהמודל שעל פיו יינתנו הגדלות רמטכ"ל לא יחול על שלוש שנות שירות החובה. הצבא הסכים גם על צמצום שיעורי ההשלמה לכלל המשרתים ובהפחתה נוספת בתוספת הממוצעת למי שלא שירת בתפקיד לחימה. לפי הצבא, העלות השנתית נמוכה משמעותית מהמספר שמוצג במשרד האוצר. שר הביטחון גלנט יורש את מינויו של הלוי מקודמו בתפקיד, בני גנץ. כשפטרונו הפוליטי נתניהו היה יו"ר האופוזיציה, הוא תמך באלוף אייל זמיר לתפקיד זה. אחד המהלכים הראשונים שעשה גלנט כשבא למשרד הביטחון היה למנות את זמיר למנכ"ל המשרד.
כעת, יידרש גלנט להעמיד גיבוי נרחב להלוי וזה נכון לדיונים מול משרד האוצר ובכלל אל מול חבריו לשולחן הממשלה. ברקע עומדים הסכמים קואליציוניים חסרי תקדים שמבקשים לנגוס בסמכויות הצבא תוך העברת האחריות על המינהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', שמחזיק בתיק האוצר ומכהן גם כשר במשרד הביטחון. בנוסף כלולה בהסכמים העברת האחריות על פעילות מג"ב ביהודה ושומרון לידי יו"ר עוצמה יהודית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
הרמטכ"ל היוצא כוכבי כבר הביע בשורה ארוכה של הזדמנויות, גם בשיחות שקיים עם ראש הממשלה נתניהו, את התנגדותו הנחרצת להעברת הסמכויות הצפויה, מחשש לפוליטיזציה של הצבא.
הלוי, ששותף לדעותיו של כוכבי בנושא, יידרש בתקופה הקרובה להתמודד עם ההשלכות ועם המשמעויות המעשיות של ההסכמים, ולתמרן בין צרכי הצבא והכנתו למלחמה לבין גחמות שונות ומשונות שעוד צפויות להפתיע מימין. כל אלה, בשעה שאחד הנוגסים בסמכויות הצבא הוא גם שר אוצר שממנו הוא יצטרך לבקש את הכסף למימון תוכניותיו לשנים הבאות.
מדובר צה"ל נמסר: "כוחו של צה"ל טמון באיכות המשרתים, המבצעים שירות משמעותי ומורכב, לילות וימים, בשגרה ובחירום, מתוך שליחות ומחויבות לבטחון המדינה. על כן צה״ל משקיע מאמצים רבים על מנת שהטובים והאיכותיים ישארו בשורותיו".
