הציבור ישלם? ועדת הכלכלה אישרה תיקון חוק שיוזיל את עלויות המים לחקלאים
הציבור ישלם? ועדת הכלכלה אישרה תיקון חוק שיוזיל את עלויות המים לחקלאים
הוועדה בראשות ח"כ דוד ביטן אישרה לקריאה ראשונה את ההצעה לתיקון חוק המים. על אף שהחקלאים בישראל משלמים תעריף מים מהגבוהים בעולם, הפתרון שמציעים בכנסת עלול להוביל לייקור תעריף המים לכלל הציבור, והחלק הבעייתי שיאפשר לפוליטיקאים להשתלט על התעריף טרם אושר
ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות חבר הכנסת דוד ביטן, אישרה לקריאה ראשונה את ההצעה לתיקון חוק המים, שמטרתה להוזיל את עלויות המים לחקלאים. על אף שהחקלאים בישראל משלמים תעריף מים מהגבוהים בעולם, הפתרון שמציעים בכנסת, עלול להוביל לפגיעה במשק המים לכלל הציבור. עם זאת, החלק הבעייתי ביותר בהצעת החוק, שמאפשר לפוליטיקאים להשתלט על קביעת תעריף המים, לא אושר בשלב זה והדיון בסעיפים יימשך בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק.
במהלך הדיון התרחש עימות חריף בין יו"ר הוועדה דוד ביטן לשר האנרגיה אלי כהן. שר האנרגיה אלי כהן טען שההצעה לא תעבור אם היא תעלה את מחיר המים. בתגובה לדבריו של כהן האשים ביטן את כהן שהוא מעלה את תעריף המים לכלל הציבור ב-3.5% בינואר.
מנכ"ל רשות המים יחזקאל ליפשיץ אמר בדיון: "רשות המים לא אוכלת חקלאים לארוחת בוקר. החקלאים אנשים יקרים, ששומרים על הגבולות ומגיע להם כל הטוב שהמדינה יכולה לתת. לתושבי ניר עוז, למשל, מגיע מי קולחין באפס שקלים, מה לעשות שבסוף זה בא על חשבון שאר צרכני המים. אם ההצעה לא תונח על אדנים כלכליים, יהיה זה הישג לחקלאים אבל יהווה ניצחון פירוס. אתם תקבלו מחיר נמוך היום, אבל בעוד 5 שנים תפתחו את הברז ולא יהיה לכם מים כי לא יהיו תשתיות. אם הכנסת תחליט שתעריף השפד"ן יהיה שקל כמובן שנכבד זאת, אבל זה יעלה את התעריף למשקי הבית".
בסופו של דבר עברה הצעת החוק להצבעה בקריאה ראשונה במתכונת חלקית שכוללת הפחתה של תעריף המים לחקלאות באופן הדרגתי. מכיוון שמשק המים הוא סגור, כלומר שכל ההכנסות מהמשק חוזרות להשקעה בתשתיות ובעלויות התפעול של המשק (ללא הכנסות נוספות), הפחתת תעריף המים לחקלאים עלולה להוביל לכך שהמחיר ליתר הציבור יתייקר. עם זאת, בשל כמויות המים הגבוהות שהחקלאים צורכים, יחד עם הרצון לעודד חקלאות – ייתכן ומדובר בעלייה שחלק מגורמי המקצוע יתמכו בה – ודאי משרד החקלאות.
עוד הוסיפו בהצעה, שבאזורים בהם אין גישה או אפשרות לשימוש במי קולחים, תעריף המים השפירים יהיה זהה לתעריף מי הקולחים. אלא שפה עולה חשש שהתמריץ לחקלאים לעבור למי קולחים ייעלם. כיום חקלאים משתמשים במים שפירים משתי סיבות: או שאין תשתית מי קולחים מתאימה ולכן הם משלמים יותר, אך בעתיד תהיה תשתית מתאימה. הסיבה השנייה היא קושי בסוג הגידול או בקרקע שלא מאפשר שימוש במי קולחים גם אם תהיה תשתית מתאימה. כך למשל, משרד הבריאות מגביל השקייה בקולחים מעל אקוויפר המים, עקב החשש לזיהום מי התהום. החשש הוא שקביעת התעריף הזהה לשני סוגי המים, יוביל לכך שחקלאים שיכולים לעשות את המעבר – לא יעשו זאת מכיוון שלא יהיה להם תמריץ.
שני סעיפים בעיתיים בהצעת החוק ירדו בשלב הזה, אך מופיעים בדברי ההסבר של ההצעה כך שלמעשה הם לא ירדו מהפרק לחלוטין, אלא נדחו לדיונים בוועדת הכלכלה לקריאת קריאה שנייה ושלישית. הסעיפים הם הוספה של 4 נציגים למועצת רשות המים, הגוף שמאשר את תעריפי המים. שניים מהנציגים החדשים יהיו במינוי שר החקלאות ושניים נוספים מינוי של שר האנרגיה. הסעיף השני הוא שאישור תעריף המים יהיה לאחר אישור שר החקלאות, ובמידה ולא תהיה הסכמה בין השר למועצת רשות המים – המדינה תקבע את התעריף.
כיום תעריף המים נקבע על ידי רשות המים ובאישור מועצת הרשות. התעריף אמור לשקף את עלויות אספקת המים השוטפות והצורך בפיתוח התשתיות במשק. החשש מהגדלת כוחם של הפוליטיקאים בקביעת גובה התעריף היא העדפה של הפחתת תעריף בטווח הקצר בצורה שתוביל לתת-השקעה בטווח הארוך ובכך שהציבור ישלם יותר על תשתית לא טובה, או שמשק המים לא יקדם פיתוח נדרש ונגיע בעוד שנים למחסור במים.
