הורות משותפת ושווה לילד מתחת לגיל שש
הורות משותפת ושווה לילד מתחת לגיל שש
פס"ד תקדימי, בו זכינו עבור אב בזמני שהות שווים עם בנו בן כשלוש וחצי שנים, לאחר שהפרכנו את תלונות השווא של אשתו
האב הגיע אלינו חרד, מבולבל וכואב. ילדיו הקטנים נשארו בדירת המגורים עם אימם והוא נאלץ לעזוב את ביתו ונמלט מאימת אשתו לבית הוריו. באת כוחה של האישה, הציעה לו הצעה, שהוא היה חייב לסרב לה, אחריות הורית מלאה על הילדים לאם, מזונות בשמיים ואת כל דירת המגורים שלהם. כתבי הטענות שהיא הגישה, לאחר סירוב האב להצעה המפוקפקת, היו כתבי אשמה והכפשה מן הסוג הגרוע והשקרי.
בטרם החל ההליך המשפטי, האישה מנעה מן האב לראות את ילדיו במשך חודשים בתואנות שווא.
מדובר בתיק הופך קרביים, כאשר אף ביהמ"ש, הביע בפסק דינו, את מורת רוחו הרבה מהתנהלותה המבישה של האם.
לאורך התנהלות התיקים, הגישה האישה תלונות שווא רבות למשטרה. כשהילדים לנו בבית האב, היא נהגה לפנות למשטרה, להתלונן שהילדים נמצאים בסכנה ולשלוח את השוטרים העסוקים לבית בעלה באמצע הלילה. בית המשפט לא התעלם מהתנהגותה ומתלונות השווא אשר הגישה בפסיקתו ואף פסק הוצאות גבוהות לטובת האב.
האם לא חדלה לנסות לעשות שימוש פוגעני בילדי הצדדים, על מנת להשיג מזונות גבוהים ואת הדירה המשותפת לעצמה בלבד.
דוגמה לשימוש פסול ומחפיר שעשתה האישה בילדי הצדדים, היתה תלונה שהגישה למשטרה ובקשה שהגישה במעמד צד אחד לביהמ"ש. בבקשתה היא טענה שהבן סיפר לה, כי האב מכה את הילדים, דחף אותם וקשר אחד מהם בחבל. עוד היא צרפה סרטון לעיני ביהמ"ש בלבד, "בו מספרים הילדים על הנטען". "ביום 3.4.23 הוגשה תגובת העו"ס לסדרי דין", אשר קיבלה מידע מגורמים רבים. משם עלה, כי "תפקודם של הילדים תקין ומצבם טוב". "האב הכחיש מכל וכל את טענות האם תוך שהוסיף כי הילדים סיפרו לו לאחרונה, שאמם ביקשה מהם לומר מפורשות שהוא אלים כלפיהם, אך על מנת להרגיעם ולא לגרום להם תחושת אשמה לא חקר אותם בעניין". "עוד טען כי בקשת האם היא הוכחה נוספת לכך שהיא מנסה לפגוע בקשר בינו לבין הקטינים ואינה רואה את טובתם".
אם לילדים, דרשה מילדיה לומר דברי שקר נגד אביהם למצלמה!!! היתכן כדבר הזה?
בתיק הוגשו מספר תסקירים והתקיימו פגישות אף עם ועדות תסקירים. כולם הבינו כי האם פוגעת בילדים במעשיה, רואה עצמה כהורה בלעדי וכי תפקודה ההורי נפגע. עוד נקבע כי "מהאמור בתסקיר המשלים באשר להתנהלותה הנפסדת באשר לקטינים, וחוסר יכולתה להכיר ולהבין את חשיבות הקשר של הקטינים עם אביהם, אשר הורתו נמצאה כמיטיבה, כמי שמטפל בקטינים במסירות דואג וער לכל צרכיהם: הפיזיים, רגשיים והתפתחותיים, מעניק להם יציבות וביטחון, כמי שהקשר שלו עם ילדיו הקטינים חם ואוהב, כמי שהקטינים מתרפקים עליו שמחים, רגועים ובטוחים בביתו, הכל תוך התעלמות מוחלטת מהאמור בתסקירים באשר להתנהלותה".
בראשית ההליך, האב לא הצליח לקבל את ילדיו לביתו, אלא לשעות ספורות בלבד. בפני ביהמ"ש עומדים שני זרים, למי יאמין? תיאורי האלימות הנוראה של האם במקרה זה, גילם הצעיר של הילדים והעדר תסקיר סעד בתחילת ההליך, הובילו את ביהמ"ש לקבוע זמני שהות מאוד מצומצמים בין האב לבין הילדים. עם כניסת רשויות הרווחה לתמונה, הורחבו זמני השהות, עד שהפכו במהלך התיק לזמני שהות שווים לחלוטין.
העובדה שמתוך הבית, קמים האישה או הבעל לכלות איש את בן/בת זוגו, עם פרוץ הליך הגירושין, היא עובדה שמזעזעת אותי כל פעם מחדש, למרות הותק האדיר של כמעט 27 שנות עבודה כעו"ד. העובדה שהורים משתמשים בילדים, בלי כל רחמנות בליבם, הופכת אותם להורים שאינם טובים דיים לתפיסתי.
ביקשנו מביהמ"ש, שאם האם תמשיך בהתנהלותה, יקבע האב כהורה אחראי עם זמני שהות רחבים יותר. ביהמ"ש קבע, כי זמני השהות יהיו שווים, "עם זאת מובהר כי ככל ויתברר בהמשך כי האם ממשיכה בהתנהלותה עליה עמדתי בהרחבה לעיל, יהא מקום להידרש לאמור במסגרת הליך מתאים". בכך, הוא נתן פתח מלווה באיום מרומז כלפי האם, העושה שימוש בילדיה כדי לפגוע באב.
בספר החוקים של מדינת ישראל, עדין קיימת "חזקת הגיל הרך", משנת 1962!!! 62 שנים חלפו, השתנו העיתים. נשים בימנו עובדות, מפתחות קריירה משמעותית וחשובה ואף משרתות כלוחמות בצה"ל. אך לאור חזקה זו, עד היום, ממאנים רב בתי המשפט במדינת ישראל, לקבוע זמני שהות שווים לילדים עם אבותיהם, מתחת לגיל שש שנים. פסק דין זה הוא פסק דין ייחודי, בו קבע ביהמ"ש כי אב יקיים זמני שהות שווים לחלוטין עם בנו שהיה בן כשלוש וחצי שנים !!! זו פריצת דרך, אשר משנה את תפיסת העולם השגויה, על פיה אבות לא יכולים לגדל את ילדיהם הצעירים.
על כן, פסק דין זה, הנו פסק דין כה חשוב ומשמעותי, מאחר שהוא פותח את האפשרות בפני אבות נוספים, לזכות לגדל את ילדיהם ולטפל בהם מגיל צעיר. מחקרים פסיכולוגיים מוכיחים, כי יש חשיבות גדולה לטיפול שני ההורים בילדיהם וזוהי טובתם הברורה של הילדים. גם לאור זאת, לתפיסתי, זו לא רק זכותו של האב לטפל בילדיו, זו אף חובתו.
האתר המשפטי של עו"ד יעל גיל:
