פרשנותשר האוצר הבא קיבל הערת אזהרה מה־OECD
פרשנות
שר האוצר הבא קיבל הערת אזהרה מה־OECD
כלכלני הארגון הבינו מהן נקודות התורפה של המשק. ספק גדול אם אריה דרעי ויצחק גולדקנופף יקדישו זמן לקריאה מעמיקה וניתוח קפדני של הדו"ח. לכן נותר לתלות את התקוות בראש הממשלה ושר האוצר העתידיים
משלחת ישראלית נחתה במשרדי ה־OECD בפריז בסוף השבוע לקראת פרסום הדו"ח שכותבים כלכלני הארגון מדי שנתיים. תפקידה להעיר הערות ולוודא שאין אצל המחברים (שאינם ישראלים) טעויות, אי־דיוקים או חוסר הבנה של תהליך פנימי. החשיבות העיקרית של האירוע היא בחשיפה הראשונית של תוכן הדו"ח וביכולת (העקיפה) להשפיע עליו: לנסות למנוע תוכן שעלול לפגוע בכלכלה ובמשרד שאמון על אותו תחום ולוודא שההערות אכן יוכללו בדו"ח.
ואין מדובר בסתם דו"ח. זהו מסמך עב־כרס שגובש על ידי טובי הכלכלנים בעולם שמסתכלים על הכלכלה ועל המדיניות הכלכלית־חברתית־סביבתית. המסמך הפך למורה נבוכים עבור מקבלי החלטות במדינות שזוכות לניתוח כזה. זו התרומה האדירה בהשתייכות ל־OECD: מעבר לתג הרשמי של מדינה "מפותחת" או "מערבית", היכולת לקבל את המיטב בכל תחום מהותי בחיינו: מחינוך ובריאות ועד שוק ההון וסביבה. יחידות ממשלתיות ומשרדים רציניים מכניסים את ההמלצות ואת הניתוחים אל תוכניות העבודה שלהם, ובצדק.
פרסום הדו"ח מתוכנן לעוד כחודש, אז הממשלה החדשה אמורה להיות בעיצומו של גיבוש תקציב מדינה ותוכנית כלכלית לשנתיים הבאות, המאופיינות בתחזית קודרת של האטה בפעילות ואינפלציה.
הדו"ח יתרכז באתגר הדמוגרפי הייחודי שלנו. "ישראל מתמודדת עם גידול בקבוצות האוכלוסייה בעלת זיקה חלשה באופן מסורתי לשוק העבודה", נכתב. "שילוב קבוצות אלה בשוק העבודה חיוני לצמיחה עתידית ולקיימות פיסקאלית". המסר ברור: מה שעומד על הפרק הוא היכולת של ממשלות ישראל לממן את פעילויותיהן בטווח הארוך ולאפשר למשק להמשיך לצמוח תלויה בזה.
ספק גדול אם אריה דרעי ויצחק גולדקנופף יקדישו זמן לקריאה מעמיקה וניתוח קפדני של הדו"ח. לכן נותר לתלות את התקוות בראש הממשלה ושר האוצר העתידיים. את המלצות ה־OECD כדאי ליישם בזמנים כתיקונם, קל וחומר כשהן עשויות לנטרל במעט את הנזק העצום הכרוך בהעלאת קצבאות האברכים שפועלת בדיוק בכיוון ההפוך: תמריץ שלילי לעבודה.
לפי גורמים שנחשפו לדו"ח, יש עוד כמה המלצות שיישומן רלבנטי לממשלה הבאה לנוכח ההצהרות של בכיריה וההסכמים הקואליציוניים המתגבשים. אחת מהן קשורה להימנעות מצעדים אשר ילבו את האינפלציה, לרבות סבסודים רוחביים ולא ממוקדים. והצד השני של המטבע: להיזהר ממתן תוספות שכר גדולות למגזר הציבורי שיציתו ספירלה אינפלציונית. ב־OECD מבינים היטב מה המשמעות של ביקושים "חמים" שפוגשים כסף "חם", כמה נזק עלולה האינפלציה לחולל ומי בדרך כלל משלם את המחיר.
