פרשנות נתניהו וסמוטריץ' לא ניסו לייצר מראית עין של רצינות, גם לא עבור חברות הדירוג
פרשנות
נתניהו וסמוטריץ' לא ניסו לייצר מראית עין של רצינות, גם לא עבור חברות הדירוג
הדיון אתמול על התקציב התנהל ללא הדרג המקצועי באוצר וכמעט בלי נתונים, למרות החשיבות שלהם במיוחד בעת הנוכחית. ככה זה כששימור השלטון בכל מחיר גובר על הצורך לשדר רצינות מול איום הורדה נוספת של דירוג האשראי
ביום שני בערב שני משרד האוצר שיגר הודעה לקונית על כך ש"ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ומנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר נועדו הערב בלשכת ראש הממשלה בירושלים לדיון ראשוני בנושא תקציב המדינה ל־2025, שיאושר בכנסת עד סוף 2024", בצירוף תמונה מהאירוע.
קשה לדמיין דיסוננס גדול מאוד בין הטקס שמבטיח כי עד סוף השנה יהיה תקציב מדינה מאושר למה שנראה בתמונה: שלושה פוליטיקאים (נתניהו, סמוטריץ' ושמחון), עורך דין מומחה בדיני נדל"ן (הייזלר) ונגיד בנק ישראל ביניהם. התמונה בלטה דווקא בגלל מה שלא הופיע בה: בחדר הענק לא נכח אפילו גורם מקצוע אחד מהאוצר, לא היו מצגות ורק הנגיד טרח להציג משהו. השולחן הענק היה ריק - כמו שניתן לתאר שהדיון עצמו היה.
הדיסוננס עוד יותר בוטה כאשר מסתכלים על התמונות מאותו האירוע לפני שנה וחצי. אז, בפברואר 2023, ראש הממשלה, שר האוצר והממשלה היו זהים, והדיון שכונס היה רווי משתתפים ועם הצגת נתונים.
השלב הראשון בתהליך התקצוב הוא הצגה של המסגרת המאקרו־כלכלית: מה הצמיחה הצפויה ובעיקר מה קצב ההכנסות הצפוי ל־2025. מי שאחראי על הכנת העבודה הקריטית הזו הוא הכלכלן הראשי ד''ר שמואל אברמזון, שלא הוזמן ולא נכח בדיון הראשוני.
אם כן, באילו תנאי פתיחה מאקרו־כלכליים ייכנס המשק ל־2025? מהן ההכנסות הצפויות לאותה שנה? כנראה שהנוכחים בפגישה העדיפו לא לשמוע כי תחזית הצמיחה לשנה הזאת ול־2025 ירדה, ותחזיות האינפלציה והאבטלה עלו. בדיון תקציב "רגיל", מיד לאחר הצגת התחזיות, היה אמור לדבר האיש שמבין בתקציב המדינה, כפי שמסגיר שם התפקיד שלו - הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס. אלא שגם הוא לא נכח ואף סורבה בקשתו להופיע שם. כלומר, הוא לא הציג בפני קברניטי המדינה מה היקף ההוצאה ומה הרכבה - כמה לביטחון, כמה לתשלומי ריבית וכמה לחינוך לדוגמה.
גרדוס גם לא היה בדיון כדי לומר שהגירעון התוצאתי, נכון להיום, כבר עומד על 5.2% תמ"ג ולא עובר את חברות הדירוג. הממונה על התקציבים היה אמור להציג את ההשלכות של הגירעון הנוכחי אחרי שנתיים של גירעון מתפרע (5% תמ"ג ב־2023 ו־7% תמ"ג לפחות ב־2024), ומהן החלופות שעומדות בפני מקבלי ההחלטות כדי להפחית את הגירעון. אך כאמור, הממונה על התקציבים נחסם בדיון על התקציב כי הוא עשה טעות פטאלית לפני חודש: הוא כבר חשף את הקלפים והסביר מדוע יש צורך קיומי להפחית את הגירעון ב־30 מיליארד שקל, שהם כ־1.5% תוצר, והציג צעדים וחלופות בסך 100 מיליארד שקל לצורך כך. לכן, מבחינת נתניהו וסמוטריץ' עדיף והגיוני להשאיר את גרדוס מחוץ לחדר.
איש דרג מקצועי נוסף שהיה צריך להשתתף בדיון על תקציב 2025 הוא מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', שהיה צריך להסביר מה קורה בזירת המס, אבל גם הוא לא הוזמן.
מי שדווקא כן נכח בפגישה הוא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, המקורב לראש הממשלה ומשמש כחותמת מקצועית לרעיונותיו. שמחון כבר קבע כי הצמיחה ב־2025 תהיה "כמו בקורונה", אף שאין קשר בין המגפה הגלובלית למלחמה המתמשכת שייחודית לישראל, וכי אין צורך בהעלאת מסים כי המגמה משתפרת, אף שהצורך בהגדלת הכנסות המדינה הוא קבוע על רקע העלייה בתקציב הביטחון ותשלומי הריבית - גם הם קבועים.
במהלך דיוני תקציב תמיד עולות סוגיות, הצעות וחלופות שחובה לפי חוק לבחון את חוקיותן. אבל גם היועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד אסי מסינג לא הוזמן לפגישה, מה שמרמז כי אולי עבור נתניהו וסמוטריץ' חוק יסודות התקציב, שהוא חוק יסוד במדינת ישראל, הוא בגדר המלצה.
עוד בעל תפקיד חשוב מהדרג המקצועי שלא נכח בפגישה הוא החשב הכללי באוצר רו"ח יהלי רוטנברג. מדובר באיש שמגייס את החוב שעליו נשענת כל התשתית התקציבית ובעיקר מי שנמצא בקשר שוטף עם חברות דירוג האשראי, ששוקלות להוריד לישראל את הדירוג שוב בטווח של שנה. רוטנברג היה חביב על סמוטריץ' ונתניהו, אך הוא אמר שחייבים להוריד את החוב – ופעם, ככל הנראה כי התבטא "לא נכון", גם עליו ויתרו בדיון. מעניין איך נשמעה השיחה בינו לכלכלני חברות הדירוג שאיתן הוא מנהל קשר עתיק יומין: "שלום יהלי! ראינו שהתחלתם לגבש תקציב מדינה. מה תקרת הגירעון? מה ההוצאות? איפה הקיצוצים והעלאות המס?", והוא משיב: "לא יודע, לא הוזמנתי".
דיון בתקציב בלי הממונה על התקציבים, בלי הכלכלן הראשי ובלי החשכ"ל הוא כמו דיון על יציאה למלחמה בלי הרמטכ״ל. הדברים מקבלים משנה תוקף במצב הכלכלי הקיים והמאוד מורכב, כאשר מפת הסיכונים של המשק הישראלי עמוסה באורות אדומים והוא מתקיים סביב אי־ודאות ואי־יציבות גיאופוליטית חסרות תקדים.
תקציב המדינה הוא אירוע מכונן וקריטי שמתאר את סדרי העדיפויות הכלכליים של המדינה וקובע את הקצאת כספי הציבור, לכן הוא הפך לחוק (חוק התקציב). אסור לשכוח אפילו לרגע כי הכספים שעל השולחן אינם הכספים האישיים של ראש הממשלה ושר האוצר, אלא של האזרחים, ולכן נקבע כי התהליך יהיה מקצועי, לפי כללים ברורים, עם עבודת מטה מסודרת, על בסיס נתונים ומידע. לכן ישנה גם חשיבות גבוהה לנוכחותה של הפקידות המקצועית.
בדיוני התקציב "הנוסף" של 2023 ו־2024, אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נוכחות נגיד בנק ישראל צרמה לראש הממשלה ולשר האוצר והוא לא הוזמן. כעת הממונה על התקציבים והכלכלן הראשי צורמים אז לא מזמינים אותם, כאילו מדובר באירוע פרטי או מפלגתי. איך מתחילים דיוני תקציב אם אין לראש הממשלה ושר האוצר מושג מה הצפי בהכנסות ובהוצאות?
נראה שהרשלנות של הממשלה ברמה כל כך גבוהה, שאפילו בתמונה מהדיון לא טרחו למראית עין של רצינות בסגנון ניירת ובקבוקי מים על השולחן. אבל כנראה שלנסות "לעבוד" על חברות הדירוג זה כבר מיושן. ב־2024, המטרה היא להחזיק את השלטון בכל דרך אפשרית. העיקר ששר האוצר מחייך בתמונה מהדיון. אם הוא מחויך - האזרחים לא צריכים לדאוג. כמו שכבר אמר בתגובה להורדת הדירוג של מודי'ס: “הכלכלה תישאר יציבה בעזרת השם".
