פרשנותההסלמה בצפון לא מונעת את קידום חוק ההשתמטות
פרשנות
ההסלמה בצפון לא מונעת את קידום חוק ההשתמטות
הואצו הדיונים בין הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון ושל ועדת חוץ וביטחון לניסוח חוק השתמטות מוסכם, וכבר בשבוע הבא הוועדה תכונס לאישור החוק. יעד הגיוס: 3,000 אברכים בשנה. בינתיים, התרחבות המלחמה מעכבת את הגשת תקציב 2025
התרחבות המלחמה בצפון, ירי הרקטות והטילים למרכז הארץ בימים האחרונים והתייצבותן של איראן, עיראק וסוריה לצד חיזבאללה, השקיטו במידה מסוימת את הריבים והחיכוכים בקואליציה, והגבירו את התמיכה בראש הממשלה. עד המשבר הבא.
המשקעים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון יואב גלנט לא נעלמו, אבל הן גלנט והן הרמטכ"ל הרצי הלוי תומכים בהחלטת נתניהו לפתוח במערכה צבאית בצפון מול חיזבאללה. הדחתו של גלנט מתפקיד שר הביטחון נדחתה לבינתיים עד שהמצב הביטחוני יירגע, אך נתניהו לא חזר בו מהחלפת שר הביטחון. המיועד לתפקיד, ח"כ גדעון סער (הימין הממלכתי), הודיע בערב שבת שהוא מוותר כעת על המינוי בגלל המצב. כלומר, עם רגיעה במצב הביטחוני, לפחות מכיוון צפון, יחזרו הדיונים לצירופם של ארבעת חברי הכנסת מהימין הממלכתי לקואליציה. נציין כי עדיין לא ברור אם סער אכן ימונה לשר הביטחון בעתיד, או לכל תפקיד שר אחר.
בתוך כך, הפרסומים בשבוע שעבר על ההסכם הקואליציוני שנרקם עם סער פגעו בתדמיתו הציבורית. כעת הימין הממלכתי אומנם לא בקואליציה, אבל גם לא כחלק מבלוק האופוזיציה.
בינתיים, נתניהו קירב אליו את השר לביטחון פנים ויו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר והחל לשתף אותו בהתעייצויות ביטחוניות. אומנם בן גביר לא צורף לקבינט המלחמה, כפי שתבע לאחרונה, אבל הוא משתתף בדיונים ביטחוניים אצל ראש הממשלה, כמו גם שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'.
גם שר השיכון ויו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף, שרק לפני מספר שבועות איים על ראש הממשלה ש"אם אין חוק גיוס – אין תקציב", הביע תמיכה בנתניהו לקראת נסיעתו היום לעצרת האו"ם. גולדקנופף צייץ ברשת X "נסיעתו של נתניהו לאו"ם היא בעלת חשיבות הסברתית ואסטרטגית מהמעלה הראשונה. ישראל זקוקה לגיבוי בינלאומי במלחמתה ורה"מ הוא האיש הנכון במקום הנכון לעשות זאת". עם זאת, לגיבוי התווספה גם עקיצה: "זכות שמירת השבת תגן על עם ישראל ותעמוד לך להצלחה". לנוכח חשש לפתוח חזית עם החרדים, נתניהו ייצא לארץ רק במוצאי שבת. גם הפעם, כמו בביקורו האחרון בארה"ב, את רוב סוף השבוע יבלו הזוג נתניהו אצל האמריקאים, ככל הנראה יחד עם הבן יאיר.
חוק השתמטות נוח בדרך
הכנסת תאשר ביום ראשון בקריאה השנייה והשלישית את חוק התקציב הנוסף ל־2024, בהיקף של 3.357 מיליארד שקל, שנועד ברובו להמשך מימון המפונים מהצפון. ועדת הכספים אישרה את החוק השבוע, כשיו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה) מסייע לממשלה.
בתוך כך, נתניהו כבר הודיע בתחילת השבוע בוועדת חוץ וביטחון שהממשלה תקדם יעד גיוס של 3,000 אברכים בשנה. נתניהו נקב במספר הזה כי עליו החרדים מוכנים להתפשר, מבחינתם המספר כולל הרבה מן האברכים שנושרים מהישיבות, וקל להגיע אליו. במקביל, הואצו הדיונים בין הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון לייעוץ המשפטי של ועדת חוץ וביטחון לניסוח חוק השתמטות מוסכם. לאחר השגת הנוסח, תכונס ככל הנראה כבר בשבוע הבא ועדת חוץ וביטחון לצורך אישור החוק.
כעת, בזמן שמטוסי חיל האוויר מפגיזים בלבנון, עמדת מערכת הביטחון תוגמש כדי למצוא ניסוח מפולפל שירצה את החרדים כדי שיאפשרו את חקיקת החוק. הסכמה בין מערכת הביטחון ליועמ"ש ועדת חוץ וביטחון תאפשר ליו"ר הוועדה יולי אדלשטיין לקדם את החוק וגם את החוק להעלאת גיל הפטור מצה"ל.
בקואליציה מתעקשים לחוקק את חוק ההשתמטות עוד לפני אישור התקציב ל־2025, גם אם יכלול יעד של 3,000 אברכים בשנה בלבד. זאת מפני שחקיקת החוק תאפשר להחזיר את ההטבות שלהן זוכים האברכים בישיבות וכן בתשלומי מעונות היום. במפלגות החרדיות ערים לכך שיוגשו עתירות לבג"ץ נגד החוק, אבל עד שחוק ההשתמטות ייפסל, אם בכלל, על ידי בג"ץ, ייקח זמן ובינתיים ההטבות לחרדים ימשיכו. מלבד זאת, אם הנוסח של החוק ייקבע בהסכמת מערכת הביטחון, הדבר יקשה על בג"ץ לבטלו.
2025 תיפתח ללא תקציב
נתניהו וסמוטריץ' אומנם הבטיחו לאחרונה להגיש את תקציב המדינה ל־2025 לממשלה לקראת 8 באוקטובר, כלומר מיד לאחר ראש השנה. הם גם הודיעו שבאמצע נובמבר הוא יונח על שולחן הכנסת. אלא שנכון לעכשיו שרי הממשלה עדיין לא קיבלו זימון לישיבת ממשלה לדיון והצבעה על חוק התקציב ל־2025. ההערכה היא שגם בשל העיכוב וגם בגלל סמיכות הזמן לציון שנה לטבח 7 באוקטובר ופתיחת המלחמה, הדיון בממשלה על התקציב יידחה.
בכל מקרה, לנוכח הגברת הלחימה בצפון באוצר יצטרכו להעריך מחדש את ההוצאות ולשקללן בתקציב החדש. כך או כך, לנוכח העיכוב בזימון הממשלה ובשל כוונתו של סמוטריץ' להגיש לכנסת חוק הסדרים רחב, ההערכה בכנסת היא שהחוק לא יוגש לפני סוף נובמבר.
בשל גודלו של חוק ההסדרים, הכנסת לא תספיק לאשר את התקציב ב־31 בדצמבר 2024, אלא לכל המוקדם בתחילת אמצע פברואר 2025. המשמעות היא ששנת התקציב 2025 תתנהל במשך כחודשיים ללא תקציב מאושר. זאת, לאחר שבסוף 2024 יגיש האוצר תקציב לכנסת עוד חוק תקציב נוסף ל־2024. מדובר בהצעת חוק רביעית לשנת התקציב 2024: התקציב המקורי אושר ב־2023, בתחילת 2024 אושר תקציב מעודכן בעקבות המלחמה, ביום ראשון יאושר תקציב נוסף, ועוד אחד בדצמבר.
