בתום דיון סוער, ועדת השרים אישרה את הגדלות הרמטכ"ל: "צורם מול חוסר הוודאות הכלכלי"
בתום דיון סוער, ועדת השרים אישרה את הגדלות הרמטכ"ל: "צורם מול חוסר הוודאות הכלכלי"
החוק שמעגן את תשלום הפנסיות למשרתי הקבע יעלה למשק אם יאושר 1.3 מיליארד שקל בשנה. למרות שהצעת גנץ אושרה כבר באוגוסט, מאז הוא לא הצליח לגבש רוב במליאת הכנסת בעד הצעת החוק; השרה זנדברג: "זה לא נכון. בטח לא בזמן הזה, ולאור נתוני הפנסיות של משרתי הצבא שנחשפו"
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') בצהריים את "חוק הפנסיות הצבאיות" המעגן את תשלום הפנסיות למשרתי הקבע, שיעלה למשק 1.3 מיליארד שקל בשנה.
בעד הצביעו 6 שרים, נגד הצביעו 3 שרים: שר המשפטים גדעון סער, שר השיכון זאב אלקין, והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון נמנעה.
לפי המסתמן, הצעת "חוק הפנסיות" לא תועלה מחר להצבעה בקריאה הראשונה. בכחול לבן מקווים שיצליחו להעלות מחר להצבעה בקריאה הראשונה את "חוק הגיוס". שני החוקים הללו תקועים כבר חודשים ארוכים בהיעדר רוב בכנסת והמדינה נדרשת לדווח לבג"ץ היכן עומדת החקיקה בהן.
החוק מסדיר את סוגיית הגדלות הרמטכ"ל. אלו הן מנגנון המגדיל את גובה קצבת הפנסיה שמקבלים חיילי הקבע הפורשים לפנסיה תקציבית. נוסח החוק הנוכחי והחלטת הממשלה הוותיקה מציגים את מנגנון ההגדלות כמנגנון "חריג", אך בפועל ההגדלות הוענקו ל-98% מכלל הפורשים. תזכיר החוק החדש קובע כי ההגדלות הן ברירת המחדל, למעט במקרים של שחרור מהצבא עם עבירה שיש עמה קלון.
בדברי ההסבר לחוק כותב המשרד: "בשנים האחרונות הועלו טענות משפטיות ביחס להחלטת הממשלה שמכוחה שולמה השלמת תקופות השירות ולאופן יישומה. התיקון המוצע מאפשר להסיר כל ספק מעל ההסדר האמור שקיים כבר עשרות שנים, ומבטא את אופיו הייחודי של השירות הצבאי ואת הסדרי השירות והפרישה הייחודים הנוהגים בצה"ל".
משרד הביטחון טוען כי לעומת המצב הנהוג בפועל – שסובל מקשיים משפטיים כאמור – הרי שהחקיקה "מקטינה מכאן ולהבא את שיעור ההשלמה הממוצע, ותצמצם עד כדי ביטול השלמת תקופות בשיעורים חריגים".
בישיבה התחולל קרב צעקות בין השרה זנדברג לבין השרה פנינה תמנו שטה. השרה תמר זנדברג אמרה שזה צורם שמביאים את זה בזמן שאין פיצויים לעצמאיים ואחרים שנפגעים מהמצב הכלכלי במשק. השרה זנדברג: "יש אי נוחות שאנחנו חשים מההבאה של תוספת שכר בזמן שכ"כ הרבה עובדים אחרים רבים על ימי בידוד, ימי מחלה, במצב הכלכלי הנוכחי. דנו בממשלה ואנחנו דנים פה בתוספת שהיא צורמת בעת הזו שהמשק נמצא במצב הזה, היא צורמת אל מול קיצוצים אחרים. זה לא נכון בטח לא בזמן הזה, בלא לאור נתוני הפנסיות של משרתי הצבא שנחשפו, והיא צורמת בעיתוי הכלכלי וחוסר הוודאות שהמשק נמצא בו".
תמנו שטה: "את לוקחת כסף מאלמנות".
תמר זנדברג: "אני מציעה לך לא ללכת לשם. אם זה על חשבון מישהו כרגע - זה על חשבון ימי בידוד של עצמאים".
תמנו שטה: "את פופוליסטית".
תמר זנדברג: "ואת לא פופוליסטית".
תמנו שטה: "אני ממליצה לך לשבת".
זנדברג: "אני ממליצה לך להירגע".
כזכור, הממשלה אישרה באוגוסט 2021 את הצעתו של גנץ, אבל, לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה יש צורך בחקיקה ראשית בכנסת. בג"ץ הורה באחרונה לממשלה להשיב לו עד סוף ינואר 2022 בסוגייה היכן נמצאת החקיקה בנושא.
העניין הוא שמאז הקיץ ועד היום, לא הצליח גנץ לגבש רוב במליאת הכנסת בעד הצעת החוק. הסיבה: מפלגת רע"מ שחברה בקואליציה מסרבת לתמוך בהצעות חוק שקשורות בצבא.
בקואליציה הטילו על גנץ לגייס רוב להצעת החוק. גנץ נפגש לפני חודש עם יו"ר רע"מ מנסור עבאס על כל החוקים של משרד הביטחון ש"תקועים" בכנסת. בקואליציה אומרים שלאופן ההצבעה של רע"מ כמו כל סיעות הקואליציה על הצעות החוק בנושאי הביטחון יש משמעות קואליציוניות.
הנה, רק בשבוע שעבר אישרה המליאה בקריאה השנייה והשלישית, בתמיכת כחול לבן, את "חוק החשמל" שהוגש על ידי רע"מ. בקואליציה מצפים לתמיכתה של רע"מ בחוקים שמגיש גנץ, בתמורה לתמיכה שקיבלה ב"חוק החשמל". הקושי לגיוס רוב בכנסת נובע לא רק מצידה של רע"מ. במפלגת העבודה ובמרצ יש התנגדות לחוק.
ח"כ מוסי רז אמר בתגובה לאישור: "ועדת השרים החליטה להלבין את החריגה בפנסיות הצבאיות בזמן שעצמאים ועובדים במשק לא מקבלים פיצויים על הפגיעה הכלכלית בהם. החלטה מקוממת ושערורייתית".
