הקואליציה מתאחדת לאישור התקציב וקידום חוקי ההפיכה
אישור תקציב המדינה השבוע בכנסת יבטיח את יציבות ממשלת נתניהו ויסלול את הדרך להמשך מהלכי ההפיכה המשטרית
בעוד 59 החטופים עדיין נמצאים במנהרות חמאס, והחיילים והחיילות ממשיכים בלחימה — ראש הממשלה בנימין נתניהו מצליח שוב לאחד את הקואליציה ולבצר את שלטונו. הערב תפתח מליאת הכנסת את הדיון בהצעת תקציב המדינה לשנת 2025.
ההצבעות על התקציב בקריאה השנייה והשלישית יחלו רק מחר ויימשכו כמה שעות. במהלך הדיון הלילי יעלו חברי הכנסת מהאופוזיציה את הסתייגויותיהם, ובהן טענות על ביזת התקציב בגובה של 5 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים וסקטוריאליים לטובת החרדים והמתנחלים. אך בסופו של דבר לקואליציה יש רוב של 68 ח"כים, ומשמעות אי־אישור התקציב בקריאה השנייה והשלישית עד 31 במרץ 2025 היא התפזרות הכנסת. לכן, ומכיוון שאף אחד מחברי הקואליציה אינו מעוניין לוותר על כורסת עור הצבי שבמליאה — התקציב יעבור בסופו של דבר בקריאה השנייה והשלישית.
למרות הרוב המובטח, כדי למנוע זליגת קולות של ח"כים מיהדות התורה, שוחח אתמול נתניהו עם מנהיג הציבור הליטאי, הרב משה הילל הירש, שהסכים לכך שיהדות התורה לא תכתוב מכתב אולטימטום לפרישה מהממשלה גם אם חוק ההשתמטות לא יעבור עד 1 ביוני, כפי שהוצע במפלגה. כמו כן, נתניהו פנה גם לאדמו"ר מבעלז כדי לשכנע את ח"כי הסיעה לתמוך בתקציב, למרות אי־חקיקתו של חוק ההשתמטות. האדמו"רים הרי מבינים שבמקרה של אי־אישור התקציב, ייפגעו באופן משמעותי תקציבי הישיבות. לכן, עדיף להם שהתקציב יעבור, ואילו חוק ההשתמטות יידון בכנס הקיץ. עם זאת, כל עוד הלחימה נמשכת ורבבות חיילים מגויסים, קשה להעריך אם החוק יעבור בכנסת.
אישור התקציב יחזק את אחיזתו של נתניהו בשלטון משני טעמים: במצב הקיים, לא ניתן להפילו באמצעות הצעת אי־אמון, שכן זו מחייבת התייצבות של 61 ח"כים שיביעו בו אי־אמון וגם יתמכו במועמד מוסכם אחר. הסיבה השנייה היא שהמכשול הבא הוא 31 במרץ 2026, רק בעוד שנה. ייתכן שבעוד שנה נתניהו דווקא יהיה מעוניין לפזר את הכנסת.
בינתיים, נתניהו ימשיך במהלכים לריסוק הדמוקרטיה והשלמת ההפיכה המשטרית. בימים רביעי־חמישי צפויה מליאת הכנסת לאשר בקריאה השנייה והשלישית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, המכונה מתווה לוין־סער. לפי המתווה המוצע, בוועדה לבחירת שופטים יהיו 9 חברים, כמספרם כיום - נשיא בית המשפט העליון ושניים משופטיו, שני שרים (אחד מהם שר המשפטים שיעמוד בראש הוועדה), שני חברי כנסת - מהקואליציה והאופוזיציה, ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (ניסיון של 10 שנים לפחות כעו"ד), שאותם יבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
שני נציגי הציבור יחליפו למעשה את שני נציגי לשכת עורכי הדין המכהנים כיום, והלשכה שניצבת כיום נגד מהלכי ההפיכה המשטרית שמובילה הקואליציה תסולק למעשה מהוועדה לבחירת שופטים. מלבד השינוי בהרכב חברי הוועדה, המתווה קובע שינוי משמעותי באופן בחירת השופטים, כך שהבחירה הופכת לפוליטית באופן מובהק.
חוק זה יתווסף לחוקי ההפיכה המשטרית שחוקקו בזמן המלחמה: שינוי שיטת בחירת נציב התלונות על השופטים, וכן החוקים שיקודמו בכנס הקיץ, כמו חוק מח"ש שהגיש ח"כ משה סעדה (הליכוד), להכפפת המחלקה לשר המשפטים, וחוק שהגישה ח"כ טלי גוטליב (הליכוד), להרחבת חסינות הח"כים והפיכת הכנסת כמעט ל"עיר מקלט", כפי שהסבירה היועמ"שית המיועדת להדחה גלי בהרב־מיארה. בנוסף, יקודמו חוקים לפגיעה בתקשורת ובתאגיד השידור הציבורי.
