פרשנותפרישת זועבי מאיימת על צינון מחירי הנדל"ן
פרשנות
פרישת זועבי מאיימת על צינון מחירי הנדל"ן
אם הקואליציה לא תשרוד את פרישתה של ח"כ זועבי, שוק הדיור, חרף חשיבותו, יירד למקום נמוך בתוכניות העבודה של השרים
שרי האוצר והשיכון, אביגדור ליברמן וזאב אלקין, מתקוטטים עם הפקידות המקצועית כבר שבועות על פרטיה של תוכנית הדיור. ליברמן אמר בדיונים סגורים כי "מבחינתו שהמדינה לא תקבל אפילו שקל על מחיר הקרקע", והביע נכונות להעמיק את ההנחות בתוכניות מחיר למשתכן.
מנגד, הכלכלנים המקצועיים במשרדים מתריעים, כי הגדלת ההנחות לא צפויה להקל על משבר הדיור, אלא רק להזרים עוד ביקושים לשוק הגואה. והמשפטנים מתריעים, כי הגדלת ההנחות מעבר לרמה של 400 אלף שקל לדירה היא בעייתית ולא סבירה, ומביאה לכך שדווקא השכבות החזקות ביותר באוכלוסייה ייהנו מהטבות ענק.
מבחינת דרגי המקצוע, הרפורמה העיקרית שיכולה לחולל שינוי של ממש בשוק הדיור בטווח הארוך, היא שינוי מבנה הארנונה כך שהוא יתמרץ רשויות לבנות למגורים, או יתמרץ אותן פחות לבנות לעסקים.
הקשיים שהחלו להיערם בדרך לגיבוש התוכנית הכניסו חלק גדול מהמעורבים בה לאווירת נכאים, והם העריכו כי התוכנית לא תוצג ותקודם לפני תקציב 2023. עם זאת, לליברמן היה חשוב לשדר "עסקים כרגיל" והוא חזר על כך כי עד סוף החודש, תוצג תוכנית דיור מקיפה וכוללת.
אך הודעתה של ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי טרפה את הקלפים, ואלקין וליברמן נאלצו להפנות את מאמציהם לצינון הזירה הפוליטית במקום לצינון שוק הדיור. אם הקואליציה לא תשרוד את פרישתה של זועבי, הרי ששוק הדיור — על כל חשיבותו — יירד למקום נמוך בתיעדוף השרים.
ליברמן מבין היטב שאין פתרון קסם בשוק הדיור, והעטיפות החדשות לתוכניות הישנות לא ישנו את זה. גם ויתור מלא של המדינה על מחיר הקרקע לא יפתור את משבר הדיור, אלא רק יגדיל עיוותים וייפגע בהכנסות המדינה. אבל עם זאת, ליברמן מאמין כי הזמן עובד לטובתו. ככל שהזמן יעבור, הריביות יעלו, והסיכויים לשינוי מגמה במחירי הדיור הופכים להיות גבוהים יותר. זאת אחת הסיבות שליברמן לא חוסך במאמצי הנשמה לממשלה הנוכחית, הוא רוצה להיות בכסא שר האוצר כשמגמת מחירי הדיור מתהפכת.
ליברמן הפסיק להאשים את הריבית הנמוכה של בנק ישראל בעליית מחירי הדיור. יתירה מזו, הוא מגלה איפוק ולא רמז כי הוא מצפה שהבנק המרכזי יעלה את הריבית באופן חד. האפשרות הלא־סבירה היא שליברמן הפסיק להאשים את בנק ישראל מכיוון שהוא לא רוצה לפגוע בעצמאות הבנק המרכזי, ובגלל שהוא לא רוצה להיתפס כמי שזורק אחריות על מישהו אחר. האפשרות הסבירה בהרבה היא שליברמן יודע שהעלאות הריבית עשויות לשנות את מגמת מחירי הדיור, והוא רוצה שהקרדיט על שינוי מגמת מחירי הדיור יגיע אליו, ולא למי שהעלה את הריבית במשק.
2 צפייה בגלריה
שר האוצר אביגדור ליברמן. לא מהסס לחזור על הבטחתו כי מחירי הדיור ירדו עד סוף השנה הבאה
(צילום: יריב כץ)
ליברמן משוכנע למדי כי יהיה שינוי מגמה בשוק הדיור, ולכן הוא לא מפחד לחזור על ההבטחה שלו כי מחירי הדיור ירדו עד סוף השנה הבאה, זאת בשונה מאלקין שמעדיף לשדר זהירות וספקות. אפשר להבין את ליברמן. נתוני המאקרו של שוק הדיור אכן תומכים בשינוי מגמה, הריביות נמצאות כעת על מסלול עלייה בטוח, וממילא המשכנתאות יתייקרו. ובצד ההיצע, קצב השיווקים והתחלות הבנייה מהיר יותר מאשר קצב גידול האוכלוסייה. ליברמן מודע גם לכך — שעל אף שהוא פוליטיקאי - הרי שלהתבטאויותיו עשויה להיות השפעה מסוימת על הביקושים, וההבטחה בדבר ירידת מחירים עשויה לתרום לריכוך הביקושים.
בשוק הדיור בישראל קשה להתבסס על ניתוח כלכלי קר. פסיכולוגיית הביקושים לנדל"ן עשויה להתגלות כעקשנית גם לנוכח שיעורי ריבית גבוהים יותר
אך עם זאת, ברור כי בשוק הדיור קשה להתבסס על ניתוח מאקרו־כלכלי קר, פסיכולוגיית הביקושים הישראלית לנדל"ן עשויה להפתיע ולהתגלות כעקשנית גם לנוכח שיעורי ריבית גבוהים יותר.
התפרקות מוקדמת של הממשלה אולי תגרום לאנחת רווחה במשרדי רשות מקרקעי ישראל שהיו מודאגים מירידת ההכנסות שלהם בגין תוכניות הדיור של השרים. אך מאידך, היא תגרום לכך שהמהלך הקריטי שהאוצר מנסה לקדם של שינוי התמריצים שיוצר מבנה הארנונה יידחה למועד בלתי ידוע.
וחמור מכך, כניסה לבחירות ולממשלת מעבר מקשה מאוד על הגדלת ההיצע בשוק הדיור, וזאת כפי שהנתונים מראים, בשנים שיש בהם בחירות, יש קושי לשווק קרקעות, וקושי להגיע להסכמי גג עם עיריות.
