הישג למתנגדי הכרייה בשדה בריר: הדיון על מכרה הפוספטים יחזור למועצה לתכנון ובנייה
הישג למתנגדי הכרייה בשדה בריר: הדיון על מכרה הפוספטים יחזור למועצה לתכנון ובנייה
הדיון במתווה להקמת המכרה אמור להתקיים במועצה הארצית כבר בשבוע הבא ולהתייחס להשלכות הבריאותיות של הפרויקט. זאת לאור הערות שופט בג"ץ בדיון שהתקיים בפניהם בשבוע שעבר, ולאחר שבמשך למעלה משנתיים המדינה נמנעה מלהביא את המתווה לדיון במועצה
הישג למתנגדי הכרייה בשדה בריר: המדינה הודיעה היום (א') לבג"ץ שתחזיר את המתווה להקמת מכרה הפוספטים ליד ערד לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה. הכרייה אמורה להתבצע על ידי רותם אמפרט, חברה-בת של כיל (איי.סי.אל גרופ), הנמצאת בבעלות עידן עופר.
הדיון במתווה להקמת המכרה אמור להתקיים במועצה הארצית כבר בשבוע הבא ולהתייחס להשלכות הבריאותיות של הפרויקט. זאת לאור הערות שופט בג"ץ בדיון שהתקיים בפניהם בשבוע שעבר, ולאחר שבמשך למעלה משנתיים המדינה נמנעה מלהביא את המתווה לדיון במועצה הארצית.
בדיון ביקרו השופטים את התנהלות המדינה ותהו אם לשיטת המדינה, המועצה הארצית היא חותמת גומי שצריכה לאשר מתווה מוצע ללא כל שאלה.
בהודעת העדכון לבית המשפט נאמר בשם המדינה כי "המתווה לבחינת היבטים בריאותיים בתוכניות מפורטות לכרייה וחציבה" יובא לדיון בישיבתה הקרובה של המועצה הארצית, ב- 10 באוגוסט. זאת לצורך הצגתו וקיום דיון בהטמעת עיקריו. עוד נכתב בהודעה כי חלק מהישיבה יוקדש לדיון פתוח שבו יוכל הציבור להשמיע הערות, וככל שהמועצה הארצית תחליט לקבל את הטמעת המתווה, הוא יועבר לאישור הממשלה.
עם זאת, העותרת (עיריית ערד) סבורה כי קביעת לוח זמנים כה צפוף – של דיון בתוך כשבוע – לא תאפשר לה ולגורמי המקצוע להיערך באופן מעמיק לדיון, ועל כן יש לדחות את הדיון למועד מאוחר יותר שיאפשר זמן הכנה סביר.
לעותרים גם שורה של הערות למתווה אשר לא חל על שלב בחינת החלופות לכרייה ברמה המתארית, לא מקנה את המעמד הנכון לערכי היעד בחוק אוויר נקי, ואינו מקנה מעמד ממשי לעמדת משרד הבריאות בהליך התכנון של פרויקטים בתחום זה.
"איך אפשר לקיים דיון רציני עם הכנה של שבוע?"
ראש העיר ערד, ניסן בן חמו, אמר היום לאחר הודעת העדכון: "אני אמנם שמח שהצלחנו לגרום לבית המשפט להקשיב לתושבי ערד והסביבה ולהבין שלא ניתן לעוות את הליכי התכנון והבנייה, כך שתיקון בתוכנית המתאר מחייב אישור של המועצה הארצית. אבל יחד עם זאת, מועד הדיון במועצה הארצית בלתי אפשרי, וגם המתווה עצמו מעורר שורה של בעיות עליהן הצבענו בעתירה, ובראשן היעדר התחשבות בעמדת משרד הבריאות, אשר התנגד לבחירה בשדה בריר כחלופה לכריית פוספט על פני חלופות אחרות שניצבו בפני המועצה הארצית, וזאת בשל הסכנות החמורות לחיים ולבריאות תושבי האזור. איך אפשר לקיים דיון רציני וענייני בנושא כזה – של בריאות ודיני נפשות ממש – עם הכנה של שבוע? לצערנו המדינה ממשיכה להתייחס להליכים הכי מהותיים של בריאות האזרחים כאילו מדובר בעניין שולי, לפרוטוקול בלבד, ובכך מביעה זלזול בעשרות אלפי תושבים באזור ערד. לא ניתן יד לניסיון מחטף בעניין הזה".
הדיון ביום רביעי שעבר, שנערך בפני הרכב השופטים עוזי פוגלמן, ענת ברון ועופר גרוסקופף, נגע לתוכנית מתאר ארצית לכרייה ולחציבת פוספטים באזור העיר ערד והעיירה כסייפה, על שטח היישוב אל-פורעה. העתירה הוגשה נגד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, המתנגד לתוכנית בשל הסכנה הנטענת לבריאותם ולחייהם של למעלה מ- 55,000 תושבי האזור.
בתחילת הדיון שאל ראש ההרכב, השופט פוגלמן, את באי כוחה של המדינה: "מדוע העניין לא יובא בפני המועצה הארצית? מדיניות מהסוג הזה טעונה בירור, ודרג מקצועי בכיר ככל שיהיה אינו תחליף למוסד התכנון". על כך השיב נציג הפרקליטות, עו"ד רן רוזנברג: "אנו לא סבורים שיש צורך לעבור שוב במועצה הארצית כי זה תהליך שאורך הרבה זמן". בתגובה אמר השופט פוגלמן לבא כוחה של המדינה: "הממשלה לא יכולה לעקוף את המסגרות של חוק התכנון והבנייה. הממשלה לא יכולה לדלג על ההליך".
עיריית ערד טענה כי לאתרי הכרייה פוטנציאל לפגיעה בבריאות, ולכן נדרש לבצע את הבדיקה הבריאותית במסגרת תכנון-העל (תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה) וכחלק מובנה ממנגנון בחירת החלופות, ואין לדחות את הבחינה הבריאותית לשלב מאוחר של התכנון לאחר שדיון החלופות הוכרע ללא התחשבות בשיקול זה. לגישת המדינה, השלב המתאים לבחינת ההיבטים הבריאותיים הוא במסגרת התכנון המפורט, ולא ברמת תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה (תמ"א 14), וזאת רק לאחר בחירה בחלופה המועדפת.
השופט פוגלמן פנה בדיון לנציג הפרקליטות ואמר: "אתם אומרים שמשרד התכנון לא צריך לראות, ומספיק שבית משפט יאשר. לא כל כך מסתדר לי עם דפוסי העבודה שלנו. האמת שזה מצחיק שאני צריך לשמור על זכויותיו של מוסד התכנון. אלא אם אדוני רואה במועצה הארצית חותמת גומי".
בא כוחה של עיריית ערד, עו"ד אפי מיכאלי, אמר בדיון: "המועצה הארצית לתכנון ובנייה מפעילה שיקול דעת ובוחנת חלופות על בסיס שורה של החלטות שגויות". לדבריו, "במקרה של שדה בריר יש חלופות אחרות, והמדינה לא יכולה לומר קודם תנצלו את שדה בריר, ורק לאחר מכן את האזורים האחרים".
בסיום הדיון פנתה השופטת ענת ברון לנציג הפרקליטות וציינה כי לגבי האתר הספציפי (שדה בריר) נדרש תסקיר: "התסקיר הוא שובר שוויון, ומאחר שהוצאתם אותו מהמשוואה, אזי ההכרה לגביו מאוד משמעותית לגבי האופן שבו ממשיכים הלאה".
בדיון הקודם בבג"ץ הוציאו השופטים צו על תנאי, והורו למדינה לנמק מדוע לא תוחזר תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, מהטעם שלא נקבעה בתוכנית מתודולוגיה לבחינת השפעות בריאותיות שייגזרו ממנה, ואף לא הונח לפניה מסמך הסוקר את ההשפעה הבריאותית הפוטנציאלית של התוכנית על תושבים.
עיריית ערד - שעתרה לבג"ץ באמצעות עו"ד אפי מיכאלי ועו"ד חיים שימן וכן באמצעות עו”ד ערן צין מהקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב - טענה כי כריית הפוספטים בסמוך ליישובים מסכנת את בריאות התושבים, שמספרם מגיע ל-55 אלף, ותוביל לגידול שאינו מקובל בעולם המערבי בהיקף התמותה והתחלואה בקרב תושבי האזור.
לצד עתירתה של עיריית ערד, ייצגה עו"ד מאיסא מוראני מארגון עדאלה את היישוב אל-פורעה, יישוב בדואי סמוך לשדה בריר. בדומה לעיריית ערד, מוראני טענה כי כריית הפוספטים תפגע בבריאות התושבים.
