קיצוצים וסיכון לזיהום: איך המלחמה משפיעה על הסביבה?
קיצוצים וסיכון לזיהום: איך המלחמה משפיעה על הסביבה?
במסגרת הדו"ח השנתי של "מרכז טאוב" נבחנו מספר סוגיות סביבתיות המושפעות מהמלחמה ביניהן דחיית חקיקה, זיהום אוויר מתחבורה ופגיעה בטבע ובבעלי חיים. על פי הדו"ח, מחסור בכוח אדם כבר מוביל לעלייה בשריפות פסולת ולצמצום משמעותי של פעולות המחזור
"מרכז טאוב" התחיל לפרסם השבוע את הדו"ח השנתי שלו "דו"ח מצב המדינה 2023", במסגרתו מוקדש פרק שלם לבחינת סוגיות סביבתיות המושפעות מהמלחמה - ביניהן דחיית חקיקה בתחומים האלו, זיהום אוויר מתחבורה ופגיעה בטבע ובבעלי חיים. על פי הדו"ח (שכתבו מאיה שדה ורקפת שפרן-נתן) קוצצו תקציבים שקשורים לטיפול במשבר האקלים וצומצמו פעולות המחזור ברחבי הארץ.
לעוד כתבות בערוץ TRUST
השבוע הציגה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן את התוכנית "דרום ירוק" שתתמקד בטיפול בפסולת, פינוי אזבסט והנגשת הטבע והסביבה לציבור באזור הדרום. התוכנית כמעט ולא מתייחסת להיבטי אקלים, מלבד פרויקטים נקודתיים של גגות סולאריים ונטיעת עצים בשדרות. בימים האחרונים כבר נשמעה ביקורת על התוכנית בין היתר על כך שאין בה "ראייה סביבתית רחבה ומבט לעתיד. למשל, היערכות לשינויי האקלים, מהתמודדות עם שריפות והצפות ועד התייעלות אנרגטית והצללה המשלבת אנרגיה סולארית או הפחתת בזבוז מזון".
החוקרים מציינים מספר היבטים מרכזיים שעלולים להחריף את זיהום האוויר כתוצאה ממצב החירום. כך למשל, הגדלת כמות הנפט הגולמי המשונע דרך מפרץ אילת בתקופת המלחמה - צעד שמגדיל את הסיכון לדליפת נפט. כך גם עיכוב נוסף בתוכנית אזורית להפקת אנרגיה סולרית. במסגרת ההסכם שנחתם בעבר בין איחוד האמירויות, ישראל וירדן, איחוד האמירויות אמורה להקים שדות להפקת אנרגיה סולרית בירדן, אותה היא תמכור לישראל ולפלסטינים. בתמורה לכך, ישראל תקים מתקן התפלה כדי לספק מים מותפלים בשיעורים גדולים לירדן. החוקרים מציינים כי הפרויקט עדיין לא קודם מנובמבר 2021 וירידה ביציבות האזורית מקטינה את הסיכוי לקידומו.
השפעה פוטנציאלית בעייתית נוספת יכולה לעבור דרך ייצור החשמל. בימי שגרה, כמעט ולא מייצרים חשמל מסולר, בשל זיהום האוויר הכבד הכרוך בשימוש בו ומחירו היקר, אבל כעת בשל החשש מפגיעה באסדות הגז עולה הסיכוי לייצור חשמל מסולר. משרד האנרגיה ורשות החשמל כבר הורו לחברת החשמל לרכוש כמות נוספת של פחם ושל סולר. בתחילת נובמבר הודיעה חברת החשמל כי היא מתכוונת לרכוש סולר בעלות של 600 מיליון שקל.
בהקשר הזה מעניין לציין ידיעה שפורסמה השבוע לפיה בשל מלחמת רוסיה ואוקראינה - יותר מ-50% מהחשמל בגרמניה, ספרד ואירופה כולה נוצר כעת משימוש באנרגיה מתחדשת. מסתבר שהפלישה הרוסית לאוקראינה זירזה את המעבר של אירופה לייצור חשמל ממקורות מתחדשים ומקומיים שלא תלויים בייבוא של חומרי גלם ממקורות זרים. השינוי הזה כבר הביא לירידה משמעותית במחירי החשמל באירופה.
על פי הדו"ח, התקציב השוטף של המשרד להגנת הסביבה עמד בשנת 2023 על 384 מיליון שקל, פלוס 510 מיליון שקל שהוקצו לפרויקטים נוספים כמו למשל לנושאי אקלים. כלל התקציבים הנוספים בוטלו בעקבות המלחמה. גם כספי "הקרן לשמירת הניקיון", שמיועדים בין השאר להקמת מתקנים למיון פסולת ומתקנים להשבת אנרגיה, קוצצו משמעותית: בתחילת נובמבר החליטה הממשלה ללוות 820 מיליון שקל מהקרן לטובת הגדלת התגמולים לאנשי המילואים.
בנוסף, בכמה רשויות מקומיות ומועצות אזוריות לא מפנים בתקופה הנוכחית בנפרד פסולת מפחי המחזור בשל מחסור בכוח אדם. המחסור פגע גם בפעילותה של יחידת ינשוף, שאחראית לפיקוח על השלכה ושריפה של פסולת פירטית. בתקופה האחרונה נרשמה עלייה משמעותית בדיווחים על שריפות הנגרמות משריפת פסולת.
מדינת ישראל גם כמעט ולא משתתפת בוועידות חשובות בתחום הסביבה, ובהן ועידה העוסקת באמנה בין-לאומית למניעת זיהום פלסטיק, שהתכנסה בקניה באמצע נובמבר. לוועידת האקלים שהתכנסה בדובאי בסוף נובמבר, תוכננה לצאת משלחת גדולה מישראל, אך בשל המלחמה הוחלט שנציגים אחדים ישתתפו בה.
בדו"ח מוזכר גם החשש שכולנו כבר מכירים ממחזור תזונתי ועלייה במחירי הפירות והירקות, כתוצאה מהמחסור החריף בכוח אדם בענף החקלאות. החוקרים מציינים כי באזור עוטף עזה נמצא חלק ניכר משטחי הגידול של התוצרת החקלאית בישראל: 47% מסך שטחי הגידול של העגבניות, המספקים 70% מתוצרת העגבניות בישראל, ו-60% מסך שטחי הגידול של תפוחי האדמה, המספקים 35% מתוצרת תפוחי האדמה.
השבוע פורסם כי על רקע מספרי הגיוס הזעומים עד כה של עובדים חדשים, ישראלים וזרים - משרד החקלאות צופה שבתוך חודש יורגש מחסור של כ־35% בפירות הדר בשוק. כמו כן המשרד צופה ירידה ביכולת האספקה של עגבניות, מלפפון, חסה, כרוב, בצל ותות שדה. לפי נתוני המשרד, קיים מחסור של כ־30 אלף עובדים.
* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.
