פרשנות"אינתיפאדת האסירים" מסכנת את הבראת הרשות הפלסטינית
פרשנות
"אינתיפאדת האסירים" מסכנת את הבראת הרשות הפלסטינית
פרשת הבריחה של האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע ותפיסתם עשויה לתדלק את הרחוב הפלסטיני ולהוביל להתלקחות שתעכב את ההחלטות להעניק הלוואה של 155 מיליון דולר לרשות ולהגדיל ב־15 אלף את מכסת הפועלים שייכנסו לארץ
המתח בזירה הפלסטינית שוב גואה והפעם על רקע תקרית בריחת ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע בערב ראש השנה. לכידת ארבעה מהם בסוף השבוע אמורה להביא לרגיעה, אם כי בזירה הפלסטינית דווקא ישנם קולות הקוראים לנצל את מעצרם המחודש לגל חדש של מחאות ברחבי הגדה המערבית.
המצוד הנרחב בישראל מחד גיסא וההד התקשורתי האדיר שסיפור הבריחה יצר בתקשורת וברשתות החברתיות מאידך גיסא העלו פעם נוספת לסדר היום את נושא האסירים הפלסטינים. עבור רוב החברה הפלסטינית נושא זה רגיש במיוחד ונוגע ישירות ברבות מהמשפחות, ולכן לא דרוש הרבה כדי לתדלק את דעת הקהל כדי ליצור אווירה של "אינתיפאדת אסירים".
קשה לדעת בשלב זה לאן הולך המשבר הנוכחי והוא תלוי בשלל גורמים. לכידת שני המחבלים הנמלטים הנוספים תוך כדי עימות משמעותי (לא כמו בסוף השבוע) או אף חיסולם יכולים להצית תבערה גדולה. כל זאת מאחר שישנם גורמים לא מבוטלים ברחוב הפלסטיני, בדגש על ארגוני הטרור בעזה, שהיו מעוניינים בהתפתחות כזו בשטחי הגדה המערבית כדי לנגוס עוד יותר בלגיטימיות של הרשות הפלסטינית.
מנגד ישנם כוחות לא פחות חזקים הפועלים להרגעת השטח בניסיון לבלום הידרדרות לעבר אלימות שעלולה להיות נרחבת. ראשית, חוץ מזכריא זביידי, כל הנמלטים השתייכו לג'יהאד האסלאמי, ארגון קטן יחסית (אם כי בעל תמיכה נרחבת באזור ג'נין), ולכן לא סביר שהארגונים הגדולים יותר כמו פתח וחמאס ירצו להיות חלק מהסלמה שתשים את הג'יהאד האסלאמי במרכז השיח הפלסטיני. שנית, אף שפומבית היא אינה יכולה להודות בכך, הרשות הפלסטינית שוב ניצבת באותו המתרס עם ישראל, לפחות בכל הנוגע למאמץ לדכא את הרוחות המתלהמות. אירוע הבריחה מהכלא תפס את הרשות הפלסטינית דווקא כשהיה נראה שאחרי שנים של מצוקת מזומנים ישנו אור בקצה המנהרה.
כסף למשכורות
ההחלטה הישראלית להעניק הלוואה בשווי 155 מיליון דולר לרשות הפלסטינית עד תום השנה היא בגדר אוויר לנשימה עבור האחרונה. זרם המזומנים מישראל יאפשר לרשות הפלסטינית לשלם את המשכורות למועסקיה לפחות עד סוף 2021, לאחר שהועלו ספקות משמעותיים לגבי סוגיה זו נוכח מצבה הפיננסי של הרשות. בחודש ממוצע עלות תשלומי המשכורות של הרשות למועסקיה מגיעה לכ־170 מיליון דולר, ובחודשים האחרונים הרשות התקשתה לגייס סכום כזה.
מנתונים שפורסמו נכון למחצית הראשונה של 2021 עלה כי הגירעון התקציבי של הרשות הפלסטינית הגיע ל־470 מיליון דולר עם צפי מדאיג שעד סוף השנה הגירעון ינוע סביב 1 מיליארד דולר. עוד עלה מהנתונים החצי־שנתיים שהחוב הציבורי של הממשלה הפלסטינית ברמאללה הגיע לרמת שיא. נכון לסוף יוני השנה, הגיע החוב ל־12.08 מיליארד שקל, לעומת 11.82 מיליארד שקל בסוף מאי. החוב הפנימי של הממשלה הפלסטינית בסוף המחצית הראשונה של השנה הגיע ל־7.76 מיליארד שקל והשאר — למעלה מ־4 מיליארד שקל חוב חיצוני.
2 צפייה בגלריה
זכריא זביידי ומחמד עארדה, שנתפסו לפנות בוקר. לא דרוש הרבה כדי לתדלק את דעת הקהל
(צילום: AFP)
קצב צמיחת החובות של הרשות הפלסטינית צבר תאוצה מאז החל משבר כספי המסים עם ישראל בשנת 2020 על רקע המשכורות שמקבלים המחבלים ובני משפחותיהם. ההכנסות ממסים הפכו למקור ההכנסה המוביל של הרשות עם כ־200 מיליון דולר בממוצע בכל חודש, ולכן הקיצוץ הישראלי, המגיע לכרבע מסכום זה, יצר בור תקציבי ענק בקופת הרשות. גם משבר קורונה לא היטיב עם הרשות הפלסטינית, וביחד עם סגירת ברזי הסיוע מחו"ל (הסיוע מחו"ל בתקופה בין ינואר ליוני 2021 הגיע ל־30 מיליון דולר בלבד מתוך התחייבויות של 200 מיליון דולר) לא נותרה לה הרבה ברירה.
הרשות נאלצה להדק את החגורה (קיצוץ בתשלומי המשכורות שהגביר את החשש לתסיסה מצד המועסקים) וכן לפנות לבנקים המקומיים כדי לקבל הלוואות. שווי ההלוואות של הרשות מהבנקים הפלסטיניים הגיע לכ־250 מיליון שקל בחודש, כשבכירים במערכת הבנקאות הפלסטינית הביעו חשש, בטרם הצעד הישראלי, כי גם ליכולות של הבנקים המקומיים ישנן מגבלות. החובות של הרשות לבנקים המקומיים נאמדים ב־2.3 מיליארד דולר, קרוב ל־1 מיליארד דולר יותר בהשוואה לנתון של לפני שנתיים.
הסיוע מוושינגטון מתעכב
הסיוע הישראלי לרשות הפלסטינית הוא חלק מההבנות עם ממשל ביידן. מאז כניסתו לתפקיד פועל הנשיא האמריקאי לחידוש הסיוע לפלסטינים, כולל לארגון אונר"א. עם זאת, הכסף מתקשה לעבור בפועל נוכח חוק שאישר הקונגרס בזמן הנשיא הקודם דונלד טראמפ, הקושר בין הסיוע האמריקאי לבין מימון המחבלים. שינוי החוק הזה, לפי הערכות, ייקח עוד שבועות שבמהלכם לא יגיע הסיוע האמריקאי לקופת הרשות.
בנוסף לסיוע הכספי, התחייבה ישראל על עוד צעד חשוב שיסייע לקופה הפלסטינית: היתר כניסה של כ־15,000 פועלים פלסטינים, בנוסף לכ־150 אלף פועלים שכבר נמצאים בישראל. התלקחות בשטחים תוביל בהכרח לצמצום ניכר במספר ההיתרים, דבר שעלול מבחינת הרשות הפלסטינית לפגוע קשות באחד ממקורות ההכנסה החשובים של המשק. לפי הערכות, השכר של הפועלים הפלסטינים בשוק הישראלי מגיע ליותר מ־300 מיליון דולר בחודש.
המצב נפיץ
ברצועת עזה פוטנציאל הנפיצות ממשיך להיות גבוה, גם כארבעה חודשים לאחר סיום מבצע "שומר החומות". אף שארגוני הטרור, בראשות חמאס, אינם ששים להיכנס למערכה נרחבת נוספת, ישנה בקרבם אכזבה הולכת וגוברת מאי התנעת תהליך השיקום. נכון להיום, לא שוקם ולו בית אחד ברצועה ולמעלה מ־50,000 עזתים עדיין עקורים מבתיהם בתוכה. המצרים הבטיחו לסייע בעבודות השיקום, אך לא בצורת הזרמת כסף מזומן, ולכן ראשי חמאס אינם מרוצים מקצב ההתקדמות. חוץ ממצרים, קטר היא היחידה שמכניסה את היד לכיס כדי לסייע לעזתים.
המענק הקטרי למשפחות הנזקקות (100 דולר למאה אלף משפחות) אמנם צפוי להיכנס לרצועה כבר השבוע, אולם בסוגיית מועסקי ממשלת חמאס אין התקדמות, אלא נסיגה. הרשות הפלסטינית הודיעה בסוף השבוע כי היא חוזרת בה מההסכמות להזרים את הכספים הללו דרך המערכת הבנקאית שלה מחשש להיחשף בעתיד לתביעות של מימון טרור. בשורה התחתונה, עם כל הכבוד לאידאולוגיה, הכסף ממלא תפקיד משמעותי בהתנהלותו של חמאס, והוא לא יהסס לפעול גם בצורה הפחות צפויה כדי להשיג אותו.
