השקעה במדד S&P 500 איננה נמדדת בתזמון, אלא בזמן
השקעה במדד S&P 500 איננה נמדדת בתזמון, אלא בזמן
מדד ה-S&P 500 עלה מתחילת השנה מעל ל-18% וב-12 החודשים האחרונים עלה 27% - ונשאלת השאלה האם אנחנו לפני התפוצצות של בועה והכספים של משקיעים רבים, ביניהם חוסכי קופות הגמל וקרנות הפנסיה, בדרך לאבדון, האם זה הזמן לפרוש בשיא, או שמא יש למדד עוד לאן לעלות?
מחד, יש את מי שטוענים שהשוק ימשיך לדהור ומי שלא נמצא במשחק יפספס הזדמנות פז. מאידך, אפשר למצוא לא מעט אנליסטים וגופים מוסדיים שטוענים שאנחנו בבועה שעלולה להתפוצץ בכל עת.
אחת הנקודות המטרידות ביותר את המשקיעים היום, היא הדמיון לראלי שחווינו לפני משבר הדוט קום, שהתרחש בין השנים 2000 ל-2002 שבגינו השוק ירד בחדות והתקשה להשתקם במשך תקופה ארוכה. הסיבה היא שבועת הדוט קום התהוותה עם מהפכת האינטרנט בשנות ה-90, וגם עכשיו אנחנו ככל הנראה בפתחה של מהפכה תעשייתית חדשה שתשפיע על כל אחד מאיתנו, מהפכת ה-AI שמתדלקת את הראלי הנוכחי והדובים של השוק רואים את העלייה המטאורית של חברות השבבים וענקיות ההייטק האחרות כתמרור אזהרה ומשווים את עלייתם לעלייה המטאורית של חברות הדוט קום שהגיעו לשווי שוק דמיוני והתרסקו בתחילת שנות ה 2000.
מנגד מבחינת השוורים קווי הדמיון נגמרים בהיות ה-AI מהפכה תעשייתית חדשה. הרי ערב המשבר בשנת 2000, חברות הענק שהזינו את הבועה היו ברובן חברות ללא רווחים, ללא מודל עסקי ברור ושווים היה מנותק לגמרי משורת הרווח שלא הייתה קיימת. לעומת זאת היום, 12 החברות שמהוות 39% משווי מדד ה-S&P 500 מכניסות רווחים של מיליארדי דולרים מדי שנה, כמו מייקרוסופט, גוגל, מטה, אמזון ואנבידיה. לא מדובר ב-Pets.com או AOL אומרים השוורים, החברות בחוד המהפכה מציגות רווחים ומודל עסקי חזק, כלומר לא הגענו לניתוק בין הרווח למניה משווי השוק שלה, זה מתבטא במכפיל הרווח של מדד ה-S&P 500 שאומנם גבוהה באופן יחסי, אך רחוק מהמכפילים שהיו ערב משברי ענק בשוק כמו הדוט קום ומשבר הסאב פריים ב-2008.
כלומר הדמיון נעצר בנתונים הפונדמנטליים, לפחות לעת עתה ואני מציין זאת, כי יתכן שנגדל לממדי בועה, אך אנחנו עדיין לא שם. יש עוד כמה שנים של צמיחה והשוורים מציינים את שנת '95 כשנה מייצגת יותר לתקופה שאנחנו נמצאים בה היום.
מנגד יש איומים נוספים כגון שוק התעסוקה שנחלש בעקבות עליית הריבית וצמצום מוניטרי שמוביל הבנק הפדרלי, מה שיקשה על צמיחה בצריכה הפרטית. בעיה בשוק הנדל"ן המסחרי בארה"ב שבסיכון אשראי ועודף היצא (20% מהמשרדים פנויים), משבר שאם יתפתח יוכל להפיל את חלק מהבנקים האזוריים בארה"ב. כמובן שישנם סיכונים מבחוץ כמו מלחמת הסחר עם סין ומשברים גיאו-פוליטיים, כמו המלחמה באוקראינה וישראל שמשפיעות על הכלכלה העולמית באופן עקיף.
תמיכה נוספת בדעת השוורים, נמצאת בסטטיסטיקה, למשל, אם הייתי משקיע ב-20 שנים האחרונות כל שנה סכום חד פעמי - וכל פעם בוחר דווקא את היום הגרוע ביותר להשקיע ב-S&P 500 - עדיין הייתי מרוויח תשואה ממוצעת של 10.78% ויותר מפתיע, אם הייתי בוחר דווקא את הימים הטובים ביותר להשקיע, התשואה הייתה 12.64% לשנה. כלומר השקעה במדד כמו ה-S&P 500 איננה נמדדת בתזמון, אלא בזמן. האם המחירים עלו מהר מדי, חזק מדי? יתכן מאד, אך ישנם נתונים חיוביים נוספים שמספקים למשקיעים לטווח בינוני ארוך את הביטחון: האינפלציה בארה"ב נופלת, מהפכת ה AI אמורה לייעל את הכלכלה וכבר עכשיו מוכיחה את המודל הכלכלי שלה. הריבית בדרך לירידה עוד השנה, ועדיין לא הונפק היוניקורן הראשון האמיתי של המהפכה. יש למעלה מ-6.14 טריליון דולר במזומן ובקרנות כספיות שמחכים להיכנס לשוק, וזה מסביר למה בכל תיקון שלילי שחווינו בשנתיים האחרונות חזרנו לעליות, כלומר הקונים שיושבים על הר מזומנים, מאזנים את המוכרים ומנצלים את ההזדמנות שמספקת ירידה בשווקים.
בפרשנות אישית אך מושכלת, אנו צופים תיקון חד של כ-15%, שיתרחש בטווח של 3-6 חודשים, אך הנתונים מוכיחים, שלא ניתן לתזמן באופן מושלם את השוק והחלופה של לשבת על הגדר או לבחור במסלול השקעה סולידי, לא תשתלם למשקיע עם הסבלנות הנדרשת בהשקעות ארוכות טווח - וזאת גם אם לוקחים בחשבון את רמת המחירים הגבוהה יחסית של המניות במדד. לא הגענו לסביבת מחירים שמנותקת מהרווחים כמו ב 2000, איננו רואים בעיה מבנית בשוק ההון כמו ב-2008 ומולנו עוד "בחיתולים" מהפכה תעשייתית חדשה שמובלת ע"י ענקיות בין לאומיות שמרכיבות חלק גדול מדד ה-S&P 500 לצד חברות מסורתיות יותר שביחד מרכיבות פאזל שלראייתנו ייצר רווחים עודפים על פני זמן.
תומר כהן הוא מנכ"ל ברק שהם סוכנות לביטוח מקבוצת ברק פיננסים
