ניתוחכלכלת ישראל כמעט שלא ניזוקה, זאת של עזה על סף קריסה
ניתוח
כלכלת ישראל כמעט שלא ניזוקה, זאת של עזה על סף קריסה
רק לפני שבוע הוסדרה רשמית תעסוקת עובדים מעזה בישראל אחרי שנים של נתק; סקר ראשון מלמד על קפיצת השכר הדרמטית שחוו אותם עובדים; אלא שבעקבות המבצע וסגירת המעברים מעסיקים לא ימהרו להעסיקם שוב
"המצב הכלכלי בעזה רע מאוד, הם לא התאוששו ממשבר הקורונה עדיין, זאת לעומת המשק הישראלי והמשק בגדה המערבית שכבר התאוששו". כך אומר ד''ר חגי אטקס, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) המתמחה בקשרי הכלכלה בין ישראל והרשות הפלסטינית, לרבות כלכלת עזה.
לדברי אטקס, שהדוקטורט שלו נכתב על הרצועה, "כאשר מסתכלים על התמ"ג לנפש ב־2019 הוא עמד על כ־1,400 דולר לשנה (במחירים קבועים). כעת, ברבעון הראשון של 2022, הוא צנח ב־15%, זו ירידה דרמטית", הוא קובע על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית. התמ"ג לנפש בעזה נכון לתחילת השנה עמד על 1,482 דולר לשנה במחירים שוטפים לעומת 5,468 דולר בגדה המערבית (פי 3.7) ו־43,712 דולר בישראל.
המצב כל כך גרוע שסבב הלחימה הנוכחי לא צפוי לשנות את תמונת המאקרו. דווח אמנם על נזקים למבנים וגם זרם אספקת החשמל נפגע, אך שוב הנזק העיקרי הוא סגירת המעברים המאפשרים תנועה של סחורות ועובדים ובהקשר הזה נקודת הזמן היא דרמטית. מאז ההתנתקות ב־2005 הופסקה תנועת עובדים מרצועת עזה לישראל על רקע ההחלטה להתנתק גם כלכלית. באוקטובר האחרון חודשה התנועה של עובדים מהרצועה, כאשר תחילה ההעסקה היתה בלתי רשמית, ובתחילת החודש, לפני שבוע, התחילה ההסדרה הרשמית של עובדים עזתים בישראל.
אטקס וד''ר ופאק עדנאן מאבו דאבי חקרו את סוגיית העסקת עובדים עזתים בישראל, ובשבוע שעבר התפרסמו תוצאות הסקר הראשון. לפי הבדיקה של אטקס ועדנאן, כ־13 אלף עזתיים הם בעלי אישור עבודה רשמי בישראל כעת. מתברר כי העובדים העזתים בישראל הם מבוגרים יותר (בני 44 לעומת בני 39 בממוצע ברצועה); רובם לא משכילים, רק 17% בעלי השכלה על תיכונית; והם היו מובטלים קודם לכך (83% לא עבדו). נתוני השכר הם המרשימים: הם משתכרים פי 6 ממה שהשתכרו בעזה (6,367 שקל לעומת 1,041 שקל) ופי 4 מהעובד העזתי הממוצע (כ־1,600 שקל).
כמו כן, מהמחקר עולה שמחציתם דיווחו כי הם מקבלים יחס טוב מאוד מהמעסיק (60% אם מוסיפים את אלו שדיווחו על יחס טוב). לפי חישוב גס ובלתי רשמי שמגיע מעזה, שאינו קשור למחקר של אטקס, על בסיס השכר היומי של עובדים עזתיים בישראל (בין 250–300 שקל) ובהנחה שישנם סביב 13 אלף עובדים כאלו בישראל, סגירת המעברים משמעה אובדן הכנסות לרצועה של כ־3.5–4 מיליון שקל ביום.
בעקבות חידוש תעסוקת עזתים בישראל שבה ועלתה השאלה האם התמריצים הכלכליים עשויים להוות מנוע לחץ על הארגונים הפלסטינים ברצועה. התשובה של אטקס פסימית מאוד. "בטווח הקצר, המבצע הנוכחי יצר מחסור במוצרים מסויימים וגרם לצמצום שעות אספקה בחשמל וזה פוגע באזרחים. עם זאת, בטווח הארוך, המבצע הנוכחי אינו מסוגל להשפיע באופן משמעותי על כלכלה שנמצאת במצב רע מאוד ממילא: בסוף 2021 שיעור האבטלה בעזה עמד על 46%, זה שיעור בלתי נתפס". לדבריו, "כעת החל תהליך של הסדרת התעסוקה של עזתים בישראל. המבצע הזה עלול דווקא להרתיע מעסיקים רציניים שמחפשים כוח עבודה זמין ומסודר והוא עלול להקשות על תהליך ההסדרה והנורמליזציה שמתחילה בימים אלו". לפי המחקר של אטקס, "הסדרת התעסוקה העזתית בישראל תעביר את העובדים משוק לא מוסדר לשוק מוסדר, שבו מעסיקים יחויבו לדווח על ימי ושעות העבודה, ולהפריש תשלומי מסים, ביטוח לאומי ופנסיה".
אטקס מוסיף כי "כמובן שהעסקת אותם 13 אלף עובדים עזתיים בישראל חשובה מאוד למשפחותיהם ולמעגל הסובב, בוודאי כאשר מבינים כי שכרם של אותם עובדים הוא פי 4 ופי 6 מהשכר שהרוויחו לפני וחלק גדול מאותם עובדים היו מובטלים בכלל לפני שנכנסו לישראל. אבל אסור לשכוח כי כוח העבודה בעזה מונה חצי מיליון איש ולכן לתעסוקת עזתים בישראל לא צפויה השפעה מאקרו־כלכלית על כלכלת עזה".
הוא מציין מדוע מבחינה מבנית קשה מאוד, בהינתן המאפיינים של הכלכלה העזתית, לחולל שינוי במציאות הנוכחית: "הסקטור הפרטי בעזה נשחק במשך 15 שנה מאז עליית חמאס לשלטון ובעקבות המגבלות שממשלות ישראל הטילו על כלכלת הרצועה. ההשקעה נטו (בניכוי הפחת) ב־15 השנים האלו שלילית. לכן כאשר מתעלמים מההון לדיור – כי הרי אנשים חייבים לגור איפשהו – ההשקעה במכונות וציוד היא שלילית. הדבר מתבטא בחולשה בייצור ובשוק העבודה המקומיים: שיעור העובדים במגזר הפרטי והשכר נמוכים מאוד – רק כ־35 שקל ליום".
לדבריו, "ההשפעה של תעסוקת עזתים בישראל על כלכלת עזה קטנה מאוד כי הלכה למעשה אין מגזר פרטי בכלכלת עזה". יותר ממחצית מהתמ"ג העזתי הוא ציבורי או "ממשלתי": מינהל ציבורי, בריאות, חינוך, רווחה, מים וחשמל - וגם "ביטחון". התובנה הזו מחזקת את המסקנה שהמצוקה הכלכלית העודפת כתוצאה מהעימות עם ישראל אינה מהווה מנוף לחץ על שלטון החמאס בעזה שכן, כפי שאטקס מציין, "הלחימה לא תפגע ביתר שאת במגזר הפרטי העזתי כי הוא ממילא מוגבל, עני מאוד ולא מתפקד".
