עירוב תחומים שמביא להחלטות רעות - תמ"א 38 עדיין נחוצה
עירוב תחומים שמביא להחלטות רעות - תמ"א 38 עדיין נחוצה
ההחלטה לבטל את תמ"א 38 ודרך ביצועה מבטאות אי-הבנה של הצרכים בשטח. השימוש בכלי המיסוי לביטול – עירוב תחומים לא קשורים. מצערת הכניעה לראשי הרשויות שעשו הכול על-מנת לא ליישם את התוכנית בתואנות שונות מטעמים אישיים שהועדפו על פני בטחון התושבים
תוכנית תמ"א 38 נולדה מתוך נקודת הנחה שמרכז הכובד והנחיצות שלה נובע מחשש לנזקים בנפש וברכוש בהתקיים אירוע של רעידת אדמה או חלילה ירי טילים. משהוגדרו החששות והאיומים, נכתבה התוכנית שהתיימרה להסיר חסמים בירוקרטיים וכן להקל במיסוי ובהיטלים על מנת להגביר את האטרקטיביות שלה. הן הוועדות התכנוניות והן ועדת הערר הונחו לטפל בבקשות להיתרים ועררים בהקדם, על מנת לתת לה תוקף. תוך שנים ספורות התגלו הבעיות כאשר מצד אחד התברר כי בקשה להיתר של בניין בודד במנותק מתוכנית סביבתית יוצרת מפגע תכנוני ועומס מסיבי על התשתיות, ומצד שני, הרשויות המקומיות דרשו כי ישולמו להן היטלי השבחה, גם בגין תוכניות מבוססות תמ"א 38. התוכנית עברה מספר שינויים, ובצד אלו, קמו תוכניות אחרות שמטרתן לפתור את הבעיות ונועדו לייצר התחדשות עירונית.
חולשותיה של תמ"א 38 הביאו ללחצים לביטולה, ובסופו של דבר בפועל כך אכן הוחלט, כאשר אין כל ספק כי התוכנית עדיין נחוצה כתוכנית משלימה. נבהיר: ברור שדרך המלך היא תכנון סביבתי של גושי תכנון, ואולם, במקרים רבים עומד בניין בודד שיש לתת לו פתרון, בין משום שלא ניתן לקשור אותו לבניינים אחרים, שלא מצויים בסביבה או שכבר מיצו זכויות תמ"א 38, בין אם הבניינים האחרים בסביבה חדשים יחסית, ובין אם הסביבה הקרובה נושאת אופי שונה (צמודי קרקע או מסחרי). הניסיון לבטל את התוכנית, הוא ניסיון לומר לאנשים - אתם לא תקבלו הגנה מפני רעידת אדמה או טילים, מפני שלמזלכם הרע, לא ניתן לשלב את הבניין יחד עם בניינים אחרים בתוכנית סביבתית.
חמור יותר הוא השימוש בכלי המיסוי על מנת לבטל את התוכנית. לחצי ראשי רשויות להחזיר לתמונה את תשלום היטלי ההשבחה מערב בין נושאים שאינם קשורים כלל - בין תכנון מודרני והגנה מפני רעידות אדמה וטילים, לבין מכשיר שנועד למלא את כיסי הרשויות בכספים שלא בהכרח מגיעים להן.
לשם דוגמה: בתי תוכנה וחברות הזנק משלמות ארנונה בשיעורים נמוכים עקב החלטת ממשלה לקדם סקטור זה. יוצא שהרשויות (למעשה, תושבי העיר) משתתפות בקידום סקטור מסוים על פי החלטת ממשלה שמתעדפת את תחום ההייטק. באותה מידה, קידום תמ"א 38 מהווה החלטת ממשלה לקדם את ההגנה לתושבי המדינה, ובאותה מידה, הוויתור על היטלי ההשבחה משמש ככלי לקידום אינטרס ברמת המדינה.
אלא, שכאן בחר משרד הפנים להשתמש במכשיר המיסויי על מנת לבטל בפועל תוכנית, והקביעה כי מיזמי תמ"א 38 לא יהיו פטורים מהיטלי השבחה, הוא עירוב תחומים לא קשורים ושימוש במכשיר שלא ממין העניין. בכל הכבוד, אם המדינה מעוניינת במתן הגנה לתושביה, היא חייבת לתמרץ את המעורבים בנושא על מנת שיממשו את התוכנית. כידוע לכל, מיסוי הוא מכשיר מדכא התפתחות עסקית ומדכא יכולת מימוש של תכנית רבת חשיבות.
יתרה מכך, ההחלטה לבטל בפועל את תכנית תמ"א 38 בדרך זו מבטאת אי הבנה של הצרכים בשטח ומתן פתרון במקרים מתאימים, וכניעה לראשי הרשויות שלאורך כל חיי התוכנית (לפחות חלקם) עשו הכול על מנת לא ליישם את התוכנית בתואנות שונות ותוך יישום דעות וטעמים אישיים, על פני בטחון התושבים. חבל מאוד.
