דעהכך ניתן לתמרץ את המפלגות החרדיות לצרף נשים
דעה
כך ניתן לתמרץ את המפלגות החרדיות לצרף נשים
העובדה כי במפלגות החרדיות אין נשים משליכה על זכויותיהן הבסיסיות ומעמדן בקהילה ובחברה - ופוגעת הלגיטימיות של המערכת הפוליטית. איך ניתן לשנות את המצב?
לאחר סגירת רשימות המפלגות לכנסת יש חשיבות להתייחס להיעדרן המוחלט של נשים במפלגות החרדיות בישראל. ייצוג הנשים בכנסת (29%) אינו מבטא את חלקן באוכלוסייה. בהתייחס לקבוצת הנשים החרדיות, הייצוג עומד בפני ריק מוחלט.
נשים חרדיות אשר המפלגות החרדיות הן ביתן האידאולוגי, רשאיות לבחור להן, אולם לא יכולות להיבחר בהן. היעדר הייצוג משליך על זכויותיהן ומעמדן בקהילה החרדית ובחברה הכללית. הלגיטימיות במרחב הפוליטי-ציבורי למפלגות שמדירות נשים משפיעה גם על החברה בכללותה. מציאות שכזו מנרמלת היעדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות ומשפיעה ישירות על מיצוי זכויותיהן ועל מעמדן כאזרחיות שוות זכויות. הזכות להיבחר היא צידו השני של החובה האזרחית לבחור ומניעתה היא פגיעה בעיקרון השוויון.
נכון לשנת 2021, האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כ־1,226,000 נפש. לפיכך, ניתן להסיק שחלקן של הנשים החרדיות באוכלוסיה עומד על כ-600 אלף. לקבוצה זו אין ייצוג גם במרחב המוניציפלי בערים החרדיות. קולן לא נשמע וצרכיהן לא מיוצגים. סוגיות הנוגעות לתנאי חייהן ולרווחתן, כרפואת נשים ופגיעות מיניות בנשים ובילדים, כמעט ולא מטופלות על-ידי הפוליטיקאים החרדים.
החלטת בג"ץ במענה לעתירה בנושא שהוגשה ב-2015 קבעה כי כל סעיף מפלה בתקנון מפלגה חרדית, המהווה חסם בפני הצטרפותה של אישה למפלגה דינו להתבטל בהיותו נוגד את הזכות הבסיסית לשוויון. בעקבותיה, ביטלו המפלגות החרדיות את האיסור על התמודדות נשים ברשימה. עם זאת, הן המשיכו לחסום כל נסיון של נשים להתפקד למפלגה. בימים אלה נידונה עתירה בביהמ"ש המחוזי שהוגשה על-ידי תנועת "נבחרות", הפועלת לקידום נשים חרדיות בפוליטיקה ובמוקדי קבלת ההחלטות.
פתיחת האפשרות בפני נשים להתפקד למפלגות החרדיות עשויה לייצר שינויים בעמדותיהן, אשר כיום מאופיינות ברובן בהתנגדות להרחבת שילובם של הגברים החרדים בשוק התעסוקה. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיעור הנשים החרדיות העוסקות בהייטק הכפיל עצמו בין השנים 2014-2020 ועומד כיום על 5%. ושיעורי התעסוקה שלהן ביתר ענפי המשק ממשיך לעלות. לכך תורמת גם העובדה כי מערכת החינוך לנשים חרדיות מותאמת יחסית לשוק העבודה.
לפי הלמ"ס, ב-2020, שיעור הזכאות לתעודת בגרות בפיקוח החרדי עמד על 22.7% בקרב הבנות, לעומת 4.3% בקרב הבנים. מכאן, הנשים הן אלה שמובילות את מהלכי ההשתלבות של החרדים בשוק העבודה. לכן, שילובן בפוליטיקה החרדית יכול לחולל שינוי בעמדות המפלגות המייצגות את הקהילה.
התקציב למימון התמודדות המפלגות לבחירות מקורו בכספי הציבור. לכן, ניתן באמצעותו לתמרץ המפלגות להוספת נשים לרשימותיהן. תיקון חוק מימון המפלגות, כך שעל כל כניסת אישה לכנסת, תקבל המפלגה תוספת של יחידת מימון יכול לקדם נשים לרשימות. אפשרות נוספת היא קביעה בחוק מכסות ייצוג נשי ברשימות, אולם בשלב זה לא ברורה היתכנות לקידום חקיקה שכזו.
עוד ניתן להעביר תמיכה ישירה מהמדינה למועמדות עצמן. לנשים נתוני פתיחה פחות טובים משל הגברים בכל הנוגע לגיוס כספים ולניהול קמפיין. עבור הנשים החרדיות המכשולים גדולים עוד יותר, מכיוון שהם כוללים גם התנגדות עקרונית של חבריהן לקהילה. התנגדות זו ביטוייה קשים, והיא כוללת שיימינג חברתי ותקשורתי, הסתה נגדן ועד איומים עליהן ועל משפחותיהן.
אמצעי נוסף הוא התנהלות המפלגות האחרות בזירה הפוליטית. הן יכולות להחליט לסרב לקיים הסכמי עודפים עם המפלגות החרדיות, או לשים נושא זה על סדר היום במהלך המשא ומתן על ההסכמים הקואליציונים. אמנם בשיח הבחירות המתקיים היום קשה לדמיין שאר רוח שכזה בקרב הפוליטיקאים. אולם, כמו תמיד במקרים מסוג זה – מספיקה מפלגה אחת שתחליט לנקוט במדיניות זו כדי לייצר תהודה ציבורית לנושא.
לפי החוק, אסורה אפליה גם כאשר הכוונה אינה מיועדת לכך. לכן, התפיסות המתייחסות להדרתן של נשים מייצוג בפרלמנט במובן של "כבוד בת מלך פנימה" עומדות בניגוד אליו. חשוב להזכיר, הדרישה לשמירה על אוטונומיה קהילתית תקפה כל עוד אינה עומדת בניגוד לעקרון השוויון. פגיעה בו תוביל בהמשך גם לפגיעה באוטונומיה ובזכויותיה של הקהילה החרדית עצמה. פסילה קטגורית של אדם בשל תכונותיו הפיסיות מובילה בהכרח לפגיעה בקהלים אחרים שאינם משתייכים לקבוצות הייחוס של העומדים בראש המערכת הפוליטית בעת הזו. ומאחר ולא לעולם חוסן, אף קבוצה לא עמידה בפני הפיכתה ביום סגריר למיעוט בקרב מקבלי ההחלטות.
ד"ר יעל פרואקטור עוסקת בקידום שוויון מגדרי ומכהנת כדירקטורית ב"עבודה שווה" (חל"צ), הפועלת לקידום שוויון מגדרי בשוק העבודה
