ממחלות לב ועד שבץ מוחי: עומס החום הורג אותנו יותר, לממשלה אין תוכניות
ממחלות לב ועד שבץ מוחי: עומס החום הורג אותנו יותר, לממשלה אין תוכניות
מחקרים מצאו שהסיכון לשבץ מוחי גבוה ב־23% בשבוע שלאחר גלי חום קשים, שתכיפותם בשנים האחרונות הולכת וגדלה, ממצא שמצטרף לסכנות רבות נוספות. אף על פי שכבר ב־2018 החליטה הממשלה כי משרדי הממשלה יכינו תוכניות היערכות לשינויי האקלים, למערכות הבריאות והרווחה עדיין אין תוכנית היערכות לשעת משבר
בצהרי סוף שבוע שעבר, שעה שהכה עומס חום קיצוני בישראל, הובהל ראש הממשלה בנימין נתניהו לבית החולים. שעות לפני שהושתל בלבו מכשיר לניטור קצב הלב, סיפר נתניהו כי הממצאים הרפואיים מעידים על התייבשות. "אתמול ביליתי עם רעייתי בכנרת, בשמש, בלי כובע ובלי מים. לא רעיון טוב", סיפר נתניהו. "אנחנו עוברים גל חום במדינה ואני מבקש שתהיו פחות בשמש ותשתו יותר מים". נתניהו לא היה קשוב לאזהרת משרד הבריאות שרק יומיים קודם לכן קרא לציבור, ובעיקר לאוכלוסייה המבוגרת, להימנע ככל האפשר מחשיפה לחום ולשמש וממאמץ גופני שאינו הכרחי, להקפיד לשתות מים ולהימצא, ככל האפשר, במקומות ממוזגים.
גם אם גלי חום בחודש יולי אינם חדשים לאזרחי ישראל, שינויי האקלים הופכים אותם לארוכים ועוצמתיים יותר – וכך גם למסוכנים יותר. מעלייה בתמותה העודפת (עלייה במספר הנפטרים ביחס ליום ממוצע), לעומסים על מערכת הבריאות בשל תחלואה הקשורה בחום ועד לצורך לחשוב מחדש על שעות העבודה, כדי להגן על העובדים מפני נזקים בריאותיים. אף על פי שהעתיד ברור כשמש כבר שנים, הרשויות מתמהמהות, ומותירות את האזרח חשוף למציאות המשתנה.
בשירות המטאורולוגי מתארים את גל החום הנוכחי – שעוד יגלוש לימים הבאים, כחריג מבחינת משכו. "קרוב לוודאי שחודש יולי יתגלה כאחד החמים שהיו לנו, עם תקופה ממושכת של תנאים שרביים בפנים הארץ ורוחות חלשות מהרגיל", אומר ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי. גם אם גל החום הנוכחי נחשב כעת חריג, משנה לשנה הוא יהפוך להיות הנורמה.
גלי החום צפויים להתגבר בחודשים יוני עד ספטמבר עד אמצע המאה לכדי כשבעה גלים בשנה, לעומת כארבעה כיום. ברחבי הארץ נחווה גידול של כ־30% במספר הימים החמים, ולפי תרחיש הייחוס של רשות החירום הלאומית, בכל אזורי הארץ יכולה הטמפרטורה לטפס בגל חום לכדי 49 מעלות, ובחודש אחד יכולים להתרחש שני גלי חום ארוכים בזה אחר זה. ההתחממות הגלובלית הנגרמת בשל פעילות האדם כבר חיממה את ישראל ב־1.55 מעלות בממוצע מאז 1950 וקצב ההתחממות בה עלה פי שלושה בעשורים האחרונים. שמונה מהקיצים החמים ביותר שנרשמו בארץ התרחשו ב־15 השנים האחרונות.
בכל גל חום ישנה תמותה עודפת של כ־45 ישראלים בממוצע
הישראלים אמנם מאוקלמים ומורגלים טוב יותר לחום מאשר אזרחים במדינות אחרות, בין היתר בשל הימצאותם של מזגנים רבים בבתים, אך גם הם אינם יכולים להימנע לחלוטין מהשלכות גלי החום על הבריאות. לפי בדיקה שנעשתה במשרד להגנת הסביבה, בכל גל חום ישנה תמותה עודפת של כ־45 ישראלים בממוצע. שמונה גלי חום שנבחנו הובילו לתמותה עודפת של 363 אנשים. לפי תרחיש הייחוס של רשות החירום הלאומית, גלי החום יעלו את התמותה העודפת בכ־8.5% מעל הממוצע, וממוצע האשפוז עקב מחלות לב וכלי דם יהיה גבוה ב־15%-10%.
תמותה היא כמובן רק קצה השרשרת. בגלי חום קיצוניים גם מערכות הבריאות עלולות להתמודד עם עומס; בגל חום בספטמבר 2020, לדוגמה, במשך יממה העניקו במד”א טיפול רפואי ליותר מ־230 בני אדם שסבלו מפגיעות חום. מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצאו קשר בין עלייה באשפוזים בבתי החולים ובין גלי החום, שכן הם מחמירים מצבים בריאותיים שונים. ממצאים ראשוניים ממחקר שנערך על ידי פרופ’ גלית וינשטיין, ד”ר מיה נגב ופרופ’ שלומית פז מאוניברסיטת חיפה, במימון הקרן הלאומית למדע, מעלים שעומס חום בינוני היה קשור לסיכון גבוה בכ־20% לשבץ מוחי שבוע לאחר מכן, בהשוואה לימים שבהם לא היה עומס חום. כשמדובר בעומס חום קיצוני – המחקר גילה קשר לסיכון גבוה ב־23% לשבץ מוחי לאחר שבוע. בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת חיפה מצביע על כך שגלי חום קשורים לסיכון עודף של 11.7% בתמותה עקב מחלות לב. בוועידת האקלים האחרונה משרד הבריאות הציג את ממצאיו הראשוניים של דו”ח שלפיו קיים קשר בין האקלים המשתנה לבין מספר האשפוזים עקב מחלות לב, מוח וכלי דם פריפריים בסביבה עירונית וישנה עלייה במספר האשפוזים כשהטמפרטורות עולות. ההשפעה נמצאה בגילי 70 ומעלה, ובייחוד אצל נשים בעונת הקיץ.
לכ־20% ממשקי הבית בעשירון התחתון אין מזגן
מזגן יכול להציל חיים בעת גלי חום, ובישראל הוא אכן מצוי בשיעורים גבוהים בבתים בהשוואה לעולם. אך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לכ־20% ממשקי הבית בעשירון התחתון אין מזגן בביתם. כשתשלומי החשמל עולים והחיים הולכים ומתייקרים, גם אלו שהצליחו להתקין מזגן יחשבו פעמיים לפני שידליקו אותו. לפי דו”ח ארגון לתת לשנת 2022, 44.2% מנתמכי הסיוע בישראל נאלצו לבחור באופן תדיר בין תשלום חשבון החשמל ובין רכישה של מוצרים בסיסיים.
אף שבשנת 2018 החליטה הממשלה כי משרדי הממשלה יכינו תוכניות היערכות לשינויי האקלים, למערכות הבריאות והרווחה עדיין אין תוכנית היערכות למשבר, והפגיעים ביותר עלולים לשלם על כך מחיר. לפני שנה אמרו במשרד הבריאות כי תוכנית כוללת להיערכות מערכת הבריאות לשינויי האקלים נמצאת בתהליכי אישור מתקדמים במשרד, אך זו לא אושרה, תוקצבה ופורסמה עד עתה.
"לפני 20 שנה היה גל חום קיצוני שהדהים את אירופה וגרם ל־70 אלף מקרי תמותה עודפת. זה תפס את היבשת לא מוכנה, וגרם למערכות הבריאות לעשות עבודה רצינית כדי שאסון גדול כזה לא יקרה שוב", אומרת נגב. "יש מדינות שיש בהן מערכות התרעה ישירות לאזרח, זיהוי אוכלוסיות בסיכון, קשר למערכות הרווחה שיכולות להגיע מראש לאנשים החשופים והפגיעים ולהסביר להם איך להתנהג. המדינות דואגות למרכזי קירור בריכוזי אוכלוסייה – מקומות שבהם אנשים שסובלים מעוני אנרגטי יכולים לשהות במקום קריר ומונגש כגון מתנ"ס, ספרייה או בית ספר, בחינם. יש סיוע כלכלי למימון מיזוג ונעשית עבודה חברתית וקהילתית עם אוכלוסיות בסיכון".
1 צפייה בגלריה
שר הבריאות משה ארבל. לפני שנה אמרו במשרד כי תוכנית כוללת להיערכות מערכת הבריאות נמצאת בתהליכי אישור מתקדמים, אך זו לא פורסמה עד עתה
(יואב דודקביץ')
נגב מדגישה שישראל אמנם מורגלת לחום, אך אינה חסינה: ״ישראל היא מדינה חמה גם לפני שינוי אקלים ויש בציבור ובממשלה תחושה שאנחנו רגילים לזה ומאוקלמים. אבל עומס החום הולך וגובר, ויש גבול ליכולת ההסתגלות הפיזיולוגית שלנו לשינויים המהירים. אנשים עם תחלואה כרונית, השמנה, מחלות לב, נשימה, סוכרת, כליות, אנשים מעל גיל 65, תינוקות, אנשים מוגבלים בניידות, ואנשים שעובדים בחוץ בבניין, חקלאות, ניקיון, שליחויות ועוד ־ כל אלה פגיעים יותר וחשופים יותר, אבל אף אחד לא חסין״.
נגב מסבירה שלמערכת הבריאות יש אחריות בנושא ההיערכות וגם למודעות הציבור. ״מהמחקרים שלנו עולה, למשל, שקשישים בישראל שסובלים מתחלואה כרונית לא מודעים לסיכון המוגבר הנשקף לבריאותם. אנחנו רואים כבר היום שבעת גלי חום יש עלייה לסיכון בשבץ והתקפי לב. ממחקרים בעולם עולה שבגל חום יש גם עלייה בתאונות דרכים, פשיעה, אלימות כלפי נשים והתאבדויות. למרות זאת, במשרד הבריאות אין אף עובד במשרה מלאה שאחראי על שינויי אקלים ואין תקציב לנושא הזה ואין אף בית חולים בישראל שיש לו תוכנית סדורה לאיך להיערך להחמרה של שינויי האקלים. לכן, על מערכת הבריאות להיערך לשינויי אקלים, להיערך לגלי חום קיצוני שמלווים בעלייה בתחלואה, אשפוזים ואף תמותה, להיערך להפסקות חשמל, כולל בבתי חולים, ולפעול ברמה הבין־משרדית: לקדם ביחד עם מערכת הרווחה פתרונות לאוכלוסיות מוחלשות, ביחד עם משרד העבודה תקנות לעבודה בגלי חום, וביחד עם מינהל התכנון והרשויות המקומיות ערים בריאות עם הלכתיות וצל״.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: ״בשנה שעברה נעשתה עבודה למיפוי וזיהוי הצרכים והפעולות הנדרשות לקידום הנושא במסגרת התוכנית להיערכות מערכת הבריאות לשינויי אקלים. במסגרת זו נבנה מאגר נתונים שבו יש נתונים מהעשור האחרון, כך שבעזרת הצלבת מידע על תחלואה ותמותה אל מול הנתונים המטאורולוגיים ניתן יהיה לזהות וללמוד את השפעות האקלים על הבריאות. על בסיס הנתונים הללו נעשית הערכה מספרית של המקרים הפוטנציאליים כתוצאה מהשפעה של גל חום, הערכה שמתבטאת במספר אשפוזים עקב בעיית לב וכלי דם. הנתונים האלו מהווים חלק משמעותי בתרחיש השפעת גל חום בתוכנית להתמודדות עם גלי חום״.
