ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעות החוק לסגירת התאגיד ולהגדלת חסינות חברי הכנסת
ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעות החוק לסגירת התאגיד ולהגדלת חסינות חברי הכנסת
ועדת השרים אישרה את שתי הצעות החוק הבעייתיות - בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה. האחת של שלמה קרעי וטלי גוטליב תביא לסגירה בפועל של התאגיד. בחוות דעת שחיברו המשנים ליועמ"שית על ההצעה הם ציינו: "מדובר במסר ברור לשוק התקשורת - ביקורת על השלטון עלולה להוביל לצעדים". ההצעה השנייה של גוטליב מרחיבה את חסינות הח"כים. בהרב מיארה: "הופכת את החסינות לעיר מקלט"
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק לסגירת התאגיד של שר התקשורת שלמה קרעי וח"כ טלי גוטליב ואת הצעתה של גוטליב להרחבת חסינות חברי הכנסת.
על הצעת החוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי מתחו היועצת המשפטית לממשלה ואנשיה ביקורת חריפה. בחוות דעת ששלחו המשנים ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי (ציבורי-חוקתי) ומאיר לוין (כלכלי), הם כתבו: "מדובר במסר ברור לשוק התקשורת כי ביקורת על השלטון או שידור תכנים שהשלטון אינו מרוצה מהם עלולים להוביל לצעדים נגד גופי התקשורת ולהגבלתם בצעדי בזק, בלא עבודת מטה, בדרך של קידום חקיקה פרטית. נתון זה נושא אף הוא משקל משמעותי בבחינה המשפטית".
על פי הצעת החוק שנדונה מוקדם יותר בוועדה, רישיון השידור בטלוויזיה של התאגיד (כאן) ייצא למכרז לשחקנים פרטיים; עוד לפי ההצעה סגירה של כל תחנות הרדיו של התאגיד מלבד רשת ב' שתימכר לשחקן פרטי. לפי המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, משמעות החוק היא "ביטול השידור הציבורי בישראל ושינוי יסודי במפת התקשורת הישראלית".
הצעת החוק מצטרפת לשורה של הצעות חוק נוספות כנגד התאגיד שמקודמות בימים אלה. אחת ההצעות המרכזיות היא של חבר הכנסת אביחי בוארון, המציע להכפיף את תקציב התאגיד לממשלה (עד היום פעל כתקציב נפרד), כך שהממשלה תוכל לקצץ בו. ההצעות שעולות יחדיו מובילות לחשש אצל המשנים ליועמ"שית: "עולה חשש כבד כי ביסוד ההצעה עומד גם הרצון להפסיק את שידורי התאגיד בשל תכנים המשודרים בו".
המשנים ממשיכים: "עוד יש לזכור כי גם אם המהלכים השונים לא יבשילו לבסוף, בכל אחד מהם בפני עצמו, וודאי בהצטברותם, יש משום אפקט מצנן משמעותי וחמור כלפי התאגיד וכלפי גופי התקשורת האחרים בישראל. המסר העולה מן הדברים ברור וחמור – ביקורת על השלטון או שידור תכנים שאינם מיטיבים עם השלטון עלולה להוביל לצעדים נגד גופי התקשורת ולהגבלתם. נתון זה נושא אף הוא משקל משמעותי בבחינה המשפטית, והחשש מתעצם נוכח אופן קידום ההצעה – שלא במסגרת עבודה ממשלתית, בלא עבודת מטה ובהתעלם מעבודתן המקצועית של ועדות שישבו על המדוכה.
"הפסקת שידורי החדשות והאקטואליה של התאגיד היא בעלת השפעה שלילית ברורה על מגוון הדעות בשוק הדעות הישראלי, על חיוניותו, ועל טיבו ואופיו של מגוון המידע האקטואלי המונגש לציבור. משאלה הם פני הדברים, עולה חשש כבד כי יהיה בהצעת החוק כדי להביא לפגיעה משמעותית בחופש הביטוי והעיתונות, בדגש על חופש הביטוי הפוליטי".
המשנים ליועמ"שית מתחו ביקורת חריפה גם על הדרך שבה מנסים בממשלה להעביר את החוק: ההצעה הוגשה לראשונה לפני כשנתיים על ידי שר התקשורת הנוכחי שלמה קרעי (שאז כיהן כחבר כנסת) כהצעת חוק פרטית, וכיום מקודמת בעזרת חברת הכנסת טלי גוטליב. מכיוון שההצעה מוגשת כפרטית, היא עוקפת את דרגי המקצוע במשרד התקשורת וכל עבודת מטה שתבחן את המשמעות של המהלך. בחוות הדעת כתבו המשנים ליועמ"שית: "קידום הצעות חוק פרטיות לא נועד להוות כלי בידי שר לשם עקיפת גורמי המקצוע במשרדו או גורמי ממשלתיים אחרים".
המשנים מציינים שני קשיים נוספים בהצעת החוק: הראשון הוא שההצעה אינה מביאה פתרון לסוגיית עובדי תאגיד השידור הציבורי: מחוות דעת ששלח התאגיד ונחשפה הבוקר בכלכליסט עולה כי סגירתו עלולה לפגוע במקום העבודה של כ-1,000 עובדים; הקושי השני הוא מה המשמעות של מכירת נכסי התאגיד – כלומר ההצעה לא מתייחסת לשאלה האם הנכסים יימכרו או לא וכן להסדרים לנגישות לארכיון התאגיד.
הרחבת חסינות חברי הכנסת: "הצעה שיוצרת שכבה מורמת מעם"
במקביל אושרה, כאמורה, בוועדת השרים לחקיקה הצעה נוספת של ח"כ טלי גוטליב המרחיבה מאוד את החסינות של חברי הכנסת. לפי ההצעה, שתועבר לקריאה טרומית ביום רביעי, פתיחת חקירה פלילית והגשת כתב אישום נגד חבר או חברת כנסת וכן הגשת תביעה אזרחית כנגדו יתבצעו רק בכפוף לתמיכת 90 ח"כים במליאה. יצוין, כי הח"כים יתבקשו לקבוע שהמעשה (בגינו תיערך חקירה ויוגש כתב אישום) לא נעשה בעת מילוי תפקידו.
הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת רק בשבוע שעבר, וכעת רוצים לקדמה במהירות. הצעתה של גוטליב בעייתית במיוחד, בין עיקר משום שבעניינה מתנהלות חקירה בחשד לחשיפת מידע ביטחוני רגיש ותביעות דיבה.
בחוות דעת ששיגרה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אביטל סומפולינסקי לחברי ועדת השרים לחקיקה היא כתבה כי "הצעת החוק הופכת את החסינות של חברי הכנסת דה פקטו לעיר מקלט המעניקה לחברי הכנסת הגנה כמעט מוחלטת שגם תמנע בפועל את חקירתם ואת העמדה לדין פלילי ומפני הגשת תביעות אזרחיות ויוצרת שכבה מורמת מעם, גם במקרים שאינם נוגעים לתפקידם הפרלמנטרי.
"צעד זה סוטה וחורג מהמטרות המרכזיות של הסדר החסינות ללא הצדקה ומוביל להעמדת חברי הכנסת מעל לציבור וליצירת שכבה מורמת מעם. מניעת אכיפת הדין, הן הפלילי והן האזרחי, כולל במקרים שאינם קשורים לתפקידם הפרלמנטרי של חברי הכנסת, מערערת את עקרונות היסוד של השיוויון בפני החוק, שלטון החוק ואמון הציבור במערכת השלטונית ונבחריה. על רקע המבחנים החוקתיים האמורים, ההצעה אינה צולחת את המבחנים החוקתיים, סותרת עקרונות משטריים ובהם שלטון החוק והשיוויון בפני החוק ויש להתנגד לה", נקבע.
עוד נכתב כי "הצעת החוק נותנת משקל יתר וכמעט מכריע לחופש הפעולה של חבר הכנסת, ומנגד היא דוחקת הצידה שיקולים כבדי משקל של שיוויון בפני החוק ועקרון שלטון החוק. הסטת האיזונים באופן כה מהותי מעניקה לחבר הכנסת זכויות יתר משמעותיות ביותר בהליך פלילי או אזרחי המוגש נגדם, החותרות נגד התכלית שבבסיס מוסד החסינות".
בפברואר 2024 הגישה פרופ' שקמה ברסלר כתב התביעה נגד גוטליב ו-6 פעילי רשת בסכום של 2.6 מיליון שקל, בעקבות הפצת קונספרציה הנוגעות לברסלר ולבן זוגה - בכיר בשב"כ. בכתב התביעה ציינה ברסלר כי "תובענה זו מוגשת נוכח אסופת שקרים בוטה, קונספירטיבית ומעוררת חלחלה שהופצה בעניינם של התובעת ובן זוגה (שהינו עובד ציבור). בלב הפרסומים, עלילת דם כנגד התובעת והאשמתה בבגידה במולדת, בקשר עם ארגון הטרור חמאס, ובאחריות לטבח הנורא שביצעו מחבליו ב-7 באוקטובר".
עוד נכתב בתביעה, שהוגשה על ידי עורכי הדין עידן סגר ואוהד רוזן, כי "הנתבעים פרסמו שקר בדבר שיחה שגופי המודיעין בארה"ב יירטו כביכול בין בן זוגה של התובעת לבין רב המרצחים יחיא סינוואר; פרסמו שקר בדבר פגישה כביכול של התובעת עם ראש המוסד שהתקיימה עקב כך, וחוסה כביכול תחת צו איסור פרסום; פרסמו שקר בדבר קשרים כביכול של התובעת עם בכירים בגופי המודיעין והביטחון, שהובילו כביכול לטבח; פרסמו שקר בדבר בריחה כביכול של התובעת מהארץ לאחר הטבח; פרסמו שקר בדבר מחיקה כביכול של פרסומים של התובעת ברשתות החברתיות, בניסיונה כביכול להעלים או לטשטש 'ראיות'; ועוד בדיות והשמצות.
"באמצעות הנתבעת ח"כ גוטליב ויתר הנתבעים, השקרים מעוררי הפלצות, שאף הוכחשו על ידי משרד ראש הממשלה במספר הזדמנויות, עשו את דרכם ממעבה המרשתת עד ללב השיח הציבורי ולנייר המכתבים של הכנסת. הם הגיעו כמעט לכל בית", כך לשון התביעה.
בנוסח הצעת החוק נכתב כי מטרתה "לחזק את החסינות של חברי הכנסת ולהגביל את האפשרות להגיש נגדם תביעות או לפתוח בחקירות על פעולותיהם במסגרת מילוי תפקידם, פרט לעבירות מסוימות, במטרה למנוע ניסיון להשתיק אותם". גוטליב טענה כי החוק לא יגן עליה רטרואקטיבית באופן אישי ולא על חברי כנסת שמתנהלים נגדם הליכים דומים, אלא על מקרים עתידיים.
בדיון בוועדת השרים לחקיקה אמר השר יריב לוין: ״העדתי בתיק של ראש הממשלה ונשאלתי הרי כל העדות היא תחת חסינות והיה ברור לי שיש לי חסינות, אבל לא העזתי לטעון את זה כי יגידו שאני מתחמק״.
עוד אמר לוין כי: ״המצב הקיים הוא שחיקה של החסינות. ההקפדה בעניין הזה צריכה להיות כפולה כאשר זה אנשים ממפלגות מקצות הקשת. מכיר רבים רבים בכנסת שחששו לבקר את המערכת בגלל הדבר הזה״.
