ניתוחהאברכים לא יצאו מהכולל, ושיעורי ההשתמטות רק עלו
ניתוח
האברכים לא יצאו מהכולל, ושיעורי ההשתמטות רק עלו
מאז החל צה"ל במאמץ ממשי לגייס חרדים כבר עברו 15 שנה, והתוצאות עלובות. מספר החרדים המתגייסים, שכבר הגיע ל־1,900 בשנה ב־2016, דורך כבר ארבע שנים על כ־1,200. ואין כל סימן לשינוי אמיתי בנושא
אחת האגדות שפוליטיקאים ישראלים אוהבים לספר לציבור הבוחרים היא שאם רק לא ילחצו על החרדים, בחורי הישיבות יתגייסו בהמוניהם והכל עניין של תהליכים טבעיים. אבל המציאות הפוכה. 15 שנה עברו מאז החל צה"ל במאמץ ממשי לגייס חרדים והתוצאות עלובות. מספר החרדים המתגייסים, שכבר הגיע ל־1,900 בשנה ב־2016, דורך כבר ארבע שנים על כ־1,200.
גודל המחזור החרדי הוא כ־12 אלף איש, כך שמדובר בסך הכל בכ־10% מהמחזור. לשם השוואה רק 14% מהגברים היהודים הלא חרדים אינם מתגייסים וזה כולל בעיות בריאות וכאלה שצה"ל ויתר עליהם. כיון שהמחזור החרדי גדל מדי שנה ב־4% זו לא דריכה במקום אלא נסיגה. שנת גיוס נמשכת מיולי עד יוני, כך ששנת הגיוס 2022 הסתיימה לפני פחות משנה. לא ברור למה צה"ל עוד לא פרסם רשמית את מספר המתגייסים בה, אבל ההערכה היא שמדובר ב־1,200 גם בשנה זו.
אלא שבפועל המצב גרוע יותר. ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם באכ"א (תומכ"א), תא"ל יעקב ודמני, מסר לוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון למשאבי אנוש במאי שכמה מאות מהחרדים המתגייסים הם בכלל יוצאים לשאלה ונחשבים לחרדים רק בהגדרה החוקית הטכנית.
מצבו של הפתרון האלטרנטיבי לשרות חרדים, השירות האזרחי, גרוע עוד יותר. על פי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מספר תלמידי הישיבות המתנדבים בשנה לשירות אזרחי ירד מ־1,090 ב־2011 ל־570 ב־2022 ול־480 בשנת הגיוס 2023.
בעקבות המלחמה התפרסמו כתבות רבות על גיוס של כאלף חרדים למערך המילואים אחרי טירונות קצרה. אלא שלפחות בשלב זה אין כל סימן לשינוי בנושא האמיתי – גיוס צעירים חרדים לשירות מלא. מי שירצה יוכל להתנחם במכתב מפתיע ששלח בשבוע שעבר שר הפנים משה ארבל מש"ס למנכ"ל עמותת נצח יהודה, הפעילה לגיוס חרדים, רס"ן (במיל') יוסי לוי. ארבל כתב בניגוד לעמדה החרדית המסורתית: "משימתכם המרכזית בעת הזו היא לשלב חרדים בשירות קרבי ארוך ומשמעותי עקב המלחמה". עוד ציין: "שמחתי מאוד לשמוע בשיחתנו היום על גידול משמעותי בהתעניינות בגיוס לשירות קרבי בקרב צעירים מהמגזר החרדי למועד הגיוס הקרוב שצפוי להיות גדול משמעותית מאשתקד". במהלך השנים היו לא מעט תקוות לשינוי בדפוסי הגיוס החרדיים, אבל כולן התבדו בשל המחיר החברתי הגדול שמשלם המתגייס כמו ירידה בערך המשפחה בשידוכים. כשתהיה עלייה, אפשר יהיה לאמין.
הסדר דחיית השירות של בחורי הישיבות מעניק להם דחיית שירות עד לקבלת פטור מלא בגיל 26. לארבעה מכל חמישה תלמידי ישיבות נשואים (המכונים אברכים) יש פטור מלא משירות צבאי, והם נשארים למרות זאת בישיבה. כלומר הציווי החברתי החרדי ללמוד מחזיק גם בהיעדר איום בשירות צבאי.
כבר כ־20 שנה שורר בנושא ההשתמטות סטטוס קוו של פינג פונג בין הכנסת לבג"ץ. הכנסת מעבירה חוק השתמטות כזה או אחר, בג"ץ פוסל את החוק לאחר כמה שנות דיונים וחוזר חלילה. בפעם האחרונה פסל בג"ץ את החוק ב־2017, ומאז הכנסת לא מצליחה להעביר חוק חלופי, בין היתר בשל ההתעקשות של רבני אגודת ישראל החסידית להעביר חוק ללא כל פרצות.
בממשלה הנוכחית המפלגות החרדיות תמכו בהפיכה המשטרית במטרה להעביר את פסקת התגברות שתאפשר להגן על חוק ההשתמטות כשיעבור. לחלופין דרשו להעביר "חוק יסוד לימוד התורה" שיקנה להשתמטות מעמד חוקתי מגן. על פי דברי ההסבר להצעת החוק: "לימוד התורה יוכר כערך יסוד. זכויותיהם של לומדי התורה יושוו לזכויותיהם של מי ששירתו שירות משמעותי". ככל שהתקדם המאבק בהפיכה הלך והתברר שהחרדים יתקשו להעביר פתרון חוקתי. במושב הנוכחי של הכנסת הם היו אמורים להעביר לפחות את חוק ההשתמטות הרגיל אבל אז פרצה המלחמה. כמובן הדרישה של המפלגות החרדיות היא תמיד שלא יהיו בחוק הזה כל מכסות גיוס יעדים או סנקציות.
בתחילת יולי האחרון פקעה ההארכה האחרונה שבג"ץ נתן לכנסת, והסדר דחיית השירות נותר ללא כל תוקף חוקי. ביוני העבירה הממשלה החלטה שהורתה לצה"ל להימנע למרות זאת מגיוס בחרי הישיבות. ב־26 בחודש ידון בג"ץ בשלוש עתירות שמבקשות להורות על גיוס תלמידי הישיבות, שהגישו קבוצות המחאה אימהות בחזית ואחים לנשק והתנועה לאיכות השלטון. לדברי עו"ד דפנה הולץ לכנר, שמייצגת את אימהות בחזית, "באה הממשלה ואומרת לרשויות אל תיישמו את החוק. זה המשבר החוקתי".
בעתירת אחים לנשק נאמר שהחלטת הממשלה שלא לגייס את בחורי הישיבות בינתיים היא "תקיעת אצבע בעין לשלטון החוק". הולץ לכנר מציינת שתזכיר חוק הגיוס החדש שמבקש להאריך את תקופת השירות של חיילים קרביים "מאוד מעמיק את האפליה". בסופו של דבר במקום להאריך את השירות אפשר פשוט לגייס בחורי ישיבות.
