דעההתוצאה המפתיעה של העלאת שכר המינימום. ארבע הערות על הנובל בכלכלה
דעה
התוצאה המפתיעה של העלאת שכר המינימום. ארבע הערות על הנובל בכלכלה
שלושת הפרופסורים שזכו היום בפרס נובל לכלכלה, בהם הישראלי-אמריקאי ג'ושוע אנגריסט, השתמשו בשיטת הניסוי הטבעי ושברו מוסכמות כלכליות רווחות. כעת נותר לקוות שהמחקר הכלכלי, ובכלל, יפיק מהניסוי הטבעי הגדול שמתרחש לנגד עינינו - מגפת הקורונה - גם תובנות חכמות ופורצות דרך
1. ההודעה שפרסמה הבוקר (ב') ועדת פרס נובל לכלכלה על שלושת הזוכים - הפרופסורים דיוויד קארד, ג'ושוע אנגריסט וגואידו אימבנס - היא בשורה של ממש שמטלטלת את יסוד הכלכלה.
לפי ההודעה, השלושה זכו על תרומתם בפיתוח ושימוש ב"ניסויים טבעיים" במדע. מעבר לעובדה שמדובר במהפכה אפיסטמולוגית מהמדרגה הראשונה שמיד נשוב אליה (אפיסטמולוגיה היא המדע שלומד וחוקר את המדע עצמו), התגליות של אותם חוקרים משנות סדרי עולם. וזה לא מקרי, כי הפרס הזה מגיע להם כבר שנים רבות (המחקר הראשון של אנגריסט למשל, בהקשר הזה, פורסם בדיוק לפני 30 שנה, בנובמבר 1991).
2. בין הממצאים המטלטלים של השלושה נמצאת המסקנה שבניגוד מוחלט לתיאוריה הניו-קלאסית שאותה למד כל בוגר כלכלה בכל אוניברסיטה מכובדת במערב - העלאת שכר מינימום איננה פוגעת בתעסוקה, ואף להיפך. במשך שנים סברו כלכלנים כי קביעה של שכר מלאכותי שלא תואמת את "התפוקה השולית" תגרום לעודף ההיצע על הביקוש, ולפיכך, לאבטלה. אלא שהחוקרים הללו עשו "ניסוי טבעי", או במילים פשוטות חיפשו מקרים בהם "הגורל", "המציאות", או הרגולטור יצרו תנאי מחקר אידאליים - ובדקו תופעות.
בדוגמא שלנו, קארד וקרוגר (יועצו הקודם של נשיא ארה"ב ברק אובמה שמת ב-2019 בנסיבות טרגיות) השתמשו בניסוי טבעי כדי ללמוד כיצד העלאת שכר המינימום משפיעה על התעסוקה. החוקרים זיהו "קבוצה" - מסעדות בניו ג'רזי, וקבוצת ביקורת - מסעדות במזרח פנסילבניה הצמודה, למדידת ההשפעה של העלאת שכר המינימום. ב-1 באפריל 1992, שכר המינימום לשעה בניו ג'רזי הועלה מ-4.25 דולר ל-5.05 דולר. בפנסיבלניה הצמודה - לא. החוקרים בדקו מה קרה לתעסוקה בתחום וגילו לתדהמתם: התעסוקה בניו ג'רזי לא נפגעה בכלל ובפרקי זמן לא מבוטלים היא אף היתה גבוהה מזו של פנסילבניה.
3. וזה לא הכול: בניגוד מוחלט לאמונות הנפוצות בעולם - על בסיס ניסוי טבעי, קארד הצליח להוכיח כי גלי הגירה גדולים לא פוגעים בשכר המקומיים וגם לא בתעסוקה שלהם. ושוב: המאמר הזה חוגג היום כבר 31 שנה לפרסומו. על בסיס שימוש בנתונים מסקר האוכלוסין של מיאמי, קארד בדק את ההשפעה של גל ההגירה מקובה (מהגרים שהגיעו באוניית Mariel) על שוק העבודה של העיר שבמדינת פלורידה ב-1980. לפי המחקר, המהגרים ממאריאל הגדילו את כוח העבודה במיאמי ב-7%, ושיעור הגידול בהיצע העבודה לא משכילה ולא מיומנת היה אף גדול יותר (רוב המהגרים היו לא מיומנים).
עם זאת, נראה כי האירוע לא השפיע כמעט על השכר או על שיעור האבטלה של עובדים פחות מיומנים במיאמי - אפילו לא על קובנים שהיגרו קודם לכן. קארד רומז במחקר כי יכולתו של שוק העבודה של מיאמי לקלוט במהירות את מהגרי Mariel נבעה במידה רבה מ"למידה": השוק פיתח יכולות קליטה בגלי הגירה גדולים אחרים בשני העשורים שלפני Mariel. שוב, החוקרים "לא נגעו" במציאות ולא יצרו אותה - הם פשוט עקבו אחריה וניצלו את ההזדמנות ליצירת "ניסוי טבעי" כדי לבדוק האם התיאוריה מתיישבת עם המציאות.
4. כבר 30 שנה שאותם כלכלנים בכירים שמגיעים מהאוניברסיטאות החשובות והיוקרתיות ביותר בעולם בכלל ובארה"ב בפרט, טוענים כי העלאת שכר מינימום היא לא דבר רע בהכרח וכך גם הגירה וקבלת מהגרים. המסרים האלו מקבלים משנה תוקף בימים אלו, כאשר הקורונה ממשיכה להותיר צלקות קשות על אוכלוסיית העולם ומגדילה (או סתם ממחישה ומבליטה) את ממדי אי השוויון שהשיטה הקפיטליסטית – ללא פיקוח וללא רגולציה - עלולה ליצור, ואף יצרה כבר.
הממצאים של שלושת הזוכים – ובעיקר שיטת המחקר שלהם, הניסוי הטבעי - אף אומצו על ידי דיסציפלינות שונות. קבלת הפרס הזה – יחד עם אישור מס חברות גלובלי מינימלי על ידי 136 מדינות בעולם - מוכיחה כי "מה שהיה" הוא לא בהכרח "מה שנכון" ומסבירה כיצד המטוטלת נעה "שמאלה" בימים אלו, ברוב מדינות העולם.
כעת נותר לקוות שמקבלי ההחלטות הנוכחיים לא יצטרכו להמתין 30 שנה כדי להבין את הממצאים החשובים של הניסוי הטבעי הגדול בהיסטוריה המודרנית - מגפת הקורונה - שמלמד אותנו על עצמנו, גם אם הממצאים לא תמיד נוחים ולא מסתדרים עם כל האמונות הקדומות שלנו.
