אבי ליכט: "ביום שאחרי המלחמה חייבים לעשות תוכנית הבראה למגזר הציבורי"
אבי ליכט: "ביום שאחרי המלחמה חייבים לעשות תוכנית הבראה למגזר הציבורי"
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר אמר בכנס של מכון הורביץ ומרכז פישר כי "החוזה בין הממשלה לעם הופר", וכי המקור לכך הוא הקריסה של המגזר הציבורי: "יש פה כמעט פשיטת רגל". פרופ' ליאו ליידרמן: "אנחנו צריכים תוכנית כלכלית כוללת, ובתוכה תקציב מדינה חדש"
"ביום שאחרי המלחמה חייבים לעשות תוכנית הבראה למגזר הציבורי" - כך אמר היום (ג') המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד אבי ליכט, בכנס וירטואלי של מכון הורביץ ומרכז פישר באוניברסיטת תל אביב.
"אנו מדברים הרבה על המחדל הביטחוני והמודעיני, אך המחדל הנוכחי הוא כלכלי-אזרחי", אמר ליכט. "החוזה בין הממשלה לבין העם הופר. אני מומחה קטן מאוד בביטחון, אבל פקיד הייתי הרבה מאוד שנים. מה שקורה כעת לא מפתיע כי המקור הוא הקריסה של המגזר הציבורי ועם זה צריכים להתמודד. יש פה כמעט פשיטת רגל".
"אנו נמצאים המון שנים בתהליך שהביא לכך שהמגזר הציבורי היום מאוד מתקשה לתפקד", הוסיף ליכט. "היכולת לתכלל ולבצע עבודה בין-משרדית נהייתה קשה בגלל שבכל משרד ישנם נציגים פוליטיים ממפלגות אחרות. קשה לכנס את המערכת הפוליטית לביצוע פרוקטים שמצריכים שיתוף פעולה, ויתור וראייה כוללת. יש הידרדרות מתמשכת ביכולת הניהולית של משרדים. השיקול הוא איך הדברים ייראו בשבועיים הקרובים ברשתות החברתיות או אצל ה'בייס'.
"ישנה ירידה גם בכוחם של משרדי המטה: האוצר, המשפטים ומשרד ראש הממשלה. כולם איבדו את כוחם. אנו רואים היום את הגסיסה של המערכת הציבורית. חייבים לעודד את המקצועיות ואת הערכיות. פקיד הפך לקללה. מי שאמור לתת פתרונות ותשובות במשברים - זה הפקידות. כאשר אנו מזלזלים, מתעמרים או מתעלמים מהפקידות - זה פוגע בכולנו".
יעל אנדורן, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר, אמרה: "אין ספק שלמדיניות הממשלה תהיה השפעה דרמטית על ההשפעה של המלחמה על הכלכלה. המדיניות הכלכלית היא קריטית להחזרת האמון של כל השחקנים: הציבור, העסקים וגם המשקיעים הבינלאומיים".
לדבריה, "אין שאלה כי תקציב 2024 שהוגש על ידי הממשלה - לא רלוונטי. תרחישי ההוצאות וההכנסות שונים לחלוטין, וזה מחייב את ממשלת ישראל להגיש תקציב חדש. התקציב החדש חייב לתת מענה להוצאות הביטחוניות והאזרחיות אך גם להיות אחראי כי אנו לא יודעים מה יקרה ב-2024 שכן אי הוודאות עדיין מאוד גבוהה. שנת 2023 היא קריטית: יש פה חשיבות קריטית להחזרת המשק לשגרת חירום, לרבות מערכת החינוך. העובדה שמערכת החינוך טרם חזרה במלואה לשגרה פוגעת במשק".
גם פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, התייחס לסוגיה והסביר כי "הממשלה צריכה לשנות קונספציה כלכלית, לא רק ביטחונית. למדינה יחס חוב-תוצר שמאפשר ומחייב סיוע אמיתי, מהיר ויעיל למאמץ המלחמתי בחזית ובעורף בטווח המידי. עם זאת, החשיבה לטווח ארוך חייבת להשתנות. במציאות הכלכלית החדשה שבה אנחנו נמצאים, הסכמים קואליציוניים כאלה ואחרים לא יכולים להיות משקולת על בניית החוסן הכלכלי שלנו לטווח הארוך".
פרופ' עמירם הציע "לבטל כל הוצאה תקציבית לא הכרחית, לחשב כיוון מחדש ולהשקיע את משאבי המדינה בתקומה, בתשתיות ובצמיחה של המשק לטווח הארוך, כי החוסן הכלכלי שלנו הוא תנאי לקיומנו כמו החוסן הביטחוני".
לדבר ליאו ליידרמן, פרופסור באוניברסיטת תל אביב והיועץ הכלכלי של בנק הפועלים, הדגיש את חשיבות הממשלה בניהול כלכלת המלחמה: "מה שיקרה במשק תלוי במידה מאוד משמעותית במדיניות של מקבלי החלטות. מה שראינו עד עכשיו הוא רצון טוב, אך לא ראינו אפילו התחלה של חשיבה על תוכנית כלכלית כוללת למניעת קריסה של משקי בית ושל עסקים. מלחמה אמורה להיות אפיזודה זמנית, ולא היינו רוצים שבגלל אפיזודה זמנית עסקים טובים ובריאים יפשטו רגל. כמו שקלטנו מיליון עולים בשנות ה-90, אנחנו צריכים תוכנית כלכלית כוללת, ובתוכה תקציב מדינה חדש. אנחנו צריכים לדבר גם על תקציב מדינה ל-2025 כי התוכנית חייבת לכלול תוכנית שיקום לדרום ותוכנית לצה"ל. ככל שתהיה מדיניות מאקרו יותר הוליסטית, כך הפגיעה במשק תהיה קטנה יותר - ויפה אחת שעת קודם".
