האונליין נחלש, המינימרקטים פרחו - והצרכן שילם את המחיר
האונליין נחלש, המינימרקטים פרחו - והצרכן שילם את המחיר
הציבור הוציא בשנה החולפת 2.9 מיליארד שקל יותר על קניות מזון מב־2022. את החשבונית הגדילה העלאת המחירים של הספקים אליהם הצטרפה אמש גם זוגלובק, אך גם ירידה בפעילות האונליין והשתלטות החנויות השכונתיות על מרכזי הערים
השפעת גלי ההתייקרויות שנרשמו ב־2023 היתה גבוהה מזו של מדד המחירים הכללי של סטורנקסט, שעמד על 4.8%, וטושטשה בעקבות ביטול מס הסוכר והחד"פ. מנתוני סטורנקסט עולה כי מדד מחירי המזון, המהווה 71.8% מהמכירות הענפיות שהסתכמו ב־56.7 מיליארד שקל, עלה ב־6.5% והציבור הוציא 2.9 מיליארד שקל יותר על קניות מזון ביחס ל־2022. לשם ההשוואה, ב־2022 צמחו מכירות המזון במיליארד שקל בלבד.
מדד המחירים שעורכת החברה, שנתוניה מבוססים על נתוני קופות רשתות השיווק, מחושב על פי השינוי במחירי 4 הקטגוריות המרכזיות: מזון, משקאות, טיפוח ובית. ביטול מס הקנייה על משקאות ממותקים ועל הכלים החד פעמיים בתחילת 2023 הובילו לירידה במדד מחירי שתי הקטגוריות, ולקיזוז עלייה חדה יותר שנרשמה בליבת סל הקניות של הצרכן.
כך, מדד המשקאות ירד ב־2.3% ומדד המוצרים לבית ירד ב־0.2%. מנגד, זינק מדד המזון בשיעור חד ואילו מדד המחירים של מוצרי הטואלטיקה צמח ב־2023 ב־4.4% וגרם לכך שההוצאה השנתית על מוצרי הטואלטיקה גדלה ב־308 מיליון שקל, פי 3 מהעלייה ב־2022 שהסתכמה בכ־100 מיליון שקל בלבד.
לא רק העלאות המחירים של הספקים, אליהם הצטרפה זוגלובק אתמול, ושל המותגים הפרטיים של שופרסל ורמי לוי הזניקו את ההוצאות בסופרמרקט ב־3.3 מיליארד שקל ב־2023, אלא גם הצפת מרכזי הערים בחנויות שכונתיות יקרות. כך, פורמט החנויות השכונתיות הגדיל את נתחו משמעותית בשנה האחרונה והגיע לשיא של 5 שנים עם 31.2% מהמכירות, אף יותר מנתחו ב־2020 בה עקב מגפת הקורונה נרשם מעבר לקנייה בערוץ.
במקביל, התכווץ נתח חנויות הדיסקאונט ל־66.1%, לעומת 66.5% ב־2022 ונתח של 66.7% בשלוש השנים שקדמו לה. למרות הזינוק ב־5.7% במדד המחירים בחנויות השכונתיות, צמחו המכירות בהן ב־8.1% ושיקפו עלייה ריאלית של 2.4% ביחס ל־2022. זניחת חנויות הדיסקאונט, למרות שבהן נרשמה עלייה מתונה יותר במדד המחירים, הובילה לכך שהמכירות הכספיות בערוץ זה צמחו רק ב־5.5% והן הציגו עלייה ריאלית זעומה של 0.6%.
גורם נוסף שתרם להגדלת ההוצאה נוגע לירידה בהיקף פעילות האונליין, המתומחרת במחירים מוזלים יחסית לחנויות השכונתיות. מנתוני סטורנקסט עולה כי ב־2023 ירד נתח המכירות באונליין ל־6.3% מהשוק לעומת 6.9% ב־2022, והפעילות איבדה מכירות של 397 מיליון שקל. שופרסל, מובילת שוק קמעונאות המזון השולטת בחמישית ממכירות הענף, משווקת את המוצרים באתר הזמנות האונליין שלה במחירי רשת הדיסקאונט שלה שופרסל דיל ובהתאם פועלות גם רשתות מתחרות כמו רמי לוי וויקטורי. בכדי להבין את פערי המחירים בין פעילות הדיסקאונט הכוללת את האתר לפעילות החנויות השכונתיות שצמחו בשנה החולפת, ניתן להתבסס על נתוני שופרסל לסיכום 2022 ולפיהם הרווחיות הגולמית של הדיסקאונט עמדה על 23% מהמכירות, לעומת 33% ממכירות החנויות השכונתיות. מדובר בפער בין מחירי קניית המוצרים על ידי הרשת מהספק, למחיר בו הרשת מוכרת אותם לצרכן.
העלאות המחירים הרוחביות שנרשמו ב־2023, כשבחלק מהמקרים חברות כמו שטראוס, אסם ושסטוביץ עלו מחירים פעמיים ושלוש במהלך השנה, היו למעשה הפרק השני בגל ההתייקרויות שהחל כבר ב־2022. למעשה מדד המחירים עלה ב־2023 בכ־5%, בדומה לעלייה שנרשמה ב־2022. זאת ועוד, כפי שנחשף ב"כלכליסט", החברות לא עצרו בהעלאות המחירים החדות אלא גם צמצמו בשנים האחרונות את היקף מבצעי ההוזלות לצרכן מ־37.6% ב־2021 ל־32.7% בשנה החולפת. הדבר הביא לכך שמחירי המותגים המובילים זינקו בחדות, מה שאילץ את הצרכנים לחפש חלופות זולות יותר. עדות לכך ניתן למצוא בירידה בנתח השוק של 10 הספקים הגדולים ל־48.1% מהשוק, לעומת 50.2% ב־2021, בטרם החל גל ההתייקרויות שנפתח עוד במהלך 2022.
מנגד, נרשמה צמיחה בנתח המותג הפרטי, שמשמש בעיניי הצרכנים חלופה זולה למותגים המובילים, והוא צמח ל־7.3% מהמכירות לעומת 6.7% ב־2021. אמנם מדובר במוצרים מעט זולים יותר מהמותגים במובילים, אך המותג הפרטי הוא מנוע הצמיחה של הקמעונאיות הגדולות: שופרסל ורמי לוי. למעשה כל העלאת מחירים על ידי החברות הגדולות מהווה הזדמנות לקמעונאים להעלות בהתאם את מחירי מוצרי המותג הפרטי באופן שישמר את פער המחירים ביניהם לבין מותגי הספקים, כך שאין בכלי זה מענה אמיתי לצורך של הצרכנים באלטרנטיבות זולות.
