דעהיותר צרכנים, משקיעי אימפקט והקלה ברגולציה עתידית - זה הזמן לאופנה יד שנייה
דעה
יותר צרכנים, משקיעי אימפקט והקלה ברגולציה עתידית - זה הזמן לאופנה יד שנייה
לבגדי יד שנייה יתרונות רבים: רכישה מוזלת, איכות ואורך חיים ארוך וכמובן תרומה עצומה לאיכות הסביבה. אמנם ההשפעה הסביבתית השלילית של תעשיית האופנה ידועה, אך בישראל אין עדיין חוק מחייב ליצרנים בנושא. אלה שיתאימו עצמם למציאות החדשה ויקדימו את המחוקק יזכו ליתרונות רבים
מחר (ו') יצוין בארה"ב ה-National Secondhand wardrobe Day, יום בגדי יד שנייה. במסגרת יום לאומי זה מעודדים את הציבור לרכוש ולתרום בגדי יד שנייה במטרה לצמצם את הפסולת שאנו מייצרים. יום זה נועד גם בכדי לתקן את הסטיגמה השלילית ביחס לחנויות יד שנייה.
לעוד כתבות בערוץ TRUST
לקניית בגדי יד שנייה יתרונות רבים. הראשון והברור ביותר הוא היכולת לרכוש פריטים במחיר נמוך יותר מאשר בחנויות. רכשתי לאורך השנים בגדי יד שנייה במצב מעולה, כולל בגדי מעצבים ובגדים שהתווית עוד הייתה מחוברת אליהם. בנוסף, האיכות ואורך החיים של בגדי יד שנייה לרוב טובים יותר בהשוואה לאלה הנמכרים ברשתות הגדולות. רשתות אלה מתאפיינות ב"אופנה מהירה": ייצור מספר רב של קולקציות זולות בכל שנה, שחיי המדף שלהן קצרים יחסית.
יתרון נוסף ובעיני החשוב ביותר הוא העובדה שרכישת בגדי יד שנייה תורמת לשימור משאבי כדור הארץ, מפחיתה זיהום ומאפשרת לקיים אורח חיים בר קיימא. לפי נתוני התוכנית הסביבתית של האו"ם, לתעשיית האופנה השפעה עצומה ושלילית על הסביבה. היא אחראית על 20% מצריכת המים העולמית ו-10% מפליטות הפחמן העולמיות ומהווה חלק משמעותי ממשקל הפסולת המוטמנת ברחבי העולם. כל זאת מבלי להתייחס לתנאי ההעסקה של עובדי ייצור במדינות העולם השלישי.
על מנת לצמצם השפעות שליליות אלו של תעשיית האופנה, בתחילת יולי 2023 פרסמה הנציבות האירופית הצעת חקיקה שתטיל אחריות על יצרנים למחזור החיים המלא של מוצרי טקסטיל ותתמוך בניהול בר-קיימא של פסולת טקסטיל ברחבי האיחוד האירופי. יוזמה זו נועדה להאיץ את פיתוח האיסוף, מיון, שימוש חוזר ומחזור טקסטיל במדינות האיחוד האירופי. על-פי הערכות הנציבות, הגדלת זמינות טקסטיל משומש צפויה לייצר מקומות עבודה מקומיים ולחסוך כסף לצרכנים באיחוד ומחוצה לו, תוך צמצום השפעות הייצור על משאבי הטבע.
מדובר למעשה בחוק אחריות יצרן בדומה לחוקי האריזות והפסולת האלקטרונית המוכרים לנו בישראל והמחייבים את חנויות החשמל למשל, לקבל פסולת אלקטרונית ולדאוג למחזורה. בדומה, לפי אסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2030, ביחס לטקסטיל "יש לבחון את האפשרות לקבוע הסדר EPR (אחריות יצרן מורחבת – ד.ש.ק) להחלת חובות איסוף עד שנת 2025".
אמנם לא ברור אם המשרד להגנת הסביבה אכן יפעל להטלת אחריות על יצרני טקסטיל ישראלים בשנים הקרובות, אך אין ספק לאן נושבת הרוח בעולם ואין עוררין ביחס להשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית האופנה. במצב דברים כה ובהתאם למגמה הרווחת ליישום מדיניות ESG מעבר לקבוע בחוק, על יצרני ויבואני טקסטיל ישראלים להקדים את המחוקק ולהתוות לו את הדרך. עליהם להתאים את המודל העסקי למציאות החדשה ולצמצם השפעתם השלילית על הסביבה. ניצנים למגמה ניתן כבר למצוא ברשתות האופנה שמקנות הנחה מסוימת למי שמביא לסניפיהן טקסטיל למחזור ובאלו המוכרות ביגוד שעשוי מחומרים ממוחזרים.
בדומה לחברות שלקחו על עצמן התחייבויות וולונטריות מתחום ה-ESG מי שיעשה כן יזכה ברווח משולש: הרחבת קהל הצרכנים, צבירת נקודות חיוביות בקרב משקיעי אימפקט וכן הקלה בנטל הרגולציה, כאשר זו תוטל.
עו"ד דפנה שלו קורנבליט היא ראש תחום סביבה ו-ESG בארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'
* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.
