הפקק בנמלים: רק השפעה מוגבלת לפתרון של מיכאלי
הפקק בנמלים: רק השפעה מוגבלת לפתרון של מיכאלי
רק 7 אוניות מטען כללי נפרקו במהלך חודש מאי ברציפים שעברו לנמל המפרץ הפרטי. במשרד התחבורה ובתעשייה מודים כי השפעת הצעד על צמצום הפקק מוגבלת. מרב מיכאלי: "היה ברור שהשחרור של הרציפים לא יגמור את התור מהיום למחר"
לפני חודשיים בדיוק כינסה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי מסיבת עיתונאים בהולה ברציף 28 בנמל הדרום אשדוד, ובה הצהירה על העברת רציפים 7 ו־8 בחיפה ו־28 באשדוד לשני המפעילים הפרטיים של הנמלים החדשים. העברת הרציפים למפעילים נועדה לשרת מטרה אחת - צמצום הפקק בנמלים שמכביד על היצואנים והיבואנים ופוגע במשק. בדיקת "כלכליסט" מצאה כי בינתיים ההשפעה של המהלך מוגבלת, וכי מי שטען כי מדובר ב"פתרון למשבר" מסתייג מכך כעת.
הפקק בנמלים הוא חלק ממשבר שרשרת האספקה שמלווה את השוק העולמי מפרוץ משבר הקורונה, אך בתעשייה המקומית טוענים כי הוא נובע גם מחוסר היעילות של הנמלים בישראל. לפי נתוני האוצר, הפקק מסב למשק נזק יומי של 16 מיליון שקל ביצוא ו־23 מיליון שקל ביבוא, סכומים אשר מתגלגלים בסופו של דבר לעליות מחירים לצרכן בקצה.
מאז הכריזה מיכאלי על העברת הרציפים הפקק אמנם התקצר במעט, אבל הוא עדיין ארוך מאוד ובתעשייה יש חילוקי דעות לגבי השפעת הצעד. לפי נתוני משרד התחבורה ורשות הספנות והנמלים, אתמול עמדו כ־54 אוניות מחוץ לנמלי ישראל. הדרך הפשוטה ביותר לבחון את השפעת הצעד היא לברר כמה אוניות נפרקו ברציפים החדשים מאז שהם הועברו לנמלים הפרטיים. רציפים 7 ו־8 הועברו כאמור לנמל המפרץ בחיפה שמנוהל על ידי חברת SIPG הסינית בסוף חודש אפריל. מאז ועד סוף חודש מאי פרקו ברציפים החדשים 7 אוניות בלבד. רציף 28, שהיה אמור לעבור לנמל הדרום שמנוהל על ידי חברת TIL שבשליטת ענקית הספנות MSC, עדיין מוחזק על ידי המדינה עקב הימשכות של הליכים בירוקרטיים בחברת TIL שמנהלת אותו ולכן עדיין לא נפרקו בו אוניות.
"50 אוניות מחוץ לנמלים זו קטסטרופה"
לפי נתוני משרד התחבורה ורשות הספנות והנמלים, בחודש מאי נפרקו 495 אוניות בנמלי ישראל לעומת 449 אוניות בחודש אפריל (הנתונים אינם כוללים את היומיים האחרונים של מאי). המשמעות היא ש־7 האוניות שנפרקו בחודש מאי ברציפים החדשים מסבירות רק 15% מהשינוי בין שני החודשים. ההסבר המרכזי לצמצום בפקק נמצא דווקא בנמל אשדוד, שבחודש מאי פרק 208 אוניות לעומת 176 אוניות בחודש אפריל. בנמל אשדוד לא מתרגשים מהשינוי החיובי במספר האוניות הנפרקות וטענו כי המדד הרלבנטי לגביהם הוא כמות הסחורה הנפרקת בטונות. אך באותה נשימה הודו כי הם העבירו באופן קבוע שני צוותי עבודה מסקטור המכולות לסקטור המטען כללי.
דרך נוספת לבחון את השפעת הצעד של מיכאלי היא על ידי בחינת משך הפקק בחודשים האחרונים. כאמור, אתמול מספר האוניות הממתינות עמד על 54, ובזמן הכרזתה של מיכאלי המספר עמד על 75. עם זאת, כשבוחנים את התמונה הגדולה מזהים כי המספרים בפקק תנודתיים, כאשר בתשעת החודשים האחרונים המספר נע משפל של 21 אוניות בלבד בנובמבר לשיא של 85 באפריל. כאשר בוחנים את הממוצעים, מספר האוניות העומדות היום בפקק דומה למספרן בינואר האחרון - 52.7 אוניות בממוצע.
נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, מהדוחפים הבולטים למהלך העברת הרציפים הריקים, סבור כי הצעד של מיכאלי היה נחוץ וש"רואים אור בקצה המנהרה", אך באותה נשימה הוסיף כי "אם היו אומרים לי לפני שנה שאהיה מאושר מזה שיש 50 אוניות מחוץ לנמלים הייתי אומר לך: השתגעת? זה קטסטרופה". לפי תומר, המהלך הוביל להקלה מסוימת בפקק אך למשרד התחבורה אסור "לשבת על מגדל התצפית וליהנות מהנוף". יש שלושה דברים מרכזיים שהם צריכים לקדם כדי להקל את הפקק: שיפור של היעילות בנמלים הממשלתיים הקיימים, פתרון לבעיית מחסור נהגי המשאיות והשקעה נוספת בתשתית הנמלית. תומר סבור כי המהלך היה נכון גם כי הוא הוביל להגברת התפוקה בנמלים הוותיקים עקב החשש מהתחרות, אך יותר מכך לטענתו מדובר באירוע אסטרטגי מכונן כי "לקחו את השאלטר האחרון של עובדי הנמל".
גם בנמל המפרץ טוענים כי הם מאוד מרוצים מהעבודה שהם עושים, ושקצב הפריקה מעולה אף שהם פועלים כרגע רק עם מנוף אחד, ושבימים אלו הם פועלים לרכוש מנוף נוסף אך מדובר בתהליך שלוקח זמן. יואב צוקרמן, דירקטור בנמל המפרץ, אמר כי "מאז נכנסנו לעולם של המטען הכללי, פרקנו 87 אלף טונות מ־15 אוניות ואנחנו מתקרבים ל־100 אלף טונות בתפוקות מאוד גבוהות, אלו 87 אלף טונות שצומצמו מהתור והם נכנסו דרכי". צוקרמן הוסיף כי נמל המפרץ יודע לפרוק במהירות את אוניות המטען הכללי הקטנות ובכך לצמצם את הפקק, וכי פריקת מטען כללי אינה רווחית לעומת טיפול במטען כמו מכולות או מכוניות, "זו עבודה קשה עם רווח קטן, אבל המון אנשים מתפרנסים מזה".
גורם מתחום הנמלים, שתמך מאוד בהענקת הרציפים הריקים לנמלים הפרטיים כפתרון לפקק, טוען היום כי הבעיה היא שבמשרד התחבורה לא מינו פרויקטור למשבר וכי התור לא מנוהל. "אם היה פרויקטור, אז הוא היה מעביר את האוניות הקטנות לנמלים הפרטיים ונותן להן לעקוף את התור". אותו גורם טוען כעת כי הוא תמך בהעברת הרציפים כפתרון לפקק מפני שהוא לא הבין קודם איך זה באמת עובד, וכעת הוא מבין כי הבעיות הן אחרות — "אין טיפול ממשלתי בתור, הדבר היחיד שהם עשו זה לתת את הרציפים ולזרוק את הנמלים הפרטיים למים. הבעיה לא תיפתר מעצם נתינת הרציפים האלו".
3 צפייה בגלריה
שרת התחבורה מרב מיכאלי. "היה ברור ששחרור הרציפים לא יגמור את התור מהיום למחר"
(צילום: קובי קואנקס)
בנאום של מיכאלי מלפני חודשיים, שבו היא הכריזה על העברת הרציפים, אמרה השרה כי "עכשיו האחריות היא על השותפים האחרים", והוסיפה כי "עכשיו הרגע של היבואנים, התעשיינים, הסוכנים לגרום לזה לקרות. אתם צריכים לדאוג לכך שהאוניות ייכנסו לרציפים הנוספים והפריקה אכן תצא לפועל". התלונות של אנשי התעשייה על משרד התחבורה ואוזלת ידו מול הפקק משקפות כי הם לא לקחו את חלקם באחריות על הפקק לבקשת מיכאלי.
"הצעד עם הרציפים הוא לא פתרון קסם"
בשיחה עם "כלכליסט" התייחסה השרה מיכאלי לטענות מהתעשייה על כך שהצעד להענקת הרציפים אינו מהווה פתרון ונדרשים צעדים נוספים. "מי כמוך יודע שהם צעקו שזה הפתרון. היה ברור שהצעד הזה הוא לא פתרון קסם. השוק הזה הוא שוק שמרני, יש לסוכני האוניות ולחברות התובלה הסכמים והם מחכים לראות שהנמלים החדשים עובדים. לא כל כך בקלות עוברים. היה ברור שהשחרור של הרציפים לא יגמור את התור מהיום למחר".
מיכאלי אמרה כי לאחר שווידאה כי הצעד הזה לא ישבית את הנמלים הוותיקים, אז היא ביצעה אותו "כי צריך לעשות כל מה שאפשר בשביל לקצר את התור". לדבריה, כן רואים תזוזה, וכי הצעד ניער את השוק ויש עלייה בתפקוד הנמלים הוותיקים ונמל המפרץ. "אלו דברים שלוקחים זמן, מי שחשב אחרת לא מכיר את העסק או משקר". בנוגע לצעדים עתידיים נוספים, מיכאלי אמרה כי מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק והיא עוסקות בנושא, שנקבעה פגישה בשבוע הבא עם חברת נמלי ישראל על הנושא ושהיא ביקשה לייצר עוד צעדים לעידוד התחרות.
כך או כך, דבריה של השרה על כך שהמהלך של העברת הרציפים אינו מהווה פתרון קסם הם מדויקים, אך חבל שהמורכבות הזו, שהיתה ידועה מראש, לא באה לידי ביטוי מוקדם יותר — גם בהתבטאויות בתקשורת וגם בקידום פתרונות מורכבים לבעיה. בינתיים, הנהנים המרכזיים מהמהלך להענקת תשתיות של המדינה מוקדם מהצפוי הם תאגיד הספנות MSC ששולט בנמל הדרום וחברת SIPG שנשלטת על ידי עיריית שנגחאי. כלכלת ישראל תמשיך לסבול מהפקק בנמלים עד שיינתנו פתרונות נוספים או עד שהמשבר יחלוף בדעיכה איטית וממושכת.
