דעהללמוד מארה"ב: להוציא מחוץ לחוק סיגריות אלקטרוניות
דעה
ללמוד מארה"ב: להוציא מחוץ לחוק סיגריות אלקטרוניות
כמעט עשור לאחר כניסת הסיגריות האלקטרוניות לישראל, הן הפכו למוצר העישון המוביל בקרב בני הנוער, ושיעור העישון היומי של בני 17-15 הוכפל ועומד על כ-10%. על כן משרד הבריאות לעצור את המגמה
באחרונה, נפל דבר בארצות הברית במערכה נגד עישון. ה-FDA, מנהל התרופות והמזון האמריקאי, אסר את שיווקן של הסיגריות האלקטרוניות של חברת ג'ול. והנה, שוב, אנו רואים לנגד עינינו עוד מדינה המצטרפת למדינות רבות נוספות המקדימות את ישראל בצעדים יעילים למלחמה בעישון ובמיוחד בסיגריות האלקטרוניות, שהפכו בשנים האחרונות למפיצות הגדולות של המגיפה. בניגוד למדינות אלה, ישראל מפגרת פיגור ניכר ואת המחיר משלמים בבריאותם עשרות אלפי בני נוער שנפלו בארץ בשבי הסיגריות האלקטרוניות.
מוצרי הסיגריות האלקטרוניות נכנסו לשוק האמריקאי ללא אישור ה-FDA בשל מחלוקת סביב השאלה האם סיגריות אלה הן אכן מוצרי עישון, שכן אינן מכילות טבק, אלא ניקוטין. ב-2016 הוכרע הנושא: הסיגריות האלקטרוניות הוכרו כמוצרי עישון ול-FDA ניתנה הסמכות לפקח גם עליהן. בעקבות זאת, מספטמבר 2021 אסר ה-FDA עשרות אלפי מותגים של סיגריות אלקטרוניות כמזיקות לבריאות הציבור ואישר לשיווק שניים בלבד.
אלא שבינתיים הסיגריות האלקטרוניות של חברת ג'ול כבשו את לב בני הנוער באמריקה והפכו את העישון למגפה של ממש. גם האיסור האחרון בא באיחור מתסכל, כי בעוד ה-FDA מנסה לסגור את שערי האורוות – ברחו ממנה סוסים פראים חדשים. זאת - משום ששוק מוצרי העישון אינו ממתין לרגולטור. הוא מתחדש כל הזמן והסיגריות האלקטרוניות החד-פעמיות הן היום מוצר העישון המוביל בקרב בני הנוער.
מה בישראל? הסיגריות האלקטרוניות נכנסו לישראל לראשונה ב-2013. הניסיון של משרד הבריאות לאסור את שיווקן תחת סעיף בפקודת הרוקחות - עד שתוכח בטיחות המוצר כתכשיר רפואי – לא צלח. שופטי בג"צ קבעו כי נדרשת אסדרה בחוק של הסמכות לאסור, או להגביל מוצרי צריכה מסוג מוצרי עישון - ועד אז לא ניתן לאסור שיווק של סיגריות אלקטרוניות בישראל. משרד הבריאות החל לקדם תזכיר חוק שיעניק לו סמכות כזאת בשל היותן של הסיגריות האלה מזיקות לבריאות, אך הדבר לא הבשיל לכדי חקיקה.
ג'ול ניצלה את הפירצה בישראל, ומ-2018 הפכה לסיגריה האלקטרונית הנפוצה ביותר בארץ. שנה אחר כך כבר הגדיר המחוקק הישראלי את הסיגריות האלקטרוניות כמוצר עישון לכל דבר, ואף הגביל את ריכוז הניקוטין בהן – אך שוב לא דאג לקבוע רגולטור שבסמכותו לאסור אותן ואת מכירתן. בינתיים, ג'ול עצמה בחרה להפסיק את שיווק המוצר בישראל, אך הדבר נבע ממדיניות החברה להתמודד עם עשרות התביעות שהוגשו נגדה בארצות הברית ולא בשל קשיים רגולטוריים בהפצת המוצר בארץ.
כיום, כמעט עשור לאחר כניסת הסיגריות האלקטרוניות לישראל, הן הפכו למוצר העישון המוביל בקרב בני הנוער, ושיעור העישון היומי של בני 15-17 הוכפל בתוך ארבע שנים מ-4.7% בשנת 2019 ל-9.8% ב-2022. במקביל, הסיגריות האלקטרוניות החד-פעמיות תפסו את המקום שפינתה ג'ול בשוק הישראלי, ואף הרחיבו את מעגלי הצריכה.
למרות שמוסכם על הכל שמדובר במוצר עישון לכל דבר, לא נקבעו כל מנגנוני פיקוח ואכיפה בחקיקה ביחס למוצר מסוכן הזה, ואף הדיון על מיסוי הסיגריות האלקטרוניות טרם הסתיים וממתין להכרעת הכנסת הבאה.
נכון להיום תופעת העישון בישראל הולכת ומתרחבת. המאמץ שהושקע במשך עשרות שנים במאבק בסיגריות הרגילות ובמוצרי הטבק הוותיקים יורד עתה לטמיון עם פלישת הסיגריות האלקטרוניות לשוק וההצלחה שהן קוצרות בקרב הדור הצעיר.
זוהי מציאות בלתי נסבלת, שאסור להשלים איתה. לכל ברור מה יש לעשות כדי לעצור את המפולת: בראש ובראשונה, משרד הבריאות חייב לקבל מעמד של רגולטור לכלל מוצרי העישון - וזאת באמצעות חקיקה ראשית בכנסת. בנוסף, על בסיס הסמכות שתעניק אותה חקיקה ראשית, על משרד הבריאות לפרסם צו או תקנה שיאסרו שיווק ומכירה של סיגריות אלקטרוניות בישראל.
הדברים אינם בשמיים. כל מה שנדרש הוא מנהיגות אמיצה בהובלת שר בריאות פעיל, הקשוב לצורכי בריאות הציבור, שישלים את התהליך הרגולטורי שהוחל בו כבר לפני כעשור. זה צריך להיות שר בריאות שישים את הנושא של המאבק בעישון במקום גבוה מאוד בסולם העדיפויות שלו. שר הבריאות הנוכחי נמנע מכך, כנראה שביודעין, ואת התוצאות כולנו מרגישים. הבחירות הקרובות לכנסת הן הזדמנות להעלות מדרגה במאבק בעישון בישראל, שבמרכזה להוציא את הסיגריות האלקטרוניות אל מחוץ לחוק.
שירה כסלו היא מנכ"לית המיזם למיגור העישון
