דעהמה הקשר בין כישורי שחייה טובים לכלכלה חזקה?
דעה
מה הקשר בין כישורי שחייה טובים לכלכלה חזקה?
מחקר של ה-OECD מצא כי לאנשים במדינות עשירות יש כישורי שחייה גבוהים יותר מאשר בארצות שהכנסתן נמוכה. מדוע?
שחיינית הולנדית ושחיינית רואנדית קופצות לבריכה. מי תנצח? ומה זה קשור לכלכלה?
תתפלאו, יש קשר. מחקר השוואתי של ה-OECD שנערך בין עשרות מדינות הראה כי כישורי שחייה משפרים ומחזקים את יכולתנו לקבל החלטות ולשפר את איכות חיינו. לפי התוצאות, לאנשים במדינות עשירות יש כישורי שחייה גבוהים יותר מאשר בארצות שהכנסתן נמוכה. עוד עולה מהמחקר כי כמעט בכל המדינות, קבוצות הגיל ורמות המשכל, כישורי השחייה של נשים נמוכים מאשר אצל גברים.
כאשר נבדקו כישורי השחייה בין 140 מדינות, נמצא כי לשוודים, להולנדים, לנורווגים ולפינים הכישורים הגבוהים ביותר (מעל 90% מגילאי 15+ שוחים ללא סיוע), ואילו במדינות כמו חוף השנהב, טנזניה, בנין, סנגל, אתיופיה, פקיסטן ורואנדה הכישורים נמוכים בהרבה (פחות מ-20%). כן, גם באמצעות מחקר על הרגלי השחייה אפשר, כך מסתבר, לאפיין עושר ויכולות כלכליות של מדינות.
והיכן ממוקמת ישראל, תשאלו? ובכן, במקום ה-33 המכובד, בין סרביה לבוסניה והרצגובינה. אצלנו, לכשני שלישים מהנשים כישורי שחייה, ואילו שיעורם של הגברים עולה על 80%.
אצל המדינות העשירות יותר, בראש הרשימה, אין למעשה הבדל בין כישורי השחייה של נשים וגברים (85% עד 95% בשני המקרים). ניתן, אם כך, לשייך זאת לתרבות אוכלוסין כללית. אם תרצו, בהיבט זה, איננו מדינה מתקדמת מספיק. מנגד, במדינות העניות ביותר, כישורי השחייה של הגברים גבוהים פי כמה וכמה מאשר בקרב הנשים.
ההבדל בין מדינות מפותחות ועשירות לבין מדינות מתפתחות ועניות יותר אינו מקרי, כמובן. לפי המחקר, כישורי השחייה קשורים מאוד להישגים חינוכיים. לדוגמה, הימצאות ממושכת יותר בבתי הספר תורמת לכך - שיעור בעלי כישורי השחייה קופץ מ-62% ל-86% אם מספר שנות הלימוד המרבי עולה מ-7 ל-16 ויותר.
עד כאן נתונים מעניינים כשלעצמם, לדעתי, אך ל-OECD, כמו ל-OECD, גם תובנות כלכליות בנושא. לדבריהם, השקעות של המדינות בהפחתת אי השוויון בכישורי החיים, כמו במקרה של כישורי השחייה, תוכלנה להגביר ולקדם את ההתפתחויות הכלכליות וכך להקטין את אי השוויון הכלכלי והחברתי. זאת, במיוחד אל מול שורה של סיכונים סביבתיים וחברתיים, כגון אלו שנובעים משינויי האקלים, פוסט-קורונה והמלחמה באוקראינה.
הכיצד, תשאלו שנית? ובכן, החוקרים מסבירים כי מגפת הקורונה, למשל, גרמה לבתי ספר ובריכות להיסגר וכך נמנע ממיליוני ילדים ללמוד לשחות. החוקרים ממליצים לאפשר להם לסגור את הפער. באשר למלחמה באוקראינה, גם זו פוגעת ביכולתם של ילדים ללמוד לשחות, בין השאר בשל התייקרות האנרגיה, שמקשה על בריכות ציבוריות להמשיך לפעול. ואשר לשינויי האקלים וריבוי המקרים של מזגי אוויר קיצוניים, גם כאן עלולה להיות השפעה לרעה על יכולתם של מתקני הלימוד לפעול.
בשורה התחתונה, הכלכלה העולמית סובלת מאי שוויון גבוה, מה שמגביל את יכולתה לצמוח ומקשה על תופעות כלכליות כמו גלובליזציה, שאמורות לנצל את היתרונות היחסיים של כל מדינה. השקעה בכישורי החיים יכולה לצמצם את הפער הזה וגם לתת מענה לבעיות העולמיות – הקורונה, המלחמה באוקראינה ושינויי האקלים. לכן, מוצע להשקיע בכישורים הללו.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
