השרים הצביעו בעד הכבדת הנטל על המילואימניקים ואיתה גם על קופת המדינה
השרים הצביעו בעד הכבדת הנטל על המילואימניקים ואיתה גם על קופת המדינה
במקביל לקידום חוק ההשתמטות ובניגוד לעמדת היועמ"שית אישרה ועדת השרים לחקיקה את העלאת הגיל למשרתי מילואים. להחלטה על הרחבת הפער בנטל משמעות כלכלית כבדה על קופת המדינה, בזמן שגיוס חרדים במקום מילואימניקים היה חוסך למשק מיליארדי שקלים
"אנחנו רוצים להרחיב את הבסיס כמה שיותר. גדוד חרדי שמחזיק גזרה מוריד לנו תעסוקה מאלפי אנשי מילואים". האמירות החד־משמעיות הללו בעד גיוס חרדים נאמרו על ידי הרמטכ"ל הרצי הלוי ופורסמו היום על ידי דובר צה"ל. האמירות הנחרצות האלה לא נאמרו בריק, והן מכוונות באופן ישיר לפוליטיקאים שבימים אלו מכבידים את הנטל על המילואימניקים ומתכוונים לפטור מגיוס עשרות אלפי תלמידי ישיבה חרדים.
היום אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את קידום חבילת החקיקה שתכביד את נטל השירות על מילואימניקים מבוגרים על ידי העלאת גיל הפטור ממילואים בשנה לכלל המשרתים, והגדלת מספר "התפקידים המיוחדים" בהם השירות יוארך עד לגיל 50. במקור, ההצבעה על קידום החקיקה שאותה מוביל שר הביטחון יואב גלנט היתה אמורה להתקיים בממשלה, אך זו עברה לוועדת השרים לחקיקה בראשותו של שר המשפטים יריב לוין - בין היתר כדי למנוע את הביקורת הציבורית על המהלך שמקודם לאחר סוף שבוע שבו נהרגו 11 לוחמי צה"ל ושש חטיבות מילואים נקראות לתעסוקה מבצעית. כמו כן, מחר צפויה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת להתחיל את הדיונים בחוק ההשתמטות שמקדמת הקואליציה.
קידום שני החוקים מתבצע גם על רקע ביקורת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. היום פרסמה היועמ"שית את עמדתה נגד העלאת גיל הפטור ממילואים על רקע ניסיונות הקואליציה לקבע את הפטור מגיוס לחרדים. למרות האמור, בעקבות בקשת גלנט היועמ"שית הסכימה להאריך את הוראת השעה הקיימת שמעלה את גיל הפטור ממילואים בשלושה חודשים בלבד כדי למנוע פגיעה בביטחון המדינה.
2 צפייה בגלריה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. דורשת מענים משמעותיים לצמצום אי־השוויון בנטל
(צילום: מישל אמזלג, לע"מ)
אך הצורך הביטחוני מגיע עם מחיר כלכלי. לפני שלושה חודשים פרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר מחקר על העלות הכלכלית של שירות המילואים והסדיר, תחת הכותרת "תמחור האלטרנטיבות להגדלת כוח האדם בצה"ל". המחקר הראה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי גיוס חרדים במקום הארכת שירות למילואימניקים יחסוך למשק מיליארדים, וזאת מפני שהעלות הכלכלית למשק הישראלי של חייל מילואים היא 48 אלף שקל בחודש, ושל חייל סדיר היא 27 אלף שקל.
עם זאת, באותו מחקר ישנה התייחסות ספציפית לעלות הכלכלית הגבוהה של מילואימניקים מבוגרים. "גם בקרב חיילי מילואים קיימת שונות גבוהה בעלות הכלכלית למשק, כאשר גיוס חיילי מילואים מבוגרים יותר מוביל לעלות כלכלית משמעותית יותר בעיקר בגלל שהם נמצאים בשלב בקריירה שבו השכר גבוה יותר, אך גם בגלל שלאחוז גבוה יותר מהם יש ילדים קטנים באופן שמוביל לפגיעה בפעילות הכלכלית של בת או בן הזוג שלהם — שגם הם נמצאים בשלב בקריירה שבו השכר ושיעורי התעסוקה גבוהים", נכתב במחקר. עוד נכתב כי "העלות הכלכלית בקבוצת הגיל 45-40 גבוהה במיוחד, בעיקר בקרב גברים אשר מהווים את הרוב הגדול בקרב משרתי המילואים. משום כך, הגידול המוצע בגיל השחרור משירות מילואים עלול להוביל לגידול לא פרופורציוני בעלות הכלכלית למשק בהשוואה לגידול המתוכנן בימי המילואים".
לפי המחקר, העלות הכלכלית של משרת מילואים גבר בגילאי 45-40 היא כ־62 אלף שקל בחודש, וזאת לעומת עלות כלכלית של כ־54 אלף שקל לחודש של גבר משרת מילואים בגילאי 39-30 ועלות כלכלית של כ־33 אלף שקל לחודש לגבר משרת מילואים בגילאי 30-22. העלות הכלכלית של נשים המשרתות במילואים היא יותר נמוכה, אך הן מהוות אחוז נמוך יותר משמעותית מסדר הכוחות הצה"לי מאשר גברים. העלות הכלכלית של אישה המשרתת במילואים בגילאי 45-40 היא כ־38 אלף שקל בחודש לעומת עלות של כ־35 אלף שקל לחודש של משרתת מילואים בגילאי 39-30 ועלות של כ־27 אלף שקל לחודש למשרתת במילואים בגילאי 30-22.
הפער בין העלות הכלכלית של גברים לזו של נשים נובע בראש ובראשונה מפערי השכר במשק. החישוב של הכלכלן הראשי בחן את הנזק למשק מהיעדרות ממקום העבודה, אובדן ותק במקום העבודה ופגיעה בפעילות הכלכלית של בן או בת הזוג.
בצה"ל לא מפרסמים את כמות המילואימניקים המשרתים ופילוחים שלהם כדי לא לחשוף את היקף הכוחות המגויסים מטעמי ביטחון מידע, אך ההערכה היא שישנם אלפים רבים של מילואימניקים בגילאי 40 פלוס המגויסים מתחילת המלחמה (יש לזכור כי אוכלוסיית המילואימניקים שהיו אנשי קבע שייכת במידה רבה לגילאים אלו). באומדן שמרני כי מדובר בכ־10,000 מילואימניקים בלבד, העלות הכלכלית לחודש למשק נאמדת בכ־620 מיליון שקל, וכאשר מכפילים את זה בחודשי הלחימה המרובים ומתחשבים בכך שבתחילת הלחימה גיוס המילואים היה גדול יותר - מגיעים לעלות כלכלית של מיליארדים רבים.
הצעת החוק שמשרד הביטחון מקדם תאפשר לצבא להמשיך לגייס את מי שהגיעו לגיל פרישה בדיוק השנה — כדי להימנע ממצב שבו מילואימניק שהגיע לגיל פרישה השנה יפסיק את שירות המילואים שלו באמצעה. לפיכך, משרד הביטחון מבקש להעלות באופן זמני (עד סוף 2024) בשנה אחת בלבד את גיל הפטור, כך שמילואימניק שאינו קצין יצטרך לשרת עד גיל 41 במקום 40, קצינים עד גיל 46 במקום 45 ואלו המשרתים בתפקידים מיוחדים עד גיל 50 במקום 49.
בהצעת החוק נכתב כי ההעלאה נעשית בשל "הימשכותה של המלחמה והצורך הצבאי שנותר בעינו" ו"לאחר שצה"ל מצא כי לא ניתן בעת הנוכחית להחליף את משרתי המילואים הצפויים להשתחרר מחמת גילם במשרתים אחרים, מטעמי כשירותם. כמו כן, לא ניתן להסתמך על התנדבות של יחידים לשירות, לאור הצורך המבצעי לשמור על כשירות מלאה ולא לפגוע ברציפות התפקוד".
כמו כן, תוגדל רשימת התפקידים המיוחדים שבהם גיל הפטור יעמוד על 50. אם בעבר רשימה זו כללה אנשים המשרתים בתפקידים כמו טייסים, נווטים, רופאים, קב"נים ונהגים המוסמכים על כלים מסוימים, אז כעת ההוראה הורחבה לתפקידים כמו מפעילי כטמ"מים, אנשי ציוד מכני הנדסי, אנשי תחזוקה וטכנאים של טנקים ונגמ"שים ועוד.
אף שמדובר בהצעת חוק שמקבעת את העלאת גיל הפטור רק באופן זמני - מדובר כבר בפעם השלישית שהממשלה מקדמת הצעת חוק זהה מתחילת המלחמה עקב הצורך והמחסור בכוח אדם בצה"ל, ולכן ישנו חשש כי בסופו של דבר מה שנולד כצורך זמני יהפוך למציאות קבועה. לצורך העניין, החקיקה שקובעת גיל פטור העומד על 50-49 לבעלי תפקידים מיוחדים מוארכת באופן זמני בכל שלוש שנים אך בפועל לא מבוטלת בסוף התקופה. החלטות הממשלה בנושא גיוס החרדים מתנהלות בדפוס דומה, כאשר בכל פעם הממשלה מבקשת דחיה נוספת מתוך כוונה שלא לשנות את הסטטוס קוו.
