ריאיוןיו"ר ארגון המתמחים: "הסכם השכר עם הרופאים נועד לשבור אותנו"
ריאיון
יו"ר ארגון המתמחים: "הסכם השכר עם הרופאים נועד לשבור אותנו"
"הסכם השכר המתגבש בין ההסתדרות הרפואית למשרדי הבריאות והאוצר הוא ביזיון"; "המתמחים הם לא קהל שבוי, נעבור להייטק"; "יש סימנים להגירה משוגעת של רופאים"; ד"ר ריי ביטון מתריעה שההתעלמות מהמתמחים דוחקת אותם, ואת כל מערכת הבריאות הציבורית, אל הקצה
"הסכם השכר המתגבש בין ההסתדרות הרפואית למשרדי הבריאות והאוצר הוא ביזיון", כך אומרת ד''ר ריי ביטון, יו"ר ארגון הרופאים המתמחים "מרשם". "מה שאנחנו רואים בהסכם הזה, באופן לא מפתיע, זה שהמתמחים לא מיוצגים בו. אתה יכול לראות שבהסכם אין פרק נפרד שעוסק בתנאים של המתמחים ומדבר על איך לשמר מתמחים במערכת, איך לוודא שיותר מתמחים מגיעים למקצועות במצוקה ואיך לתת בעצם מענה לבעיות ולקשיים שהעלו המתמחים לאורך השנים. בנוסף להיעדר הייצוג אתה רואה איך בעצם אוכלוסיית המתמחים מקופחת באופן קיצוני, אפילו שמדובר בתוספת שכר שאמורה לשקף את רמת המעורבות שלהם בטיפול בחולים ובעומס הטיפולי היומיומי בעקבות אירועי המלחמה".
התוספות משמרות את אי השוויון בין מתמחים למומחים בכירים וזו הבעיה העיקרית, רוב התוספות הן אחוזיות.
"מדובר על 9.5% העלאה בשכר הבסיס של הרופאים, שאצל רופא מתמחה מדובר על 750 שקל. בסעיף תוספת משימה לאומית, רופא מומחה יקבל 5,000 שקל; בעוד שהמתמחה באותו מקצוע — שבפועל הוא זה שנמצא רוב השעות, וזה שמטפל רוב הזמן בחולים — יקבל על אותו סעיף 1,500 שקל. זה מה שיגרום למתמחים להישאר במערכת? בטח שלא".
אחרי שחשפתי בשבוע שעבר את פרטי ההסכם בכלכליסט מיהרו להתקשר אלי ממשרד האוצר וטענו כי המתמחים כן מקבלים משהו — הם מקבלים תוספת להסעות.
"זה באמת מצחיק אותי. נושא ההסעות נדון כבר ב־2011 (אז הוקם ארגון מרשם, אחרי שההסכם הקיבוצי באותה שנה התעלם באופן מוחלט מדרישות המתמחים, א.פ). כבר אז דרשנו את זה. הם לא פתאום קמו והחליטו להיות נדיבים. היה שיח על זה שממש אוטוטו הסעיף ייכנס כחלק מההסכמים. אנחנו מדברים על אנומליה שלפיה לאוכלוסייה העוסקת בסיעוד יש אפשרות להסעות — אגב, בכל שעות היממה ללא קשר למרחק בין בית החולים לבית שלהם — בעוד שרופאים שעובדים 26 שעות ברצף עולים בתום המשמרת על ההגה אחרי שלא ישנו דקה. אז אנחנו צריכים להגיד תודה? אפשר לקרוא לזה בכלל הטבה כשאתה מחזיר רופא אחרי 26 שעות תורנות לביתו כדי שלא יסכן את עצמו או את הציבור? ודורשים מאיתנו להגיד תודה שהתחשבו בנו? זה פשוט לעג לרש. זה סעיף שהיה צריך להיכנס כבר לפני 13 שנה ואנחנו שמחים שהוא קורה עכשיו אבל זו בשום צורה לא הטבה בתנאי המתמחים".
על מעמד המתמחים: "זה כבר לא המתמחים של פעם שהיו עושים הכל כדי לסיים ולהגיע למעמד המיוחל של מומחה. היום יש הרבה אפשרויות בפרא־רפואה או בהייטק"
סירבו לבקשתכם להשתתף בדיונים ובמו"מ בטענה שאתם לא "ארגון יציג". זה פגע בך?
"אף שנראה שאנחנו מחוץ לשולחן המשא ומתן ואנחנו אולי לא נמצאים בחדר הרשמי, אנחנו נמצאים בכל זמן ובכל מקום סביב ההסכם הזה. אתה רואה באופן ברור איך זה בא לידי ביטוי ומה קורה כשאין ייצוג של המתמחים בשולחן המשא ומתן. לצערי אנחנו כבר רואים את הנולד: למרות שהתרענו ודיברנו על השבר, והצגנו לכל מי שהיה מוכן לשמוע על מה יקרה ביום שאחרי שייחתם הסכם — לצערי אנחנו מידרדרים במהירות לתהום. אני בטוחה שזה היה יכול להימנע אם קולם של המתמחים היה נשמע ומושמע על ידי ארגון המייצג באמת את הצרכים שלהם, ולצערי ההסתדרות הרפואית (הר"י- הארגון היציג) לא עושה זאת".
זה לא רק הר"י. שאלתי אחד מבכירי משרד הבריאות איפה המתמחים בהסכם והוא השיב לי: "מתמחה הופך למומחה".
"הקונספציה — גם באוצר, גם בהר"י וגם במשרד הבריאות לאורך השנים, שמתבטאת גם בהסכם הזה — מראה את חוסר ביכולת לראות את מכלול הדרך של הרופא. הם צריכים להבין שהיום אנחנו כבר לא קהל שבוי. זה כבר לא המתמחים של פעם שכל מה שהם היו יכולים לעשות זה לסיים התמחות — לא משנה מה יקרה — כדי להגיע למעמד המיוחל של רופא מומחה. הימים האלה הסתיימו. היום יש הרבה מאוד אפשרויות, הרבה יותר טובות, עם תנאים הרבה יותר מפתים: ההייטק בפריחה, עם כל מה שקשור לעבודות בחברות פארא־רפואיות. אנחנו כבר רואים את זה בכל מקום. גם הצעות עבודה שרופאות ורופאים מקבלים מבתי חולים נחשבים בחו"ל, עם תנאים מדהימים — הופכים את מערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל להיות כל כך לא אטרקטיבית והמתמחה הזה שיום אחד יהפוך להיות מומחה — הוא יהפוך להיות מומחה במדינה אחרת. או לחלופין פשוט לא יהפוך להיות רופא מומחה בכלל. הוא פשוט לא יעבוד כרופא. מי שבסופו של דבר ייפגע מזה הם רק האזרחים במדינת ישראל שכבר היום חסרים להם רופאים מומחים. תחשבו מה יקרה כשאנשים פשוט יפסיקו לעשות התמחות".
על מגמת ההגירה של מתמחים: "זו תופעה שאין לה אח ורע. גם חברי הקרובים מדברים על ללכת. בעבר רופאים היו יוצאים להתמחות כדי לשוב. היום אנשים יוצאים ועושים כל שביכולתם כדי לא לחזור"
הר"י החמיצה הזדמנות "להיפטר" מכם אם רק היתה מביאה כמה הישגים קטנים למתמחים, לא? היא היתה מוכיחה שאין צורך ב"מרשם", ארגון עצמאי רק למתמחים.
"להר"י יש ייצוג לפחות רשמי לפרוטוקול של מתמחים. הם היו באמת יכולים לעשות איזשהו מאמץ ובאמת לתת הטבות אמיתיות. אבל בהר"י מקפידים להחמיץ כל הזדמנות לייצג נכוחה את המתמחים — אפילו למראית עין. אם כבר היה בידי הר"י פורום מתמחים, יש לכם איזשהו עלה תאנה שאמור כביכול לייצג את האינטרסים של המתמחים, אבל זה לא בא לידי ביטוי ברמה הפרקטית בהסכם — וחבל. כי אפילו למראית עין זה חסר. הם היו יכולים לקבל איזה קרדיט על מהלך או הישג שהביאו עבור המתמחים. אבל בהר"י אפילו לא מרגישים צורך במראית עין של עבודה למען המתמחים, כי הם פשוט יודעים שמבחינתם המתמחים הם קהל שבוי. הם קהל שבעצם נזקק למעטפת ההגנה של הרופאים הבכירים. לכן הם לא מרגישים צורך לבזבז כביכול אף סעיף מההסכם למען המתמחים".
הם איבדו אמון בכם אחרי ההתנהלות שלכם בכל הנושא של המאבק לקיצור תורנויות. לא הייתם קיצוניים, קנטרנים ונגד כל דבר?
"לא רק שזה לא נכון אלא שבזכות המאבק ההרואי שלנו לאורך השנים האחרונות, הבאנו בשורה שהיא לא פחות ממהפכה במערכת הבריאות הציבורית. מהפכה שהביאה כמויות גדולות של תקנים ושל תקציבים ושל תוספות לפריפריה: היא תשפר את הרפואה הציבורית כי היא הביאה בשורה למתמחים הצעירים שנכנסים עכשיו למערכת. בסופו של התהליך תנאי העסקה שלהם יהיו קצת יותר טובים ויש למה לצפות ויש למה להאמין במערכת. מי שעקב אחרי המאבק הזה ב־10 שנים האחרונות ראה כי מהצד השני לא היה באמת שום ניסיון לשיח ולמתן פתרונות אמיתיים. הבנו שהדרך היחידה להביא פתרון ובאמת להביא איזה הישג היה במאבק הזה שניהלנו. לשמחתי הוא הביא את התוצאות הרצויות. אני באמת לא רואה שום דרך שבה היה אפשר לנהל זאת אחרת".
אני מבין מדבריך שהפעם — למרות חוסר שביעות הרצון שלך — לא תצאו למאבק.
"לא בכדי ההסכם נחתם בימים אלו, ימי מלחמה. הרוב המכריע של הרופאות והרופאים המתמחים משרתים במילואים פעילים או לחלופין מחליפים את החברים שלהם שמשרתים במילואים. הם בעצם נמצאים תחת עומסים בלתי ניתנים לתיאור. גם טיפול בפצועים – בגוף ובנפש — שמגיעים מהמלחמה. אז הפניות הפיזית של המתמחים כרגע לעמוד נגד ההסכם היא לא גבוהה, וזה ברור לכולנו. הזמן והתזמון הזה לחתום על הסכם קיבוצי לא נבחר באופן אקראי. בשורה התחתונה המטרה היא לא לשבור את המתמחים, וזה בדיוק מה שעושה ההסכם הזה: הוא שובר את מעט הכוח שעוד נשאר למתמחים להאמין במערכת הציבורית. הם פשוט הופקרו ומופקרים שוב ושוב. גם בהסכם הזה. על אף הרצון לצאת למאבק גדול, כי ההסכם הזה הוא באמת ביזיון בכל רמה — אני מבינה שיהיה מאוד מאוד קשה לצאת לאיזשהו מאבק ציבורי תקשורתי, פרקטי, נרחב בימים האלה".
על אופי ההסכם: "ההסכם הזה יהווה נקודת שבר. בהסכם הבא המתמחים יגיעו עם המטען שלהם. אז יהיה מאוד קשה לשכנע שבאמת רואים אותם. השחיקה גבוהה וכולם על הקצה"
אז מה יהיה עם המתמחים?
"ההסכם הזה יהווה נקודת שבר. בהסכם הבא שייחתם, שזה לא עוד הרבה זמן, בעוד כשנה (ההסכם הנוכחי ברובו רטרואקטיבי לשנים 2020—2025 ויפוג במחצית השנה הבאה, א.פ) המתמחים יגיעו עם המטען שלהם. אז יהיה מאוד קשה לשכנע שבאמת רואים אותם. אנחנו כבר יודעים שהשחיקה כל כך גבוהה בקרב מתמחים ומתמחות, שכולם על הקצה, שיש רצון להגירה משוגעת של רופאים מתמחים החוצה מהמערכת הציבורית וגם ממדינת ישראל עצמה. אז עכשיו זה פשוט להוסיף חטא על פשע. מי שקורא את פרטי ההסכם המתגבש מבין שהוא לא נותן שום סיבה לבחור או בחורה צעירים להיכנס למערכת הציבורית ולא נותן שום תמריץ למתמחים במקצועות נדרשים בעקבות המלחמה. תסתכל על ההסכם! האם הוא מצליח להוות תמריץ לרופאים מתמחים להגיע להתמחות בפסיכיאטריה או בשיקום?"
דיברת על עזיבת רופאים לחו"ל, נושא חם ומדאיג מאוד. אילו רשמים את מקבלת מהמתמחים בשטח?
"זה לא התחיל עכשיו. אנו עדים לתופעה הזו לפחות בשנה וחצי האחרונות וביתר שאת סביב המצב הביטחוני. זה עלול להחמיר כאשר פרטי ההסכם הזה יפורסמו. לפי סקר שהוצאנו לפני חצי שנה עם מדגם של 500 מתמחים, שאלנו 'מה יגרום לך לא לעזוב את הארץ?' כ־40% ענו 'שיפור בתנאי השכר בהסכם הקיבוצי הבא' ועוד כ־20% ענו ש'שינוי משמעותי בתנאי ההתמחות'. הנתונים האלה הם מזעזעים. אני לא הכרתי ולא שמעתי על התופעה הזאת קודם לכן ואני בהנהגת הארגון כבר הרבה מאוד שנים. מעציב אותי שאנחנו צריכים לחכות עד שהמתמחים כבר יעברו למדינה אחרת כדי שבמשרדי אוצר והבריאות יתעוררו ויבינו שיש פה מגמה מדאיגה מאוד שאפשר היה למנוע אותה".
מה עשיתם, ברמה הפרקטית, עם הסקר הזה?
"יצרנו פגישה דחופה במשרד הבריאות והצגנו את הסקר הזה למנכ"ל משה בר סימן טוב. פתחנו מולם לא רק את הנתונים אלא גם את כל קבוצות הוואטסאפ על רילוקיישן למיניהם. זה תופעה שאין לה אח ורע. אני לא ראיתי אותה מעולם. גם חברי הקרובים מדברים על ללכת ולא לחזור. לא היה כדבר הזה שרופאים יוצאים למחקר ולא חוזרים. בעבר זה היה באמת מספרים בודדים. אנשים היו יוצאים כדי לחזור. היום אנשים יוצאים ועושים כל מה שהם יכולים כדי לא לחזור.
"בשורה התחתונה הסברנו להם שהכל מתחיל ונגמר בתנאים המזעזעים של הרופאים. דיברנו על דברים בסיסיים כמו ארוחות למתמחים, כמו פינה נורמלית למתמחה שיוכל לשים עליה את הראש לעשר דקות שיש לו במהלך תורנות. דיברנו גם על דברים רחבים כמו מענק התמדה למתמחה שנשאר יותר משלוש שנים במערכת הציבורית.
"המערכת הפרטית קורצת למתמחים הרבה יותר מהמערכת הציבורית. הם ירוויחו שם הרבה יותר כסף, בטח כרופאים צעירים. הרי אני יכולה עכשיו לעבוד במרפאה של בית החולים ולהרוויח שכר מינימום או לצאת לקהילה וכבר לקבל מטופלים על תקן של רופא מומחה. איזו סיבה בעולם יש להישאר במערכת הציבורית? אין פה שום נגיעה לשימור אנשים צעירים במערכת או משיכה של מתמחים חדשים למקצועות במצוקה, ולכן לא רק שההסכם הזה לא מביא איתו בשורה, הוא שבר גדול. מקווה שהמתמחים יבינו ששוב עושים להם מה שעשו ב־2011. אולי מישהו שם למעלה יתעשת גם בלי שנצטרך לשבור את הכלים. אני מקווה שזה מדיר שינה מעיניהם כמו שזה מדיר שינה מעיני. מתברר שאני הרבה יותר מודאגת ממשרד הבריאות וממשרד האוצר".
אז לא תשברו את הכלים הפעם?
"אנחנו נראה את שבירת הכלים בהסכם הבא ב־2025".
מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה: "הר"י פועלת מזה זמן מה על מנת להשיג את התוצאה המיטבית בעת המאתגרת הזו. המו״מ מתנהל בצורה שקופה עם נציגות של כלל הגורמים כולל יו״ר ארגון המתמחים המייצג כ־7,000 מתמחים בישראל (הכוונה היא לפורום המתמחים בתוך הר"י, א.פ). אנו תמהים למי יש אינטרס לחבל במאמצי המו״מ ולייצר הפרד ומשול בתוך ציבור הרופאים, במטרה למנוע את מה שמגיע להם".
***
ד"ר ריי ביטון (40)
- גרה בבאר גנים
- נשואה + 3
- יו"ר ארגון הרופאים המתמחים מרשם
- רופאה מומחית ברפואה פנימית, נפרולוגיה ויתר לחץ דם. רופאה בכירה במחלקה פנימית בביה"ח אסותא אשדוד ומנהלת "אשפוז בית" שם
- בוגרת תואר ראשון ברפואה דחופה באוניברסיטת בן גוריון. בוגרת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר־אילן
- במלחמת חרבות ברזל שירתה במילואים בעזה כרופאה, בפלוגה רפואית בחטיבה 162 וכן כרופאה גדודית בצנחנים
