פרשנותסוף עידן ההרחבה הכמותית: פאוול סגר לירון את הפינה
פרשנות
סוף עידן ההרחבה הכמותית: פאוול סגר לירון את הפינה
הצורך של הנגיד אמיר ירון להפסיק עם הכסף החינמי לא קטן מזה של פאוול: מספיק לראות את מחירי הנכסים הפיננסיים והריאליים כדי להבין את "הצד האפל" של המהלך הממושך
יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, ג'רום פאוול, רמז בנאומו התקופתי בכינוס בג'קסון הול, כי תוכנית ההרחבה הכמותית (QE) שהוא מוביל נמצאת בדרך לסופה.
כמובן שהתהליך לא יפסק מיידית, אלא הם כבר לא יקנו 120 מיליארד דולר (80 מיליארד אג"ח ממשלתי ועוד 40 קונצרני). זה יהיה הדרגתי, זה יהיה מתוקשר היטב (הדבר האחרון שפאוול ירצה לגרום עם התפרצות זן הדלתא בארה"ב הוא להפיל את השווקים). יתכן אפילו כי זה לא יקרה בספטמבר הם ימתינו עד אוקטובר. אבל הכוון ברור ומוצהר. עכשיו הוא גם נאמר. החגיגה מתחילה להיגמר, עידן הכסף החינמי מתחיל להתפוגג.
יש לדבר הזה משמעות ברורה למשק הישראלי: נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון יחקה גם הפעם את מקבילו האמריקאי. תזכורת: בסוף מרץ 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, הודיע בנק ישראל על תוכנית רכישת אג"ח בסך 50 מיליארד שקל, ושבעה חודשים מאוחר יותר הוא הודיע על הרחבתו בעוד 35 מיליארד שקל (85 מיליארד שקל בסך הכל). עד כה, הוא רכש כ־71 מיליארד שקל. במקביל, הוא החל ברכישת אג"ח קונצרניות, אבל בהיקפים מדודים יותר.
כעת התמונה מתבהרת: לא תהיה הרחבה של התוכניות. ירון, בדומה לפאוול, לא יעשה שום מהלך קיצוני. ייתכן כי הוא ישלים את התוכנית, שכן כפי שהסביר פרופ' לארי סאמרס במאמר חשוב שפרסם בשבוע שעבר בעד הפסקת התוכנית בארה”ב, "אמינות" היא הערך החשוב ביותר שממנו נהנה בנק מרכזי.
לירון יש מרחב תמרון גדול מפאוול, שכן האינפלציה באמריקה עומדת על 5.4% - הרחק מעל יעד יציבות המחירים סביב 2%, כאשר האינפלציה כאן, למרות זינוקה באמצע השנה, עוד לא נוגעת באמצע היעד (קצת מתחת ל־2%). מהצד השני, הצורך של ירון להפסיק עם הכסף החינמי לא קטן מזה של פאוול: מספיק לראות את מחירי הנכסים, הן הפיננסיים והן הריאליים (נדל"ן), כדי להבין את "הצד האפל" של ההרחבה הממושכת.
