סטודנטים, אל תחכו שיכינו אתכם - תתכוננו בעצמכם להצלחה בקריירה
סטודנטים, אל תחכו שיכינו אתכם - תתכוננו בעצמכם להצלחה בקריירה
כדי להצליח בעולם העבודה החדש, סטודנטים צריכים כבר בשנת הלימודים הראשונה שלהם להבין את עתיד המקצוע בו בחרו, לבנות מפה של הצעת הערך האישית והמקצועית ולבנות תכנית לרכישת היעדים שהציבו לעצמם
בדומה לתהליכים ארגוניים רבים, גם תהליך ניהול הקריירה עבר מהפכה בעשורים הראשונים של המאה ה-21. מחקרים מצביעים על כך שעובדים יחליפו בין 10 ל-15 קריירות שונות במהלך חייהם המקצועיים.
אם זה המצב, שתי שאלות מתבקשות. השאלה הראשונה: מהו תפקיד האקדמיה בהכנתם של סטודנטים להצלחה בעולם העבודה החדש, וכיצד עליה לעשות זאת? ושאלה שניה, לא פחות חשובה, היא: מה חייב לעשות כל סטודנט, ללא קשר לתחום לימודיו, על מנת להכין את עצמו להצלחה במציאות בה יחליף כ- 15 קריירות שונות במהלך חייו המקצועיים?
משבר הקורונה האיץ מהפיכה תרבותית שבעקבותיה האקדמיה נדרשת להמציא את עצמה מחדש. תפקידו המסורתי של המרצה כמעביר ידע הומר לתפקיד מנטור ומורה לחיים: נדרש מהמרצה להנגיש לסטודנטים את מיטב התכנים הקיימים בתחום בו הוא מלמד, לעקוב אחר התקדמות הסטודנטים בלמידה ולשמש כמנחה וכמורה דרך בתהליך. מעבר לכך, הולכת ומתגבשת ההכרה כי תפקיד המוסדות האקדמיים הינו כעת גם להכשיר את הסטודנטים למיומנויות הנדרשות בעולם העבודה החדש: למידה לאורך החיים, יצירתיות ואמפתיה, מצד אחד; וחשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, גמישות והתמודדות עם מצבי לחץ ואי ודאות, מצד שני. כדי להכין את הסטודנטים באופן מיטבי להצלחה בעולם מורכב ומשתנה תמידית על המרצים לעבור תהליך שינוי מקיף שבו יכירו לעומק בעצמם את מיומנויות העתיד, יפתחו אותן, וישלבו אותן בשיעורים השונים כיעד משמעותי בתוכנית הלימודים.
על מנת להכין את הסטודנטים לעתידם, ולא לעֲבָרֵינוּ, יהיה על המוסדות האקדמיים להוביל מספר שינויים משמעותיים. ראשית, ההרצאה המסורתית חייבת להשתנות לצורות אחרות של למידה המעודדות רכישת כישורים חיוניים לעולם העבודה החדש. דוגמה טובה לכך, למשל, היא למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בה על הסטודנט להתמודד עם כישורי למידה עצמאית, עבודה בצוות, פתרון בעיות מורכבות ופיתוח גישות יזמיות. בנוסף, על המרצים לשים דגש על אתגרים עכשוויים משמעותיים, כגון פיתוח מודעות חברתית. ומעבר לכך, יש לחבר את הלימודים במכללה לחיים האמיתיים על ידי פרויקטים המתבצעים בתעשייה, תוך מתן מענה לדרישות לקוח, בהנחיית מנטורים מקצועיים לצד המנטורים האקדמיים.
אולם, בכך לא די, משום שהמוסדות האקדמיים נדרשים לכלול מיומנויות נדרשות כחלק מהסילבוס של כל קורס וקורס, לקשור בצורה מפורשת בין מטלות הקורס (לדוגמה: הצגת מצגת) לבין המיומנויות המתפתחות בעקבותיהן (לדוגמה: יצירתיות או חשיבה ביקורתית), לסייע לסטודנטים להעריך את המיומנויות הקיימות שלהם ולעקוב אחר רכישתן, ואף לפתח קורסים ייעודיים למטרת הכשרה למיומנויות המאה ה-21.
וכעת נעבור לשאלה השנייה. על מנת לנהל קריירה מצליחה בעולם העבודה החדש, סטודנטים חייבים, כבר בשנת הלימודים הראשונה שלהם:
1. להבין ולהכיר מקרוב את עתיד המקצוע אותו בחרו ללמוד – סטודנטים חייבים להבין לעומק כיצד ישתנה המקצוע אותו הם לומדים בחמש השנים הבאות. ובאיזה אופן ישפיעו עליו הטכנולוגיה, הגלובליזציה, הרגולציה והתחרות. על מנת לעשות זאת בהצלחה עליהם לאתר מאמרים של חברות אסטרטגיה מובילות בעולם (כמו מקינזי, אקסנצ'ר או BCG) והמלצות מומחים לעולם העבודה החדש, ולראות מה הם כתבו על עתיד התחום אותו הם לומדים. עליהם לפגוש אנשים שכבר עוסקים במקצוע שלהם ולהבין מה הם חושבים לגבי עתיד המקצוע.
2. להכיר את המיומנויות החשובות ביותר להצלחתנו האישית והמקצועית בעולם מורכב ומשתנה תמידית – בעולם בו אנשים יחליפו כ -15 קריירות, סטודנטים חייבים להכיר מקרוב את סט היכולות והכישורים שהם הבסיס להצלחתנו האישית והמקצועית. לא מדובר על ציונים או פסיכומטרי. סט יכולות זה יאפשר לכל סטודנט לנהל קריירה מצליחה המכונה 'יכולות העתיד' או במילים שלנו מודל 5 היבשות (קישור לאחד המאמרים הקודמים - (איך מתכוננים לעולם העבודה חדש נוכח משבר הקורונה). מדובר בחמישה תחומים מרכזיים: התחום הראשון הוא למידה לאורך החיים – יכולתנו ללמוד תחומים חדשים בהכוון עצמי ובמהירות. התחום השני הוא יצירתיות וחשיבה אנליטית וביקורתית. התחום השלישי הוא האינטליגנציה רגשית – מודעות עצמית רגשית, יכולות בין-אישיות, כושר הסתגלות ומימוש עצמי. התחום הרביעי הוא קיימות – היכולת שלנו "להישאר על הסירה במזג אוויר סוער" – יכולתנו להסתכל על חצי הכוס המלאה, למצוא משמעות עמוקה בעשייה שלנו, לבנות רשת קשרים ענפה ולשמור על ה-Wellbeing שלנו. מאחר ופיתוח יכולות אלה דורש זמן, ולעיתים אף שנים, סטודנטים חייבים להכיר את המיומנויות האלה כבר בשנה א' ולהבין אותן לעומק.
3. לבנות מפה של הצעת הערך האישית והמקצועית כיום – לאחר שהכירו מקרוב את מיומנויות העתיד, על הסטודנטים לבנות את המפה של הצעת הערך שלהם כיום בכל אחד מהתחומים: לאתר את החוזקות שלהם (היכולות שהם ואחרים מעריכים כגבוהות) והקפיצות הבאות שלהם (מה שבעבר נהגנו לכנות חולשות או נקודות תורפה). לאחר שיעשו זאת, ועל מנת לאתר גם את המצוי ב"אזורי העיוורון" – מה שהם עצמם לא רואים – עליהם לבקש מאנשים שונים שמכירים אותם היטב לעשות זאת עבורם.
4. לבנות מפה של הצעת הערך הרצויה בעוד שנתיים מהיום – סטודנטים חייבים לאתר שלושה מרכיבים בהם "עדיין אינם שם", אלה הקפיצות הבאות שלהם; ולנסות לראות מה הם יכולים לעשות על מנת לחזק יכולות אלה.
5. לבנות תכנית מתודולוגית לרכישת היעדים שהציבו לעצמם ויכולות העתיד – ניהול קריירה בלי תכנית דומה לארגון המתנהל ללא אסטרטגיה. באותה מידה שאסטרטגיה עוזרת לארגון לקבל החלטות, לעשות בחירות ולפסול אפשרויות, כך תוכנית לניהול קריירה מאפשרת לנו למקד את הזמן, האנרגיה והפעולות הארגוניות והאישיות שלנו. חשוב לזכור שניהול קריירה במאה ה-21 איננו השתתפות בהרצאות. מדובר בתהליך יומיומי, בו כל המשאבים שלנו מכוונים לעבר השגת היעדים שהצבנו.
איילה ראובן ללונג היא מומחית לעולם העבודה החדש, מחברת הספר "הצלחה בעולם העבודה החדש - מסע בחמש יבשות" ומובילה תהליכים אסטרטגיים בארץ ובעולם שמטרתם להכין את המשאב האנושי להמשך הצלחה בעידן הפוסט קורונה.
ד"ר נירית גביש היא ראש המרכז לחינוך הנדסי וליזמות וחברת סגל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל.
