בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי - והוריד תחזית הצמיחה
בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי - והוריד תחזית הצמיחה
ההחלטה להותיר את הריבית על 4.5%, בפעם הרביעית ברציפות, נובעת מכך שעדיין קיימים גורמי סיכון לאינפלציה, וכן מהמצב הביטחוני והאפשרות שהגירעון יגדל; בבנק צופים כי המשק יצמח השנה ב-1.5% בלבד, האינפלציה תעמוד על 3%; הנגיד: "למלחמה יש השלכות כלכליות משמעותיות; הממשלה צריכה לנקוט גם צעדים לא פופולאריים"
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל השאירה את הריבית ברמה של 4.5%, כך עולה מהודעת הבנק שהתפרסמה היום (ב'). ההחלטה להשאיר את הריבית מגיעה על רקע המשך הלחימה ומתוך רצון להתמקד "בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית". לגבי המשך המדיניות כתבו כלכלני הועדה כי "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית״.
״מאז השבעה באוקטובר, אנו בעיצומו של תהליך לחימה מתמשך״, אמר הנגיד. ״חוסר הוודאות הגיאופוליטי אף התגבר ופרמיית הסיכון של המשק עלתה. אולם, ברמת המאקרו - המשק הישראלי מוסיף לגלות עמידות בהתמודדות עם אתגרי התקופה. כפי ששבנו והדגשנו, למלחמה יש השלכות כלכליות משמעותיות, המשפיעות על המשק הישראלי. על אף השיפור שנצפה בהתאוששות המשק, נותרה עדיין כברת דרך ארוכה עד לחזרה מלאה לשגרה״, הוסיף.
הנגיד בנאומו לא נמנע מלדבר באופן ישיר על תקציב 2025 ואמר כי "סדר הגודל של ההתאמות התקציביות הנדרשות הוא משמעותי. יהיה צורך לבצע התאמות נוספות בהתאם". הנגיד קרא לממשלה "לנקוט בצעדים הכרחיים גם אם חלקם עשויים להיות לא פופולאריים. זאת בכדי להבטיח יציבות כלכלית ולקדם צמיחה בת-קיימא".
הנגיד התייחס באופן ספציפי לתרחיש שבו הממשלה תבחר לעשות 'חצי עבודה', ולעשות רק חלק מהצעדים הפיסקליים הנדרשים ואמר כי מדיניות של "עמידה חלקית בלבד של הממשלה בהיקף ההתאמות הפיסקליות הנדרשות, לצד עלייה נוספת בהוצאות הפרמננטיות שעשויה להוביל כבר היום לעלייה נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל״. הנגיד גם רמז כי לא כל הקיצוצים שווים, וכי אחריות פיסקלית לא מתמצית בקיצוץ, אלא אחריות פיסקלית "צריכה להתבטא בהרכב הוצאות הממשלה בתקציב כך שההתאמות התקציביות לא יפגעו בהוצאות תומכות צמיחה", כלומר, שהקיצוצים יבואו ממקומות שלא יפגעו בצמיחה העתידית של המשק.
במענה לשאלת כלכליסט בנוגע ליישום תכניות לסבסוד משכנתאות, תכניות שמקודמות על ידי פרופ' אבי שמחון מהמועצה הלאומית לכלכלה, אמר הנגיד כי למרות ש"תהליך העלאות ריבית מהווה כאב מסוים למשפחות ולמשקי הבית, הרי שזה תהליך מחויב המציאות למיגור האינפלציה. אנחנו לא רואים סיבה להקים מנגנון לסבסוד משכנתאות, די בטיפול הנקודתי של המערכת הבנקאית". בנוגע לוועדה בתקציב הבטחון אמר הנגיד לכלכליסט כי "הועדה צריכה להתחיל לפעול, וכי ככל שהועדה תחליט שיש עוד צרכים פרמננטיים לתקציב הבטחון, הרי שיהיה צורך להצביע על מקורות".
עדכון תחזיות
הבנק עידכן את תחזית הצמיחה לשנת 2024 כלפי מטה בחצי אחוז לרמה של 1.5%, עם זאת, בבנק עדיין סבורים כי הגירעון בסוף השנה יעמוד על 6.6% וכפי שהחוק מחייב את המדינה כיום. ההסבר לכך שתחזית הצמיחה ירדה אך הגירעון החזוי נשאר באותה רמה קשור לכך שהכנסות המדינה מפתיעות לטובה. עם זאת, חישוב גרעון זה לא לוקח בחשבון את ההוצאות מקרן הפיצויים שהמדינה נדרשת לממן בגיוס חוב חיצוני.
תדרוך העיתונאים של בנק ישראל:
בנוגע לשנת 2025, חטיבת המחקר של הבנק הורידה את תחזית הצמיחה לרמה של 4.2%, לעומת 5% בתחזית אפריל. החטיבה גם העלתה את שיעור האבטלה בחצי אחוז לרמה של 3.8%, והגדילה את הגירעון החזוי לרמה של 4% (לעומת 3.4% בתחזית הקודמת). עם זאת, כלכלני הבנק מבהירים כי חישוב זה מבוסס על כך שבתקציב 2025 יהיו צעדי התכנסות (מיסים, קיצוצים, התייעלות, ש"ט) בהיקף של 30 מיליארד שקל וכי אם הממשלה תבחר להוציא מעבר לצפוי כעת, יבוצעו צעדי התכנסות נוספים.
גם בנוגע לאינפלציה, תחזית הבנק עודכנה כלפי מעלה, כיום התחזית היא שבעוד שנה האינלציה תעמוד על 3% לעומת 2.7% בתחזית אפריל. ועל 2.8% ב-2025 לעומת 2.3% בתחזית אפריל. סיבה נוספת לאינפלציה היא עליה בעלויות הייצור בשל המלחמה. הריבית בעוד שנה, צפויה לדעת כלכלני חטיבת המחקר לעמוד על כ-4.25%, זאת מכיוון שבבנק סבורים שפרמיית הסיכון תרד באופן איטי ממה שהיה צפוי בהתחלה, בשל התמשכות המלחמה.
