שרת הפנים הראשונה; האם איילת שקד תחולל שינוי במדיניות ההגירה בישראל?
שרת הפנים הראשונה; האם איילת שקד תחולל שינוי במדיניות ההגירה בישראל?
שקד היא האישה הראשונה הנכנסת לתפקיד במינוי קבוע לאחר שנים רבות של שרי ש"ס אשר התאפיינו בכשלים ביורוקרטיים. האם מדובר בעוד תפקיד עבור הפוליטיקאית המחושבת או שמא תחולל שינוי של ממש במדיניות ההגירה לישראל?
יחד עם סיום כהונתו הממושכת של בנימין נתניהו כראש ממשלה, הסתיימה גם כהונתו של אריה דרעי, אשר כיהן כשר פנים בחמש השנים האחרונות. לעומת משרדי ממשלה אחרים בהם מכהנים שרים ממפלגות שונות, משרד הפנים נמצא בידי מפלגת ש"ס במשך כ-20 שנים במצטבר משנת 1984 וכ-9 שנים במצטבר משנת 2009. תקופה כה ממושכת של שרי ש"ס לדורותיהם במשרד הפנים אפשרה למפלגה החרדית להותיר חותם אמיתי על דמותו בכלל, ועל גיבוש מדיניות הגירה לישראל, בפרט.
איילת שקד היא האישה הראשונה המכהנת כשרת הפנים (אם לא מחשיבים חודש וחצי של גולדה מאיר לפני 51 שנים). כניסתה של שקד לתפקיד מהווה אתגר פוליטי לא פשוט להנהיג סדר יום המבדל אותה ממפלגת ש"ס החרדית (בה נשים אינן מורשות לכהן בתפקיד שר) ולהנהיג סדר יום חדש המשקף את השקפותיה.
רשות האוכלוסין וההגירה היא זרוע ביצועית של משרד הפנים האמונה על הסדרת מעמדם של אזרחים זרים בישראל. מדובר בסמכות רחבה ביותר החולשת על מגוון רחב של נושאים כגון מתן אזרחות לבני זוג זרים של ישראלים, מעמדם של מבקשי מקלט ועד למגבלות על כניסת תיירים בתקופת הקורונה. במאמר קצר זה נסקור כמה מהאתגרים העומדים בפני איילת שקד ברשות האוכלוסין וההגירה ונבחן האם מינוייה כשרה במשרד הוא בשורה של שינוי או המשך ישיר של קודמה בתפקיד.
הסדרת מעמדם החוקי בישראל של ילדי עובדים זרים ומשפחותיהם
כידוע, בישראל אין זכאות לאזרחות למי שנולד בשטח המדינה אלא רק למי שנולד לאזרח ישראלי. מצב זה יצר אלפי ילדי עובדים זרים החיים עם משפחותיהם ללא מעמד ובניגוד לחוק. בעקבות עבודת מטה ומסקנות וועדה ממשלתית, החליטה ממשלת ישראל בשנים 2006 ו-2010 לתת מעמד לילדים של עובדים זרים השוהים בישראל שלא כחוק. החלטות אלו העניקו מעמד לילדים קטינים הנמצאים למעלה מחמש שנים בישראל, להוריהם ולאחיהם.
מדיניות זו אפשרה לאזרחים זרים השוהים בישראל שלא כחוק לצאת מהצללים ולהפסיק לחשוש מרשויות אכיפת החוק. החלטות הממשלה העניקו למשפחות רבות של ילדים שנולדו בישראל סיכוי לחיים נורמליים וכניסה להליך שבסופו הילדים ישרתו בצה"ל ויהפכו עם בני משפחותיהם לאזרחים.
משנת 2010, ממשלת ישראל לא קיבלה החלטה דומה ובכך יצרה מחדש מציאות של עשרות אלפי ילדים חסרי מעמד עם הורים העובדים באופן לא חוקי בתנאים קשים כדי לפרנסם. האתגר של שקד אם כן הוא למצוא פתרון לבעיה זו המעניק לילדי העובדים הזרים ומשפותיהם אפשרות לחיים במסגרת החוק.
שיפור הנהלים של רשות ההגירה לישראל
רשות האוכלוסין וההגירה מפרסמת נהלים רבים ומורכבים המאפשרים לאזרחים זרים לקבל מעמד בישראל. יחד עם זאת, תנאי הנהלים מערימים קשיים רבים ומיותרים על המבקשים והאכיפה מתבצעת באופן דרקוני, וללא רגישות לפרטים הספציפיים של כל מקרה ומקרה.
נביא כמה דוגמאות. נוהל הורה קשיש מיועד לתת מעמד להורה של אזרח ישראלי מעל גיל 62 (אם) או 65 (אב) ללא בן זוג או ילדים זולת האזרח הישראלי. פעמים רבות ישראלים מבקשים מעמד מכוח נוהל זה להורים מתחת לגיל 62 או 65 עם מצב רפואי קשה ביותר הזקוקים לעזרתם ובכל זאת מסורבים מטעמים טכניים שאינם בגיל המתאים.
דוגמא נוספת היא נוהל אלימות במשפחה אשר נועד לתת מעמד חוקי לאזרחיות (או אזרחים) זרות הנמצאות בהליך להסדרת מעמדן מכוח זוגיות לבן זוג ישראלי וסובלות מאלימות מצד בן הזוג. נוהל אלימות במשפחה נועד לעודד נשים מוכות להתלונן על בן זוג ישראלי מכה ללא חשש שההליך להסדרת מעמד מכוח זוגיות ייפסק ומעמדן החוקי בישראל יישלל. הבעיה בנוהל זה היא שכניסתו לתוקף מתחילה רק לאחר שנתיים וחצי במקרה של נשים נשואות לישראלי ולאחר חמש שנים לבנות זוג שאינן נשואות לישראלי. כלומר נשים מוכות בשנים הראשונות להליך חוששות בצדק מגירוש בחזרה למדינת המוצא במקרה בו ידווחו על אלימות כלפיהן.
על כן נראה שיש לערוך סקירה מקיפה של תנאי הנהלים כך שיגשימו את תכליתם להעניק מעמד לאילו הזקוקים לכך.
טיפול בתופעה המקוממת של אי מענה הרשות לפניות הציבור
אחת התופעות שהשתרשו ברשות האוכלוסין וההגירה הוא זמני המתנה ממושכים לתגובה המצריכים פנייה לערכאות. מבדקה שערך משרדנו מול הרשות עולה שבכל שנה מוגשים מאות עררים ועתירות לבתי הדין ולבתי המשפט בעקבות סירוב של רשות האוכלוסין לתת מענה לפניות של אזרחי ישראל ושל אזרחים זרים. התוצאה היא הפרת חובת הרשות לתת מענה בפרק זמן סביר, אבדן אמון הציבור ברשות ויצירת עומסים כבדים על בתי הדין ובתי המשפט.
האם שקד תחולל שינוי ברשות האוכלוסין וההגירה?
שקד מחזיקה בעמדות נחרצות לגבי החשיבות של חיזוק "זהות היהודית" ורוב יהודי במדינת ישראל. כשרת משפטים, קידמה שקד שורה של צעדים כגון גירוש מסתננים, סנקציות נגד מהגרים בלתי חוקיים ושלילת סיוע משפטי חינם למהגרים ומבקשי מקלט. בשנת 2017 תקפה שקד את פסיקת בגץ נגד נקיטת סנקציות נגד מבקשי מקלט המסרבים לעבור למדינה שלישית ואמרה כי: "שאלת הרוב היהודי לא רלוונטית עוד בשיח המשפטי, כשמדברים על מסתננים מאפריקה המערכת המשפטית פוסלת פעם אחר פעם את הניסיונות להרחיק אותם. זכויות אדם לא מנותקות מהאתגרים הציוניים".
הבעיות שנסקרו מעלה הן תוצר ישיר של מדיניות המקשה על אזרחים זרים לא יהודים לקבל מעמד בישראל. לכן על פניו נראה ששקד תמשיך את הקו הברור של מדיניות נוקשה באכיפת נהלים והשתהות בטיפול בבקשות.
מצד שני, נהלים כמו נוהל אלימות במשפחה נועד לקדם זכויות נשים אשר גם חשובות לשקד. כמו כן נראה שפועלה של שקד לשמור על רוב דמוגרפי יהודי יכול להתאזן מול השקפותיה הליברליות לגבי הזכות לחיי משפחה של אזרחים ישראלים, ערכים אוניברסליים כמו כיבוד הורים הבאים לידי ביטוי בנוהל הורה קשיש ומנהל תקין לפיו אין להתעלם מבקשות של אזרחים למענה מהרשות מנהלית.
נקודה נוספת היא ששקד החילונית שמה דגש על רוב דמוגרפי יהודי לאומי לעומת מפלגת ש"ס החוששת מיציאה בשאלה בקרב ישראלים יהודים. הבדל תפיסתי זה עשוי לבוא לידי ביטוי בגישה מקלה יותר כלפי ישראלים המבקשים להסדיר מעמד חוקי לאזרח זר לא יהודי מכוח זוגיות או קרבת משפחה.
מאת עורך דין טל אופיר, שותף מנהל, סניף תל אביב, כהן, דקר, פקס ברוש
